זו הכמות – והאיכות
ח"כ יצחק לוי מסביר מדוע הצעת החוק שלו להגדלת מספר הח"כים ב-30 היא נדרשת לשיפור עבודתם של נבחרינו למען המדינה
אני מצטער צער רב על כך שתדמית הכנסת וחבריה היא כה נמוכה. אני מבין שעבודת הכנסת אינה נחשפת באמת לציבור. ישנה חשיפה רבה בכל הנוגע לענייני השחיתות, ההיעדרויות, הפגרות והנסיעות לחו"ל, אך רק חשיפה מועטה לעבודה היומיומית והסיזיפית של חברי הכנסת.
הציבור לא נחשף להתרוצצות חברי הכנסת בין הוועדות השונות, משום שכל אחד חבר במספר ועדות. הציבור לא נחשף למבול פניות הציבור שחברי הכנסת מטפלים בהן באהבה ובמסירות. הציבור לא נחשף לעבודת הביקורת על הממשלה ועל העניינים הציבוריים הרבים שבהם עסוקים חברי הכנסת. יכולתי עוד להאריך ולפרט, אולם אסתפק בכך כדי לפנות ולהסביר, ולו במעט, מדוע היחס של הציבור לכנסת אינו מאוזן ושקול.
הַצעתי להגדיל את מספר חברי הכנסת ל-150 נובעת מעומס העבודה העצום המוטל עליהם והגורע מיכולתם לעסוק בענייני המדינה ביתר עמקות ויסודיות, כפי שנכון היה לנהוג וכפי שלא נעשה כיום, כשקופצים כל העת מעניין לעניין.
לא יותר מ-90 ח"כים "פעילים"
יש לקחת בחשבון שמספר חברי הכנסת נקבע עם קום המדינה, לפני 60 שנה. כל מערכות הציבור גדלו מאז, ולמעשה לא נותרה במקומה אף אחת מהן - מלבד הכנסת. אוכלוסיית המדינה גדלה ביותר מפי עשרה, מ-600 אלף ליותר מ-7 מיליון אזרחים. הממשלות גדלו, בתי המשפט גדלו, הפקידות גדלה, המערכות הכלכליות והחינוכיות גדלו, ענייני המדינה כולם רבים יותר כיום.
בגלל הצורך הציבורי נוספו לכנסת ועדות קבועות, וועדות לא קבועות רבות מוקמות מדי קדנציה. בנוסף, יש לקחת בחשבון שחברי הכנסת הלוקחים חלק פעיל בעבודה הפרלמנטרית אינו עולה על 90 חברי כנסת.
אם נשווה את הכנסת שלנו לפרלמנטים במדינות דמוקרטיות הדומות לנו, נמצא שברוב המדינות קיימים שני בתי נבחרים. ישנה חלוקת עבודה בין שני הבתים, וכמו כן, מספר חברי הפרלמנט בהן הוא, על פי רוב, גדול משלנו.
ישנה הצעה דומה להצעתי שזכתה לתמיכת גופים
ציבוריים רבים והיא נקראת "החוק הנורבגי". על פי הצעה זו, כל חברי הכנסת שימונו לשרים יאלצו להתפטר מהכנסת ובמקומם ייכנסו חברי המפלגה הבאים אחריהם ברשימה. עם זאת, אם תפרוש המפלגה מהממשלה, ישובו המתפטרים לכהן בכנסת.
אלא שהחוק הנורבגי יוצר אי יציבות בכנסת ותלות גדולה מדי של חברי הכנסת בקואליציה ובשרים. בנוסף, ההוצאה הציבורית בגין 30 חברי הכנסת הנוספים קיימת גם בהצעת החוק הנורבגי. מדובר בהוצאה נכבדה אבל נדרשת וחשובה, שתביא לכך שה"דירקטורים של המדינה" יהיו טובים יותר, שכן הם יעבדו באופן נכון יותר. אין כאן מקום לדון בכישורים וניסיון של ח"כים, כיוון שבסופו של דבר, הציבור קובע מי יהיה חבר כנסת, ואין כאן מקום להטיל מגבלות על בחירה מסוג זה של הציבור. לעומת זאת, מי שייבחר יוכל לתת מעצמו הרבה יותר, וכך תעלה איכות העבודה של נבחרינו - לטובת המדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
