מההפקה ללשכת המנכ"ל
הבחירה באבי וייס מוכיחה שדבקות ונאמנות למקום העבודה שלך הן תכונות מוערכות שמובאות בחשבון. זוהי החלטה חברתית מהמעלה הראשונה והבעת אמון של אבי וניר ויוחנן צנגן לא רק בוייס עצמו אלא גם בעובדיהם שלהם
אבי וייס. צילום: יח''צ
בשנים האחרונות קידשה התקשורת הישראלית את היעדר הלויאליות. היא לימדה את אנשיה שכדי להתקדם עליהם לדלג בחופזה ממקום עבודה אחד למשנהו ולהציב את אהבת הקידום העצמי לפני אהבת העיתונות או העשייה. האירעיות פשתה בכל מקום, שלוש שנים נחשבו לוותק. המערכות משלמות מעט ודורשות יותר והעובדים חולמים יותר ולומדים מעט. נדירות החברות, בכל אגפי התקשורת הישראלית, שמתירות לעובדיהן הזוטרים להביט מעלה אל עבר לשכת המנכ"ל ולדמיין את מזכירתו קובעת להם פגישות. בימים שבהם מרפקנות וקשרים נחשבים סגולות נחשקות והנחתה היא הדרך הטובה ביותר להעביר מינוי, החזיר דירקטוריון חדשות 2 את הסומק ללחיי הערכים הישנים.
ההחלטה למנות את אבי וייס לתפקיד היא החלטה חברתית מהמעלה הראשונה. זאת מבלי להפחית כלל מזכויותיו הרבות של המועמד נסים משעל. היא מוכיחה כי דבקות במקום העבודה שלך וצמיחה בתוכו, לצד אי-בחילה בחיים הזוטרים במשך שנים, הן תכונות מוערכות שמובאות בחשבון. אבי ניר ויוחנן צנגן, מנהליהם של חברות מסחריות וקרות מקפיטליזם, לא נתנו אמון רק באבי וייס אלא גם בעובדיהם שלהם.
אחת המצוקות הקשות בתקשורת הישראלית היום היא היעדר מאגר מספק דיו של מנהלים. לא בכדי התחבטו ארוכות חברי דירקטוריון ערוץ 10 באשר לזהות מחליפו המיועד של מודי פרידמן. פשוט לא היה את מי למנות. את העובדה שבסופו של דבר נבחר לתפקיד יוסי ורשבסקי ניתן לתלות בכך שערוץ 10 הוא גוף צעיר, שעדיין לא הצמיח ניסיון רב. אולם לא ייתכן שבכל תעשיית הטלוויזיה לא היה אדם אחד, שהיה ראוי לאמון דירקטוריון הערוץ. ורשבסקי, כמנהל שמבין בעסקים אבל פחות בטלוויזיה, יחוש ודאי על בשרו את אי יכולתו של המדיום לפתח הנהגה. החשש הוא שגם צופי ערוץ 10 עשויים לחוש זאת.
נוצר מצב שבו מעטים הגופים שהצליחו להפוך את עובדיהם
למנהלים. הגיעו לכך רק אלה שנתנו להם את הכלים המתאימים כדי להיות חוד החנית של המדיה המקומית בעתיד. המינוי של וייס הוא תעודת כבוד לחברת החדשות, שהצליחה לנפק מתוכה מנהל כזה. מעבר לזה, היא עשויה להפנות את המחפשים אחר שדרה ניהולית פנימה אל תוך החברות עצמן, ולגלות שם אנשים שמחכים להזדמנות להתוות את המדיניות, על פיה פעלו לכל אורך השנים.
כעת הכדור נמצא בידיהם של ורשבסקי ושל וייס. נכון, הצלחתם הברורה תידגם מדי בוקר בשעה 6:00, כשינחתו על שולחנם נתוני הרייטינג של ליל אמש, או בנתונים הכספיים של סוף הרבעון. אך ההישג הגדול ביותר של השניים יימדד בזהותו של המנהל שיבוא אחריהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
