עד הטיפה האחרונה
לא רק שאין מים וכנראה לא יהיו בעתיד הקרוב, למדינה אין כל מענה מידי לטיפול בנושא, אין לה רזרבות של מיליוני בקבוקי שתייה למקרה שהברזים לא יספקו את הסחורה, וברשויות האחראיות יש בלבול גמור וחששות כבדים לקראת הבאות
"תשמע טוב", הוא אומר לי בטון מאיים כאילו היה אחמדינג'אד, "במדינת ישראל אין מים, המאגרים ריקים, הכינרת ריקה, המים האחרונים שכרגע משתמשים בהם נמצאים על סף סכנה למשתמש. תבין זהבי, זאת לא בדיחה, זה לא קאסם, זו לא תאונת דרכים, זו לא רעידת אדמה חפיפית, זו קטסטרופה שיכולה להרוס מדינה".
אני עושה קצת חושבים עם עצמי, שואל כמה אנשים שמבינים בעניינים, והם אומרים לי בקול לוחש - כאילו מדובר באחד הסודות הביטחוניים הכמוסים ביותר - שאכן, הקטסטרופה בדרך.
לא רק שאין מים וכנראה לא יהיו בעתיד הקרוב, למדינה אין כל מענה מידי לטיפול בנושא, אין לה רזרבות של מיליוני בקבוקי שתייה למקרה שהברזים בבתי התושבים לא יספקו את הסחורה, ובכלל ברשויות האחראיות לנושא יש בלבול גמור וחששות כבדים לקראת הבאות.
מאחר שכל בר דעת יודע שבלי מים אין חיים, כלומר אין איך לייצר קרח לוויסקי, אי-אפשר לצחצח שיניים שלוש פעמים ביום, אי-אפשר להתקלח מהג'יפה של הזיעה, אי-אפשר להכין מרק עוף, אי אפשר למלא את הרדיאטור ברכב, אי אפשר לעשות קפה או תה, אי אפשר להשקות את השדות, את הפרדסים, את גינות הנוי, את שתילי הגראס, את הנענע והפטרוזיליה ועוד מיליון "אי אפשר" שיגרמו לנו להתייבש לא על רקע פוליטי, אתני, דתי או פיננסי אלא פשוט להתייבש במלוא מובן המילה ולהיות
פגרים כמו אותן גוויות של חיות בסרטים של נשיונל ג'אוגרפיק.
אימת הקטסטרופה כה גדולה עד שפצחתי בתוכנית הרדיו שלי בסדרת התראות חמורות נגד הבזבוז הנורא של מים שמתבצע בכל שנייה בכל פינה, בית, רחוב ועיר ברחבי הארץ. כבר בבוקר שטיפת הפנים והשיניים נעשית עם ברז פתוח בפול עד סיום הצחצוח והשטיפה - סתם בזבוז. בגילוח אותו דבר. חבל.
אחרי השתנת הבוקר או חרבון כמעט אוטומטית אנו לוחצים על הלחצן של המכל הגדול ומבזבזים כל יום טונות של מים לשווא. למה לכל הרוחות לא לוחצים על הלחצן של המכל הקטן? במקלחת אנו מבזבזים טונה מים עד שגל הקור הראשון של המים חולף והמים הפושרים או החמים מגיעים. בזבוז.
אנו רואים איך רשויות מקומיות ואזרחים מפציצים בעזרת ממטרות או צינורות את הגנים בכמויות אדירות של מים במשך שעות ארוכות. בזבוז.
רוחצי המכוניות למיניהם, פרטיים ועסקיים, לא עושים חשבון למים, והכמויות שהם משפריצים זועקות הצילו. הכי מעצבנים הם אלו שרואים אותם בעיקר בסופי שבוע שוטפים מכוניות ואחר כך מסבנים כשהמים ממשיכים לזרום ולהתבזבז על האספלט. אנחנו יודעים שבאלפי וילות של אצולת הממון מחליפים לעתים קרובות את המים בברכת השחייה כי אם במקרה צף בהם איזה ג'וק שטעה בלילה או כמה ברחשים שקפצו ראש וטבעו, אזי המים עלולים להזיק לעורם הצח של בעלי אותה ברכת שחייה, והאחראי מתבקש מיד להחליף את מימיה. איזה בזבוז.
אני יכול למנות לכם כאן עוד מאה מקרים שגורמים מסחריים ופרטיים מבזבזים בהם בדרכים שונות ומגוונות טונות של מים יקרים ללא צורך, ואין מי שיתריע ויעצור את הבזבוז.
