מבוכה באירופה אחרי הסירוב של אירלנד
האירים הצביעו נגד אמנת ליסבון ויצרו משבר באיחוד האירופי. צרפת וגרמניה קוראות להמשיך, בבריטניה לוחצים לערוך משאל עם

נשיא האיחוד האירופי, חוזה מנואל בארוסו, הבהיר כי למרות המכה שספג האיחוד מהעם האירי האמנה עדיין רלוונטית. "האמנה לא מתה ואנו צריכים למצוא פתרון לנוכח התוצאות באירלנד", אמר. "למיטב הבנתי, גם ראש ממשלת אירלנד מסכים איתי". בשבוע הקרוב ייפגש בארוסו עם ראש הממשלה האירי, ברייאן כווהן, במסגרת כינוס של האיחוד בבריסל בירת בלגיה, בו יוחלט כיצד לנהוג בסוגיה.
גם בצרפת ובגרמניה אמרו כי אין להספיד את האמנה. "אנו מתנגדים להחלטה של תושבי אירלנד, אך מכבדים את ההליך הדמוקרטי בה התקבלה", נאמר בהצהרה משותפת של שתי המדינות. בנוסף, אמרו נציגי המדינות כי 18 מבין 27 המדינות החברות בארגון כבר אישרו את האמנה ולכן הם "מקווים שגם יתר המדינות ימשיכו למרות התוצאות".
בבריטניה נשמעו קולות שונים. מנהיג האופוזיציה הבריטי, דיוויד קמרון, מיהר לקדם בברכה את הצבעת האירים ולקרוא לממשלת בריטניה לאפשר לבריטים להצביע במשאל עם על האמנה. אולם עוד לפני קבלת תוצאות משאל העם באירלנד, אמר ראש הממשלה בראון כי בריטניה תמשיך בהליכי אשרור האמנה בפרלמנט. בראון עמד על כך שאין צורך במשאל עם, היות ולא מדובר בענייני חוקה.
שר החוץ האיטלקי, פרנקו פראטיני, הביע את מורת רוחו מההחלטה ואמר כי מדובר בפגיעה באיחוד. "זו מכה רצינית לאיחוד, שכעת יתקשה להחליט בשורת נושאים כבעיית המהגרים, מדיניות אנרגיה והגנה על הסביבה", אמר.
האמנה אמורה להעמיק את האיחוד הפוליטי של מדינות היבשת. אם האמנה תיכנס לתוקף, בראש האיחוד האירופי יעמוד נשיא, לצידו יהיה שר חוץ ושר הגנה,
אמנת ליסבון היא גרסה מתוקנת, פחות או יותר, של מה שהייתה החוקה האירופית אשר נדחתה בקיץ 2005 במשאלי עם בצרפת ובהולנד. אך מתנגדיה עומדים על כך שהיא, למעשה, אותה חוקה בשינויים קלים בלבד, ובעיקר בשינוי שם. תומכיה אומרים שהיא תפשט את ההליכים ותקל על תפקוד האיחוד בהרכבו המורחב.
במישור הבינלאומי האמנה תשיק שורת שגרירויות של האיחוד האירופי, שייצגו את עמדת האיחוד לצד או אפילו מעל זו של המדינות החברות. בנוסף, האמנה נועדה לפשט את תהליך קבלת ההחלטות באיחוד, בין היתר, באמצעות ביטול זכות הווטו של המדינות החברות בשורה ארוכה של תחומים.
המצביעים באירלנד מחו על כך שאמנת ליסבון תחזק את הבירוקרטים במוסדות האיחוד האירופי, ותהפוך את האיחוד לפחות דמוקרטי ממה שהוא. האירים, המתגאים שארצם שומרת על עמדה ניטרלית מאז הקמתה, גם הביעו חשש שהאמנה תביא לכך שהניטרליות שלהם תיפגע בשל העובדה שהם יהיו חלק ממערכת כלל אירופית.
מי שהיה השר הבריטי לענייני ארופה, דניס מקשיין, אמר שהוא בטוח כי תמצא דרך להתמודד עם תוצאות ההצבעה האירית, אם כי הוא לא ידע להסביר מה תהיה הדרך. מקשיין אמר עוד כי הוא חושש שדחיית אמנת ליסבון על ידי האירים עלולה לגרום לכך שמדינות כמו טורקיה וקרואטיה יתקלו ביותר קשיים במאמציהן להצטרף לאיחוד הארופאי, שכן דחיית אמנת ליסבון תקשה על המשך הרחבת האיחוד.