גם השר להגנת הסביבה וגם שר התיירות
גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה מונה אתמול גם לשר התיירות. ארגוני הסביבה חוששים לניגוד אינטרסים בין התפקידים. בילי פרנקל פורשת את הטענות
ממשלת ישראל החליטה אתמול, שהשר להגנת הסביבה גדעון עזרא, ישמש כשר התיירות במקביל לתפקידו הנוכחי.
עזרא יחליף את מקומו של יצחק אהרונוביץ' (ישראל ביתנו), שהתפטר בחודש ינואר האחרון ומאז מחפשת התיירות שר. ארגוני הסביבה, חברי כנסת עם אג'נדה ופעילים זועמים. "מדינת ישראל זקוקה לשר להגנת הסביבה במשרה כפולה ולא בחצי משרה", מסר בתגובה ח"כ אופיר פינס (עבודה).
"מצד אחד המשרד קורס תחת נטל העבודה ומצד שני השר לוקח על עצמו תפקידים נוספים. זהו צעד לא רציני ולא אחראי, שמעיד על כך שהממשלה לא שמה קצוץ על הגנת הסביבה".
ואכן, נראה שמעבר לחלוקת הזמן עליה תוהים כולם, מה עם ניגודי האינטרסים, שעלולים ואמורים לצוץ השכם וערב ובנושאים רבים ומגוונים המתנגשים במהותם בין שוחרי הסביבה ויזמי מרכזי תיירות ונופש.
כיצד יתמודד השר עזרא עם נושאים הנמצאים בניגוד אינטרסים בין שני התפקידים, כמו בניית המלון בתמנע? האם ילך עם יזמי הנדל''ן, בעלי ההון והממון או יוותר באומץ על פרויקטים גרנדיוזיים, שנדמה שפוליטיקאים נוהגים לאהוב, למען הטבע והסביבה?
השר עזרא החל את דרכו הציבורית בשירות ביטחון הכללי. בשנת 1996 הצטרף לליכוד ונבחר לכנסת ה- 14. טרם תפקידו הנוכחי הוא שימש כשר התיירות וכשר לביטחון פנים.
בהמשך הצטרף למפלגת קדימה ומונה בשנת 2006 כשר לאיכות הסביבה. זמן קצר לאחר מכן שונה לבקשתו, שם משרדו, ל"המשרד להגנת הסביבה".
כמתחייב משמו המשודרג, אמור המשרד להגן על הסביבה שלנו. בחזון המשרד מובטח לנו כך:
"במדינת ישראל תתקיים סביבה המספקת איכות חיים ובטחון סביבתי לתושבים, תוך שימוש מושכל במשאבים ושמירה על המערכות האקולוגיות מתוך מחויבות לרווחת האדם ולערכי טבע, נוף ומורשת לדור זה ולדורות הבאים. מדינת ישראל תהיה אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח בר קיימא".
אבל המילים הגדולות אינן מבטאות את המציאות וחילוקי הדעות בין ארגוני הסביבה ובין השר הם רבים ועמוקים. מהתחשבותו המופלגת וחסרת הפשר במפעלים התעשייתיים המזהמים במפרץ חיפה, ועד לתמיכה בהקמת עיר הב"הדים בצומת
פאר ויסנר, יו''ר הירוקים סבור שעצם הסכמתו של השר עזרא לקבל את תיק התיירות "מוכיחה כי השר לא היה מחויב לתפקיד מיום היכנסו והנושא הסביבתי לא עמד בראש מעייניו".
על החלטת הממשלה אמר ויסנר כי היא משדרת מסר של זלזול ''ולא יעזרו אלף ישיבות ממשלה שיתקיימו במערות ואלף ואחת הצהרות בנושא. כשבכל העולם הנושא הסביבתית נמצא בראש סדר היום, למדינת ישראל דרוש שר איכות סביבה במשרה מלאה''.
עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אדם טבע ודין מסכימה במילים עדינות יותר: "כבר כיום המשרד להגנת הסביבה מתקשה להתמודד עם האתגרים הסביבתיים הניצבים בפני ישראל, בעיקר בשל התקציב העגום של משרדו, שנובע ממקומו הנמוך של השיקול הסביבתי במסגרת סדר העדיפויות של הממשלה.
בעמותה חוששים שיכולתו של המשרד להגנת הסביבה להוביל מדיניות סביבתית מתקדמת באמצעות שר בחצי משרה – הופכת את המשימה לבלתי אפשרית''.