כדי להיות בטוח שלא הוטעיתי ואינני מטעה פניתי למי שהיה נציב המים - הפרופסור דן זסלבסקי - והשמעתי לו את ההרצאה שזה עתה קראתם. זסלבסקי אמר לי חד משמעית שזה גרוע הרבה יותר ממה שאני חושב, ונתן לי הרצאה מלומדת ומנומקת על תולדות הקטסטרופה בנושא המים ואיך הגענו למצב האבסרודי של היום שקיים בו איום ממשי על האוכלוסייה בגין חוסר מים.
ההרצאה המלומדת של זסלבסקי ודבריי המלומדים פחות אך הענייניים הגיעו לאוזני אנשי רשות המים, ואלה שלחו את דוברם המסור אורי שור שיגיב ויסביר כי הנה ממש בעצם ימים אלו מתכנסת הממשלה לדון בעניין ולצאת בהסברה ול...
אני מכיר את הטוקבקיסטים ואת המגיבים המקצועיים שיגידו שאני רואה שחורות ולמה אני לא רואה את ההיי-טק המפואר שמתפתח בארץ, את הישגי התעשייה הצבאית, את הלוויינים הישראליים המרחפים בשמים, אז הלווווווו!!!!!!!! מים זה סם החיים, כל המחשבים והטילים והלוויינים הם סמי מוות או לוויינים של תעשיות מוות והשמדה (פיזית ותרבותית), מים הם מים, הם כמו אוויר. אה, שכחנו מזיהום האוויר, אבל אולי נעשה לכם שחור בריאות בפעם הבאה.
2. בחורה צעירה דפקה על דלת דירתה של קשישה ירושלמית וביקשה מים. הקשישה טובת הלב פתחה את דלתה והכניסה את המבקשת לביתה ורצתה למזוג לה מים. בתגובה איימה המנוולת על חייה, גנבה את תכשיטיה ונמלטה. בפעם הבאה כשמישהו ידפוק על דלת ביתה ויבקש מים היא לא תפתח ותגרש אותו, אז יאמרו על הקשישה שהיא מרשעת חסרת מצפון שאינה מוכנה להשקות אדם צמא בכוס מים. ככה זה בעולמנו המחורבן - כשאתה טוב דופקים אותך, כשאתה למד מהניסיון ונהיה רע מקללים אותך.
השוטרת שתפסה את הגנב באשדוד והביאה אותו לתחנת המשטרה היא אישה טובה. הגנב התחנן בפניה שתיתן לו לשתות מים, היא שינתה את האיזוק שלו מידיים אזוקות מאחורי הגב לידיים אזוקות מקדימה. לאות תודה על ההיענות שלה הוא חטף את האקדח, איים על חייה, ירה, פצע ולבסוף נורה למוות. כבר אמרנו שמים הם חיים ומוות בכל מיני ורסיות.
3. צל"ש. הפומפה שלי הפחידה אותי, והיה לי חשש שהנה אני לקראת איזה התקף או דום לב. מאחר שאינני היפוכונדר אינני נוהג לבצע בדיקות שונות ומגוונות באופן קבוע או סדיר או בכלל.
רופאת המשפחה שלחה אותי לבדיקות לב במאמץ. אמרתי לה אם זה בקופת חולים זמנהוף אני מוותר. המקום הזה מפחיד, לא נקי, יש תמיד תור, ואפשר לקבל התקף לב רק מהעצבים שבהגעה אליו. אמרה לי הרופאה: 'אני שולחת אותך לבדיקה בבניין המאה ברחוב אבן גבירול'. הלכתי. ואללה, נדהמתי.
בניין נקי, עובדים אדיבים, אין תור, מערכת כריזה ותצוגה משוכללת על התורים, מי נכנס לרופא, מי הבא אחריו, חדר הבדיקה נקי ומשוכלל. בתום ההליכה על ההליכון מציעים מגבות נייר לניגוב הזיעה, הרופא מסביר לאחר ההרגעה מהמאמץ את התוצאות ואת המלצותיו, לוח הזמנים - כניסה 8:20 בבוקר עזיבה ב-9:00 - היה מדויק. מאחר שבמשך שנים אני שוחט את קופת חולים כללית שאני חבר בה זה 45 שנים, הגיע הזמן כנראה גם לומר מילת שבח, אפילו שזה עולה לי בבריאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
