סייסטה מקומית
במהדורת "מבט" מצאו פתרון למצוקת הכתבים: לקיחת אייטמים ממהדורות החדשות המקומיות. גם אם הן לא טובות מספיק. ככה זה, כשאין לך כתב משלך בנגב המערבי
השבוע שודרו באחת מהמהדורות לא פחות מארבע כתבות שכבר נצפו שלוש שעות קודם לכן, בשעה שש, באזור כלשהו בארץ. עם התוכנית המסכמת את כל המהדורות המקומיות, המשודרת מדי ערב בערוץ 1, מתחיל להתהוות מצב שבו מנויי הכבלים מממנים לשידור הציבורי לפחות שעה יומית. לא כולל האגרה.
בחודש האחרון בלבד איבדה מערכת החדשות של הערוץ הראשון שני כתבים לטובת המתחרים. לפני כן, חמישה כתבים אחרים עזבו לטובת החדשות המקומיות. לאף אחד מהם לא הובא מחליף. אין צורך להביא עובדים חדשים כשלרשות יש את היכולת למחזר את החדשות האזוריות. ויקו אטואן, לדוגמה, הכתב בדרום,
הפך להיות עורך בחדשות המקומיות. במקומו לא מונה מחליף, חרף ההתרחשויות בנגב המערבי.
מערכת "מבט" היושבת בירושלים לא יכולה להפעיל את כתבי החדשות של המהדורה הדרומית. וכך, גוף החדשות הטלוויזיוניות הראשון שהוקם בארץ, נאלץ לספוג את המחסור החמור בכוח האדם ולקבל כתבות יד שנייה שערכו עיתונאים ששייכים למערכות אחרות לחלוטין. לא פלא שבישיבות שנערכו בשבועות האחרונים ברשות השידור הביעו כתבים ועורכים בכירים מורת רוח מהשתלטות החדשות המקומיות על נחלתם. לדבריהם, מדובר במלחמת איכות. הכתבות של החדשות המקומיות נאלצות לעתים לעבור עריכה מחודשת, או קריינות אחרת, כדי לעמוד בסטנדרטים הנדרשים. גם אם הן לא עומדות בקריטריונים מתאימים, נאלצים ברוממה להכניס אותן, בשל המחסור בחומרים.
החשש של עיתונאי רשות השידור ברור, בהתחשב במתרחש סביבם. הרפורמה המתוכננת לרשות השידור עשויה להשאיר מאות מהם ללא עבודה. כמה מהם סוברים שהיא כבר יצאה לדרך, במסגרת אימוץ החדשות המקומיות על חשבונם. במקביל, עובדי החדשות המקומיות מועסקים בתנאים שונים, ושם דווקא ממשיכים לגייס עובדים. הרי אותם מתקצבים, כאמור, הכבלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
