לא רק שלטון הרוב
נשיא העליון לשעבר מאיר שמגר מציין שיש לשמר את כוח ביהמ"ש כדי שיוכל לבטא ערכים
מאיר שמגר יוסי אלוני
הריבנות המדינית משפטית איננה כשלעצמה ערובה לקיומה המלא של החירות, כל עוד אין הציבור מצליח להחדיר לתודעתו ולמודעותו את החובה להשריש ולקיים את חירויות היסוד האישיות. משמע, קיום זכויות היסוד של הפרט הוא שלב הכרחי לקיום החירות המלאה במסגרת מדינית. במילים אחרות, ערכיה של מדינה דמוקרטית אינם מתבטאים רק בשלטון הרוב. לכך מתווספים עקרונות נוספים:
א. קיום הלכה למעשה של חירויות היסוד,
ב. שוויון בפני החוק והחלת מרות החוק לא רק על כל פרט אלא אף על כל רשות שלטונית,
ג. בתי משפט פתוחים ונגישים לכל,
ד. הגנה על זכויות המיעוט,
ה. שאיפה מתמדת לסגירת כל פער בין הדין הפורמלי לבין ציוויו של הצדק.
מכאן, הכוח השיפוטי רווי בערכים החייבים להנחות את המסגרת המשפטית, המדינית והחברתית שבה אנו חיים. ביטא זאת אחד השופטים היהודים הדגולים בארצות הברית, השופט קרדוזו, שאמר: הכוח המרסן שטמון ברשות השופטת, בפעולתה השיפטית, אינו מוצא ביטויו הערכי החשוב באותם מקרים מעטים שבהם המחוקק חרג מן התחומים שהיתווה לעצמו. הכוונה להוראות חוקתיות התוחמות את המותר בחקיקה רגילה.
תרם לאומה
ערכו העיקרי של בית המשפט הוא בהבעתם של האידיאלים, שאחרת ייתכן כי יושתקו. הוא הנותן לאידיאלים כוח חיות מתמשך וביטוי מוחשי, והוא המכוון את שיקול הדעת לאותם תחומים שבהם עליו להיות מופעל.
זה הכוח המסור בידי בית המשפט, ויש לשמרו בידיו. כוח זה ראוי שיופעל תוך הבנה לעומק הערכים החברתיים, מחד גיסא, ותוך הגמישות הנדרשת כדי לקיים התאמה לצרכים החברתיים המשתנים, מאידך גיסא.
שלום רוזנפלד ז"ל תרם לאומתנו בשני התחומים: הן במלחמה לחירות המדינית, והן בהחדרת הזכות לחופש הביטוי - לחופש לדעת, לחופש העיתונות, להתמודדות חופשית בשוק האמונות והדעות.
הוא עשה זאת במלחמה לחירות לאומית מדינית, בהיותו מפקד פלוגת בית"ר בראש פינה. וכשקמה המדינה היה שלום
סמל ומופת לעיתונאי שנשא בגאווה את משימתו החברתית לבטא השקפות ודעות, ולנתח אירועים, תוך חופש ביטוי טוטאלי. כעיתונאי וכפובליציסט מבריק ונודע היה חתן פרס סוקולוב לעיתונות וזכה בפרס ישראל לעיתונות ובאות השירות הציבורי לתקשורת.
הוא גם יזם לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב וגם פרסם כתב עת לעיתונאות. הוא כתב בשנינות ובתבונה רבה, והיה לפובליציסט צמרת שהציבור אהב את תוכן דבריו ואת אופן ניסוחם. דבריו היו חדים, ברורים ונבונים, מערכת מלוטשת ומאורגנת היטב של דברי היגיון, שחבקו את כל הבעיות שנידונו והביאו לתיאור בהיר ומחנך של דעתו. כך היה לחלוץ בהחדרת חופש הביטוי כאחד מאושיותיה של התרבות הישראלית ושל מציאות חיינו. חבל על דאבדין.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אמר את הדברים באזכרה במלאות שלושים לפטירתו של שלום רוזנפלד ז"ל, עורכו הראשי לשעבר של "מעריב"
נא להמתין לטעינת התגובות
