פרידה ממפקד שתמיד הקפיד להיות בן אדם
מפקד חיה"א אליעזר שקדי שסיים השבוע את תפקידו מותיר מורשת מפוארת של עשייה חינוכית, מאבק לשוויון ובעיקר אנושיות. שטח צבאי
"אני מרגיש הקלה. הקלה גדולה", אמר שקדי שוב ושוב מיד לאחר שהסתיים הטקס הרשמי. "תקראו לי מעכשיו שקדי. אני לא אלוף יותר". אפשר להבין אותו. העומס עליו היה גדול מאוד. אפשר גם להבין את גודל החיבוק שהוא קיבל לא רק מצה"ל בעת הפרידה שלו אלא גם מהמוסד והעומד בראשו מאיר דגן – עמו פיתח מערכת יחסים יוצאת דופן שהניבה גם שיתופי פעולה מוצלחים. התוצאות, לפחות על פי הפרסומים הזרים, מדברות בעד עצמן.
למרות המשימות הרבות בתחום המבצעי, המכשולים והאתגרים שניצבו בפניו לאורך כל הדרך האלוף שקדי זכר בעיקר להישאר בן אדם. הכנפיים על החזה לא הפכו אותו למורם מעם ובכל העת הוא הוכיח כי הוא מתחבר אל החינוך והערכים. הוא קורא לזה "מתחבר לנשמה".
מהצד היה זה מוזר לראות את מפקד חיל האוויר, שנחשב לאחד האלופים הכי עסוקים בצה"ל, עסוק בכל עת בקידום נושאי החינוך, השתלבות שוויונית של נשים, בני הנוער, בתי ספר, פרויקטים חינוכיים, חרדים, חיזוק הקשר עם בני העדה הדרוזית ולא נח לרגע.
כל צעד של חיל האוויר הוא חיבר לערכים וציונות. גם את הירידה לנגב הוא הפך לערך ולא לצורך. ההתנהלות של אגף המודיעין בפיקודו של האלוף עמוס ידלין וגרירת הרגליים בתהליך הירידה לנגב מעיד יותר מכל תהליך אחר על היוזמה הערכית של כחולי המדים.
בניגוד לקצינים רבים בצה"ל הוא לא קידם במילים את הנשים בשירות הצבאי אלא במעשים וחייב את מפקדי החיל לדאוג כי מקצוע יאויש לפחות על ידי 15% נשים ובכך להבטיח את
כשהוא החל לדבר על פרויקט גיוס חרדים לצה"ל, טובי המפקדים גיחכו למשמע הרעיון אך כשהחרדים שלא למדו מתמטיקה ואנגלית, סיימו בהצטיינות קורס תוכניתנים והצטרפו לשירות סדיר בחיל האוויר הם חזרו בהם וביקשו להירתם למשימה.
שקדי הוא איש חינוך בכל רמ"ח איבריו. זה מנדט שהוא משאיר לא רק לחיל האוויר אלא לכל צה"ל שכל בוקר מתעורר בדאגה ומתמודד עם חשש לבריחת הון אנושי ובריחה של בני הנוער משירות צבאי.
הטקס הסתיים. המסך יורד ועולה מיד עם מפקד אחר. הפוקוס יהיה מעתה על האלוף עידו נחושתן שנכנס לפקד על החיל בתקופה רווית מתח מבצעי וכפי הנראה יהיה האיש שיצטרך להכריע את הסוגיה האיראנית בפעולה צבאית. אך לא רק התוצאות המבצעיות יעמדו לפתחו אלא גם דרכו והתנהלותו. ללא ספק האלוף אליעזר שקדי או כמו שנחושתן קורא לו "אלי", השאיר אחריו זוג נעליים גדולות.
יעקב נחושתן, אביו של המפקד הנכנס, בכה מרוב אושר ואמר "אנחנו עכשיו נמשיך לישון בשקט. אני מאחל לו תמיד להיות בן אדם ישר וכן עם עצמו. הלב שלנו מתפוצץ מגאווה. לא חשבנו על זה ואין יותר מזה. עכשיו כל מדינת ישראל על הכתפיים של עידו". כל מילה נוספת מיותרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
