צפיפות עירונית – המצוי והרצוי
לקראת הכנס השלישי של התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל, שיעסוק בשבחי הצפיפות העירונית. הוריסיו שוורץ משבח את הצפיפות המתוחכמת. תראו את ברצלונה
אם נוסיף לכך את התחזיות הדמוגרפיות הצופות גידול אוכלוסיה של עשרות אחוזים תוך שנות דור או שניים נגיע למסקנה כי מדובר בתהליך של צריכה מואצת של משאב יקר המציאות: קרקעות.
ללא שינוי משמעותי במדיניות ובהגדרת יעדים, ובתוכם צפיפויות עירוניות מיטביות, צפוי מצב משברי, ולא מהניתנים לפתרון קל לאחר מעשה. אולם, העלאת צפיפות יכולה להיטיב עם חיינו; נקודת מפתח בהקשר זה הוא עירוב שימושים בסביבה העירונית ואפיוניו הכמותיים והאיכותיים.
תכונה זו – שימושים מעורבים – מאפיינת מרקמים עירוניים בשני מידה שונים, אשר בהם מתקיימים חיים תוססים.
ברצלונה מהווה דוגמא מובהקת. מתוך שני מיליון תושבי העיר (4.5 מיליון במרחב המטרופוליני) כ-390,000 בני אדם מתגוררים בגזרה
מצב זה, כידוע לכל, איננו לרועץ לברצלונה, הידועה בחיוניותה, בריבוי מוסדות חינוך ותרבות ברמה גבוהה ובעוצמתה ההולכת וגוברת בכל ענפי הכלכלה המודרנית, במגוון הרב של המסחר וחיי הפנאי המתנהלים בשדרות, חרובות, כיכרות וגנים שלא בכדי מהווים מוקד משיכה למספר עצום של תיירים.
נתון מאלף המלמד במישרין על יתרונות השימושים המעורבים – כמחצית התנועות היומיומיות במרכז העיר הן רגליות. תכניות ההתחדשות של העשורים האחרונים הרחיבו והעשירו את המרחב הציבורי ומהוות דוגמא לתכנון מתוחכן ויישום ראיה מרחיקת לכת ומודל ללימוד ברחבי העולם.
מקרה נוסף של עירוב שימושים מוצלח נמצא בקצה השני של הים התיכון, קרי תל אביב. הרובעים המרכזיים שלה, פרי חזונו של המתכנן פטריק גדס, מהווים משענית לצמיחתה של סביבה עירונית המקיימת בכפיפה אחת צורות מגורים מגוונות, מסחר וכל קשת השירותים הציבוריים במארג של רחובות וגנים.
למרות גידול משמעותי ומתמשך של הצפיפות שנקבע בשנות העשרים ובעיות לא פתורות, העיר אוצרת ומעצימה את חיותה.
לעומת העיר המתרחבת, המפרידה בין אזורים פונקציונליים ומסתמכת יותר ויותר על השימוש ברכב
פרטי, גוברת ההכרה בחשיבות בקרבה
נכון הדבר גם לגבי התחום התעסוקתי אשר אינו נושא בימינו אופי מזהם ואינו מהווה מטרד. שילוב שימושים בעיר, ברובע ואף בבניין משליך על נגישות וזמינות הזדמנויות ויחסי הגומלין בין הפרט והחברה.
בהבט הכלכלי והיזמי סמיכות, נגישות וריבוי קישורים הם גורמים מפרים. ככלל, הולכת ומתבססת המודעות לכך כי עצירת שחיקת המרחבים הציבוריים שבנייתם והרחבתם תורם למכלול הצרכים והאינטרסים של אוכלוסיות ומגזרים שונים.
אין בכל כדי לומר כי לא קיימים מחסומים עובדתיים וחשיבתיים ותהליכים של תמורה והתחדשות הם נטולי בעיות והתניות חברתיות ותרבותיות; היו וייתכן כי אף יהיו כשלונות.
עירוב שימושים בעיר העתידית לא יכול להיות חיקוי נוסטלגי של כל מה שאפיין ערים רבות בעידן הקדם-תעשייתי.
צפיפות הינה מדד; יש לשנותו בדרך חכמה ומבוקרת מבחינה דמוגרפית, אקולוגית ותרבותית. זאת לא בחירה אלא הכרח מול המציאות המתהווה. מאידך, יש לראות בעירוב שימושים שקול ומותאם לתנאים ספציפיים אמצעי רב עוצמה המעשיר ומרחיב את חיי הפרט והתרבות האורבנית.
האדריכל הדגול ריצ'רד רוג'רס מתריע על הצורך בבניית "ערים לפלנטה קטנה"; לענייננו, יש לבנות ערים לארץ קטנה.
הכותב הנו אדריכל ומרצה בכיר באקדמיה ויצו לעיצוב וחינוך, חיפה.
הכנס ''בשבחי הצפיפות'' יתקיים ב- 28 - 29 במאי בבת ים.
נא להמתין לטעינת התגובות
