מה רב החושך: לא עזרו הכוחות לא עזרה הקבלה. אליאור חן נתפס בברזיל. אבל מה עם החסידים שלו?
קטעים מביוגרפיה שכתב אחד החסידים חושפים את ההווי שממנו צמחה הפרשה: שיחות עם שדים, גירוש רוחות, כשפים, השבעת מלאכים וסגידה לרב בן 28
אחרי זמן מה שראה הרב שכבר לא יכול לסבול את זה, התפלל. וזה שחרר אותו. ואחרי זה שלח לאותו איש את כל השדים והוא חטף מכה חזקה עד שביקש מחילה מר' אליאור, כי ידע שר' אליאור שלח אותם אליו".
הסיפור הזה, בנוסח סיפורי "שבחי הבעל שם טוב", הוא רק אחד מתוך מאות סיפורים על הרב אליאור חן, המתפרשים בכתב יד צפוף על עשרות עמודים. אט אט הולך ונשפך עוד ועוד אור על דמותו של הרב אליאור חן, כוכב הפרשה האפלה שבמרכזה חשד להתעללות אכזרית בילדים, תחת אצטלה דתית וקבלית, בהשראתו.
את חיבור ההערצה כתב אחד מחסידיו של חן. קברי צדיקים, שיחות עם שדים, גירוש רוחות, ייחודים קבליים, כשפים והשבעת מלאכים הם ההווי הרוחני שממנו צמחה אחת הפרשות המבעיתות בתולדות הסטייה מדרך המיסטיקה היהודית בדורות האחרונים.
לפני כחודש נחשפו ב"מעריב" קטעים ממחברותיו האישיות של מי שזכה לכינוי "רב המתעללים", והאירו את העיסוק האינטנסיבי שלו בקבלה מעשית ואת העובדה שבתודעתו העצמית הוא היה גדול עד כדי כך שהאיש, ששמו המלא הוא אליאור נעם חן, אסף בהרחבה את קורות חייו תחת הכותרת "חיי נעם".
אבל מה חשבו עליו חסידיו? איך הוא כישף אותם? איך גרם להם להתאכזר לילדים? איך השתלט על משפחה?
התהייה הציבורית, ועימה אולי גם ניסיונות ההדחקה, הובילו לניסיון חשוב מבחינה ערכית, אך מטופש מכל בחינה אחרת, לשלול מהרב אליאור חן את התואר רב. אי אפשר לקלוט את הסיפור הנורא הזה ולהתמודד איתו בלי לעכל את העובדה שבמרכזו עמדה דמות רבנית, הרב אליאור חן. כן, הרב. רק דרך ההבנה שבשבילם הוא היה הרב הגדול מכולם אפשר להבין את השפעתו המאגית על בני החבורה ולתפוס מה גרם לחברי הכת המכושפת לנהוג כפי שנהגו, על פי החשד.
"אלו דברים מעט מזעיר שכתבתי על רבי מורי הרב אליאור נעם בן ר' יעקב וויויאן", כותב החסיד בהקדמה לביוגרפיה מטעם, וממשיך: "נזכה להסתופף בצילתו ולכתוב עוד ממעשיו ותורותיו והנהגותיו, למען ידעו הדורות הבאים. . . זכינו אנו וכל החברים לראות במו עינינו צדיק תמיד בדורנו וכן בדורות הקודמים, כפי שגילה לנו הרב. . . על גודל נשמתו ששורשה עם צדיקים. . . ואמר פעם שהוא האר"י שבדור ולעולם לא אמר דברים אלו בגאווה.
ההיפך, בבושה גדולה וכביכול היה מתאונן שאבוי לדור שהוא צריך להיות הצדיק שלה. . . ובכל זאת שמענו דברים מפיו שאוזן לא שמעה, על מעשיו, חלומותיו וגדולתו. וליקטתי אותם וגם החברים הוסיפו לי אמרות ומעשים. נקווה שכל זה הוא לנחת לבורא יתברך ולר' אליאור נועם". ברסלבים רשעים
הסקירה הביוגרפית מתחילה לתאר את תולדות חייו של "הצדיק" כבר מגיל שמונה. "היה בורח מבית הספר לליפתא ועשה זאת כי לא רצה לשמוע את השטויות והקללות של הילדים.