ומעבר להתנהלותו הנוכחית של השר, מצטרף החשש מניגודי האינטרסים, שעשויים לנבוע ממחויבויותיו כשר להגנת הסביבה, אל מול אלה של תפקידו החדש-ישן גם כשר התיירות, שבראש מעיניו ניצבים שיקולים כלכליים גרידא.
באתר משרד התיירות מפורט, כי אחד מיעדיו העיקריים הוא הגדלת היקף הפעילות הכלכלית במשק. כיוון, שעיקר פעילותו של המשרד מתבטאת בתכנון ופיתוח תשתיות תיירותיות, לא חסרים חיכוכים בין עמדותיו לבין אלה של פעילי הסביבה, המודאגים מהתממשותם של שלל פרויקטים, שעתידים לקום על חשבון הסביבה.
דוגמה אחת מיני רבות היא המאבק הנחרץ נגד פרויקט המלונאות העצום המתוכנן לקום בעמק ססגון שבתמנע: פרויקט שזוכה לתמיכת משרד התיירות ומעורר זעמם של תושבי האזור וארגוני הסביבה כיוון שלדבריהם מדובר במקום בתולי, בעל חשיבות אקולוגית עצומה ונוף קסום, שייהרס מן הסתם לחלוטין תחת גלגלי הדחפורים.
מתחם המלונאות יגזול מרוב אזרחי המדינה, ילדיהם ונכדיהם (אותם "הדורות הבאים" שכה אוהבים להזכיר), את פיסת הארץ הבראשיתית הזאת, אחת האחרונות שעוד נותרו באזור ושאינה סובלת מנזקי הפיתוח, שכן צפויים להסיט את שביל ישראל העובר בליבה.
דוגמה זו מצטרפת להתנגשויות נוספות הנובעות מתוכניות פיתוח וסגירת שטחים טבעיים, שהיום נהנה מהם כלל הציבור, או בשל תוכניות להקמת בתי מלון לאורך חופי הים.
התנגדותם הנחרצת של של תושבים וארגונים סביבתיים לתוכנית הקמת כפר הנופש בפלמחים, או להקמת בתי המלון בחופי הכנרת הם דוגמאות טובות למצב המוזר שעומד להיווצר.
אולי יש לסייג ולציין, שמאבקים אלה מתנהלים סביב תוכניות מאושרות, שאף זכו לתמיכת המשרד להגנת הסביבה, אבל על הפרק עומדות תוכניות נוספות שטרם אושרו, דוגמת תמ"א 12, תוכנית מתאר שהתעוררה לאחרונה לחיים וששמה דגש חזק על פיתוח מלונאי אינטנסיבי לאורך חופי הים לצורכי תיירות.
דוגמה נוספת לניגודי אינטרסים שעלולים להתרחש מתבטאת בשאיפה של משרד התיירות לפתח גדות נחלים באופן אינטנסיבי, לצורכי תיירות ונופש (כמו סלילת שבילי אופניים לאורכם), בעוד שבמשרד להגנת הסביבה עשויים להעדיף לפתחם בצורה טבעית יותר.
אבל יש גם מי שסבור, כי ניגוד האינטרסים אינו מחויב המציאות. אביעד אורן, דובר "אדם טבע ודין" מסביר, כי התיירות צריכה את הסביבה.
"שר התיירות לא חייב להיות אנטי סביבתי, זה לא אינהרנטי לתפקיד", הוא חורץ. "זה עניין של בחירה. באותה מידה ששר התיירות מחליט לתמוך בבניית מלון בעמק ססגון, הוא יכול להחליט שהוא שומר על המקום כמו שהוא, לטובת הדורות הבאים".
"תיאורטית, כל עוד שר להגנת הסביבה מחויב לתפקידו ולנושא הסביבתי, זה דווקא רעיון חיובי, שהוא ינהל גם את הנושא התיירות", מציין ד"ר יעקב ניר מעמותת אומ"ץ (אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי), אך מסייג בשלל דוגמאות להתנהלות בלתי תקינה, שלא עולה בקנה אחד עם מחויבות לנושא הסביבתי.
עכשיו כל שניתן הוא להמתין לבאות. אתמול הכריז השר, כי בכוונתו לעסוק בעניינים המשותפים לשני המשרדים, וכי הוא רואה בתפקידו כשר להגנת הסביבה את תפקיד הקבע שלו.
ימים יגידו.
נא להמתין לטעינת התגובות
