עתירה נגד חברות המים המינרליים
חברות המים המינרליים קיבלו, בלא מכרז, את הזיכיון לשימוש במעיינות השייכים לציבור • את המים הן מוכרות במחיר גבוה פי 1,000 מעלותם • כך טוענת האגודה לצדק חלוקתי בעתירה שתגיש היום נגד שלוש החברות ושר התשתיות
חברות המים המינרליים מקבלות מהמדינה מי מעיינות ומשווקות אותם בניגוד לחוק, ללא מכרז, וללא תמורה נאותה, כך טוענת האגודה בעתירה שתגיש היום נגד שר התשתיות, רשות המים ושלוש החברות לשיווק מים מינרליים - "מי עדן," "נביעות" ו"עין גדי." האגודה דורשת לאסור את המשך מכירת המים המינרליים על ידי חברות אלה, עד שלהסדרת הנושא כחוק.
שוק המים המינרליים פועל בזכות תקלה רבת שנים שבגללה מועברים כיום מים השייכים לציבור, לידי חברות המים המינרליים, טוען בשם העמותה עו"ד ליאור צמח ממשרד צמח-שאשא. הוראות חוק המים קובע כי כל מקורות המים, לרבות המים המינרליים, הינם בבעלות ציבורית, וכי חוק המים אינו מאפשר את העברתם לגוף פרטי, כדי שיסחור בהם לצורך הפקת רווחים.
הדבר תקף גם ביחס לשימוש בכל מקורות המים האחרים וכל שכן כאשר מדובר בחברות המים המינרליים, שאף מתהדרות בפרסומות שהן מממנות, וגם בדוחותיהן הכספיים, באיכות מי המעיינות הטבעיים אותם הן משווקות.
האגודה מציינת בעתירה כי חברות המים מקבלות את המים המינרליים לאחר שסווגו תחת התחום - "תעשייה."
ואולם בפועל, בניגוד למפעלים אחרים ולמתחייב על פי חוק, החברות אינן משתמשות במים לצרכי תעשייה אלא נוטלות את המשאב יקר הערך הזה ומוכרות אותו כפי שהוא, לציבור, במחיר המגיע עד כדי 1,000 ממחיר רכישתו, שכן, תעריף המים לתעשייה הוא 2.744 שקלים למ''ק, כלומר 0.27 אגורות לליטר.
שימוש מסוג זה אינו יכול להיחשב על פי חוק כשימוש תעשייתי, טוענת האגודה.
"החברות מקבלות את המים מחברת 'מקורות,"' טוען עו"ד צמח. "המרחק בין הצינור למפעל הוא אמנם אפסי אבל הן עדיין צרכן של 'מקורות,' כמו כל מפעל אחר.
הן משלמות את מחיר המים לתעשייה, שהוא מינימלי, ומוכרות אותם במחיר שהוא פי 1,000 מהתעריף שהן משלמות.
''אבל זה לא רק עניין המחיר - מדובר פה בזיכיון שניתן חינם וללא מכרז לשלוש חברות. אם נתנו להן זיכיון, שהן ישלמו על כך."
בעתירה נטען כי הדבר מהווה פגיעה בעקרונות הצדק החלוקתי וחסרון כיס לקופה הציבורית. הוא מציין כי הכנסות חברות המים המינרליים הפועלות בישראל מוערכות בכמיליארד שקלים בשנה, בהסתמך על דו"חות "מי עדן" ו"נביעות."
"האגודה
עתה היא דורשת להורות למדינה לאסור המשך שיווק ומכירת המים על ידי חברות המים המינרליים, עד להסדרה חוקית שתחייב עריכת מכרז בין מציעים שונים, שיתמודדו על הזכות לקבל את המים הללו ולמכור אותם.
היא טוענת כי הדבר יבטיח קבלת תמורה נאותה בגין העברת משאב ציבורי לידיים פרטיות ויחייב את המחוקק לתת את דעתו לסוגיות כמו מהם מקורות המים שמהם תתאפשר השאיבה, מהי הכמות שתותר לשאיבה, וכן מהן ההשלכות שיש לשאיבת המים על הסביבה.
מהחברות "מי עדן" ו"נביעות" נמסר כי הן יגיבו רק לאחר שיראו את כתב העתירה. את תגובת "מי עדן" לא ניתן היה להשיג.
המעיינות שמהם מפיקים מים מינרלים אינם אוצר בלתי נדלה, כך טוענת החברה להגנת הטבע ומכוונת אל המאבק שניהלו אנשיה נגד קיבוץ עין-גדי, שהמפעל שבבעלותו משתמש במעיינות עין-גדי לייצור מים מינרלים.
"החברה להגנת הטבע מתנגדת לביקבוקם של ערכי טבע ומי נחלים למען אינטרסים כלכליים ומסחריים," נמסר אמש מהחברה להגנת הטבע.
"הדבר בא לידי ביטוי בנווה מדבר עין-גדי, שם ישנה התערבות ברורה בסדרי בראשית ונוצרה פגיעה במערכת האקולוגית הייחודית המשלבת בין המעיינות למדבר."
בין המפעל של הקיבוץ לבין רשות שמורות הטבע והגנים נחתם הסכם לפיו איסוף המים ייעשה במורד הנחלים ולא במקום נביעתם, אולם בחברה להגנת הטבע מתנגדים להסכם זה וממשיכים במאבק על המים המקיימים את השמורה שבמקום.
"ללא המים שמורת הטבע בעין־גדי תתייבש לחלוטין," אומרים בחברה להגנת הטבע, ומוסיפים כי אמנם גם ברמת הגולן ובגליל אין שפע של מים בשנים האחרונות, ונטילת המים ומכירתם בהחלט פוגעת בערכי הטבע, ואולם בצפון ישנם יותר מעיינות כך שהדבר הרבה פחות קריטי.
נא להמתין לטעינת התגובות