"בגיל 12 בישיבת הרב פינטו היה עוסק בקבלה מעשית והיה לו גבורה גדולה עד שפעם העיף שולחן שאיזה 20 ילדים ניסו לדחוף עליו. אמר לי אחד שבאותה תקופה היה מספר לאנשים על הגלגולים שלהם ופעם אמר לאחד שיקרא לו אבא,'כי הוא היה הבן שלי בגלגול הקודם'".
בשלב מסוים אליאור "החליט שאין מקומו בישיבה כי אין בה עבודת ה' אמיתית". הצעיר שלא קיבל מרותו של שום רב הלך וצבר מעריצים והקפיד לטפח את המיתוס סביבו.
"פעם הרב הזיז מכונית על ידי שמות קודש", מספר החסיד ומוסיף תיאור על רב אחד שהסתכסך עם אליאור וספג מנחת זרועו הרוחנית. הוא לקח "נר הבדלה והכניס מחטים מצד לצד. באותו לילה בא אמבולנס כי הרב הזה היה בכאלה כאבים והיה צורח מתוך ייסורים. . . אשרינו מה טוב חלקינו ששמענו כאלה סיפורים ובאמת שהרב הוא חידוש בעניין הקבלה המעשית ".
האלימות המיסטית של חן באה לידי ביטוי במקרים נוספים, למשל: "לאחד עשו עליו כישוף וקשרו לו את הברית שלא יכול להיות עם אשתו. לקח קצת זמן אך ר' אליאור הצליח לשחרר אותו. ולאותו אחד שעשה הכישוף שלח מרעין בישין והרסו לו את כל מערכת השתן וגם ההוא נכנס לחובות כספיות".
בשלב מסוים, בהשראת תורתו של רבי נחמן מברסלב, הפסיק אליאור להתעסק בקבלה, עד ש"יום אחד רדפו אותו כמה ברסלברים רשעים שניסו לדרוס אותו. . . באותו רגע נכנס לרב דבר אחד במחשבתו'טיפש, למה לא עסקת בקבלה', כי רצה לזכור שם קדוש ולהיעלם פתאום על ידי זה".
הוא ריפד את חסידיו בתיאורי מאבקיו בשדים ומזיקים, והיתה גם פעם שמישהו ביקש מאליאור חן שיעשה לו תיקון על כל העבירות שעשה, והוא "אסף קליפה מעצים שליד שבעה קברי צדיקים ולאחר מכן נפגש עם אותו אדם אצל ר' יוחנן הסנדלר ועשה ייחודים ושרף את העצים האלו. . .
ואמר ר' אליאור שאחרי הפעולה שעשה על האדם התחילו דמויות של נשים לצאת מגופו ואפילו יצאו כמה בהמות".
הוא הסעיר את חסידיו גם בסיפורים על מפגשיו עם רבנים שהלכו לעולמם. "וסיפר פעם שהבבא סאלי בא לו בחלום ואמר שהוא חידוש גדול בהתקשרות שלו עם צדיקים ושבזכות זה הוא יכול לעשות מופתים".
מתברר שבני החבורה שהעריצו את רבי נחמן מברסלב, המכונה בפי אנשי החסידות "רבינו", מצאו להם תחליף בדמותו של אליאור חן. "ושנה אחת בהילולה של רבינו הרגיש איך אור גדול מתעברת בו וסיפר כמה פעמים שרבנו מתעבר בו ולמעשה ראינו איך כל דיבור שלו בלול מדיבוריו הנעימים של רבנו ונראה ממש שרבינו נחמן מדבר מגרונו".
קטעים נרחבים מוקדשים לחזיונות ולחלומות של הרב אליאור חן. "חלם פעם שנכנס לבית הכנסת בעולם העליון וכולם היו לבושים בגדים מלכותיים. גבאי בית הכנסת השמיימי הודיע כי שני צדיקים הגיעו למקום, הבבא סאלי והרב הליטאי הנערץ הסטייפלער. כולם עמדו בתור לברכה, בהם גם אליאור חן.
כשניגש אמר הבבא סאלי לסטייפלער ש'אותו (ר' אליאור) יבינו רק בעוד אלף שנה'".
בחיבור נפרש הווי החבורה ואופי בילוייה, שסבבו סביב הגורו שמצאו להם. "היינו בל"ג בעומר ברבי טרפון. . . והרב אמר שראה דמות ר' שמעון ור' אלעזר בנו עומד מאחוריו
והיו גם דברים שאין קשר ישיר בינם לבין תורה וקדושה, השתטויות. "והיה מרבה לשיר איתי ועם כמה אחרים שירי עגבים ושירים חילוניים מהעבר שלי והיה מחייב אותי לשיר לו שירים ישראליים מקום המדינה". העיסוק הזה בענייני חולין בלבל את בני החבורה, אבל לחן היה הסבר.
