צפוי: מחסור חמור במים
המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה מתריע: תוכניות ההתפלה הקיימות כיום לא ימלאו את מחסור המים שייווצר בישראל עקב שינויי האקלים, זיהומי המים ותהליכי העיור
בפאנל, בהשתתפות ח''כ פינס - יו''ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שר התשתיות בנימין בן-אליעזר ונציגי רשות המים ומקורות יציג ד''ר ישעיהו בר-אור, המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, את מחקרו - לפיו תוכניות ההתפלה הקיימות כיום לא ייתנו מענה למחסור המים הצפוי למדינת ישראל עקב שינויי האקלים, זיהומי מאגרי המים ותהליכי העיור.
מתוך תצפיות שנערכו באגן הים התיכון ב- 50 השנים האחרונות נמצא כי הקיץ מתחמם ויחד עם
ד"ר בר אור מוסר, כי אחת ההשפעות על משק המים העתידי היא מגמת התחממות, בעיקר בשעות הלילה, בכל העונות בכ-2 מעלות צלזיוס, ב- 30 השנים האחרונות.
מעבר לזה, נרשמת עלייה במספר הימים החמים והקרים במהלך חודשי יולי-אוגוסט. פירוש הדבר הגדלה בכמות המים הנדרשת להשקיית שטחים חקלאיים וגינות נוי.
השפעה נוספת על משק המים בישראל, היא ירידת נפח המים הזמינים בכנרת ובעמק הירדן בממוצע של כ- 110 מיליון מטר מעוקב לשנה (כ-6.5% מצריכת המים בישראל).
ד"ר בר-אור מסביר, שזוהי תוצאה של ירידה בכמויות המשקעים, שנגרמה, כנראה, עקב שינויי אקלים וגם עלייה בריכוז חלקיקים מזהמי אוויר במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20.
על פי מחקרים שונים, בשנים 2017 עד 2100 צפויה הטמפרטורה בישראל לעלות בכ- 3.5 עד 5 מעלות צלזיוס, בהשוואה לשנים 1961- 1990.
כמויות המשקעים בחורף צפויות לרדת בטווח של 15-75 מ"מ, המשתווה לירידה של 10%-30% , וצפויה עלייה במספר אירועי האקלים הקיצוניים בישראל, בהשוואה לאקלים הנוכחי.
"כל אלה יביאו בעתיד להתחממות והתייבשות", מוסר ד"ר
''בשל הבנייה הנרחבת, בעיקר בשפלת החוף, ייחסמו יותר אפשרויות של חלחול מי גשמים לקרקע והעשרת מי התהום ולפיכך יהיו פחות מי שתייה זמינים ממי התהום. בנוסף לכל אלה, עלייה של מפלס הים התיכון עלולה לגרום להאצת תהליכי ההמלחה של אקוויפר החוף".
הכנרת, לדברי ד''ר בר-אור, משתנה כבר עכשיו. מאז 1994 החלו להופיע באגם מיני אצות כחוליות, שיש להן פוטנציאל ליצור רעלנים חדשים. הופעתן מהווה אות אזהרה להשתנות התנאים הסביבתיים באגם. ההשלכות של הופעת האצות, כוללות פגיעה באיכות מי השתייה המסופקים מהכנרת וצמצום המגוון הביולוגי באגם.
במכתב ששלח המדען לאחרונה למנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, הוא מתריע: "נוכח איומים אלה יש צורך בתכנית כוללת, בעלת אופקים רחבים יותר ממה שנעשה עד היום, לשימור משק המים.
''מתקני התפלה, גם במתכונת מוגדלת של 500-800 מליון מ"ק/שנה, לא יוכלו לתת מענה למחסור ההולך ומחריף.
''יש צורך בנקיטת שורה של צעדים משלימים, לרבות המפורט להלן: חסכון במים בגנות נוי לא יוכל, להערכתי, להיות מושג רק ע"י אכיפה. יש צורך בהסברה מקיפה ומתמשכת על האפשרויות לגינון חסכוני במים בגינות ציבוריות ופרטיות. לשם כך אני מציע שיתוף פעולה עם 50 איגודי הערים והיחידות העירוניות לאיכות הסביבה, הפרושים בכל הארץ.
''יש להכין תכנית הדרכה מקצועית מפורטת לרשויות המקומיות על אמצעים ושיטות לתשתיות מחלחלות במדרכות ושטחים ציבוריים פתוחים. אמצעים אלו צריכים להיות מיושמים גם בכל מהלך לשדרוג תשתיות עירוניות, המתבצע כעניין שבשגרה (מקובל קצב החלפה של 3% בשנה, שהוא די משמעותי).
''נדרשת הכנת תוכנית מקיפה לשיקום קידוחים שהזדהמו, תוך מתן תשומת לב ראויה לטיפול וסילוק רכז שנוצר. תכנית זו צריכה להתייחס גם למגמות עלייה בריכוזי מזהמים במי קידוחים שואבים, גם כשהם עדיין בתחומי המותר לאספקה.
''לא למותר לציין כי תכנית לשאיבה וטיפול במים מזוהמים יכולה להביא לפחות בחלק מהמקרים, גם למניעת התפשטות עננת המזהמים לעבר קידוחים אחרים שעדיין לא זוהמו. גם בנושא זה אנו מציעים עבודה מתואמת בכל הקשור לסילוק סביבתי נאות של זרמי הרכז, העשויים להכיל ריכוז גבוה של מזהמים סביבתיים".
ד''ר בר-אור יציג את מחקרו בכנס ירושלים לסביבה וטבע, שמקיימת החברה להגנת הטבע בין התאריכים 18 - 19 במאי בהשתתפות שרים, חברי כנסת, מומחי סביבה מהארץ ומהעולם ונציגי ארגוני סביבה ישראליים.
נא להמתין לטעינת התגובות