"והרב גילה פעם שלפעמים עושה מילתא דשטותא ושיחת חולין איתנו כדי שהמקטרגים יעזבו אותנו ולא ישימו עין עלינו כי הם יחשבו שאנו סתם בני אדם לא רציניים ואפילו אולי ליצנים. . . וקצרה בינתנו להשיג וה' יזכנו להאמין בכל רמ"ח אברינו ושס"ה גידינו ובכל לבבנו בכוח של הרב".
והיו גם ריקודי טראנס: "לפני יציאתנו לדרך עצרנו בתחנת דלק בביתר והרב חייב את כולנו לצאת ולרקוד למוזיקת טראנס ברסלב שנשמע מתוך הרכב והיה שמחה גדולה ורקדנו זמן מה. . . ואני מאמין שהדברים עמוקים יותר מהבנתי וכבר שמעתי מהרב שהרבה פעמים הוא מוציא אנשים מכל מיני תאוות שמושרשים מכמה גלגולים".
ואחרי ביקור בכותל, "עשה כמה צחוקים ושר את השירים ששרו לכבוד טקס החיילים ואחרי זה עמד ל' התקווה' ושר כמו סבא'עוד לא אבדה תקוותנו נ נח נח נחמ נחמן מאומן'".
שוב ושוב מנסה החסיד להסביר את פשר ההתנהגות הלא דתית של אליאור ובסוף מצטדק. "ה' יזכנו שלא נכפור ונאמין ברב ובכל מעשיו".
וכך גם מה שנראה ממש מטופש הופך אצל החסידים לנשגב: "הרב מגלה תורות עמוקות ועצות וממתיק דינים בדרך הסתרה על ידי צחוקים ועל ידי סיפורי דברים כפי שהזכרנו וכן על ידי שירים. למשל'הפרסי העליון הוא מתגלה בפרסי התחתון, התימני העליון הוא ב. . . והאשכנזי אין לו ספירה'". ומתברר שאליאור גם חיבר שיר: "הנה מטוס ומשאים והם נוסעים אחד על השני". גם לחסיד לא ברור פשר הקשקוש, אז הוא כותב בהתפעלות "ולוואי ונזכה לדעת מעט מזעיר מעניינים אלו". צדיק גוזר, קב"ה מקיים
אליאור הרבה להרשים את בני החבורה בסיפורי גבורה מיסטיים. בין היתר לקח אחריות על חיסולו של רנטיסי. בשבת אחת הם התכנסו בבית המשפחה שילדיה עברו התעללות והרב אליאור "אמר שכעת עת רצון והוא רוצה להביא את הקב"ה לנקום באויבינו על שהצרו לנו. וסיפר לנו שפעם בשבת כיוון בשם שדי כל הלילה ורצה להוריד את ערפאת על ידי זה, אך בשמים לא אפשרו את זה.
את יד ימינו הארור רנטיסי ירו עליו מהליקופטר ביום ראשון. והרב אמר שהוא פעל את זה ופשוט הדבר שצדיק גוזר והקב"ה מקיים". לעתים התגרה בחבורתו באמצעות הצגת יכולתו לחולל נסים.
אם המהר"ל מפראג בנה קריירה על בריאת הגולם, עסק חן בהורדת שטרות כסף משמים. לפני סוכות אמר לאחד מבני החבורה:"' שמעון איפה אתה רוצה לראות את הכסף? בכיס שלי או בכיס שלך?' ואמר שמעון 'הכיס שלך'. הרב הראה לו שאין דבר בכיסו, נשא תפילה, הכניס יד לכיסו והוציא שטר לשלם צרכי החג".
השבוע כשנתפס חן בברזיל הגיב אחד מבני החבורה, מאלה שטוענים כי במו עיניהם ראו את אליאור חן נכנס למקווה ושוהה מתחת למים שעה שלמה: "הייתי בטוח שעם הכוחות שלו ועם שמות הקודש הוא יצליח להיעלם למשטרה, אבל אומרים שבשנים האחרונות כוחות הטומאה השתלטו עליו והתייבשו לו הכוחות העל-טבעיים. הוא התחיל לנסות לחפש כוחות אצל השדים ואולי בגללם הגיע לאן שהגיע".
נא להמתין לטעינת התגובות
