כך פורק בחשאי ובהסכמה המאחז הבלתי חוקי
בלי משטרה בלי הפגנות והרחק מעיני התקשורת פונו אתמול 20 תושבי המאחז מבוא חורון צפון והמבנים במקום. התושבים: "אנו מתביישים בפינוי, אך עשינו זאת רק כדי להציל נקודות אחרות"
על הפינוי הנדיר החליטו בחדרי חדרים, כשלסוד היו שותפים מועצת יש"ע, משרד הביטחון, מזכירות היישוב מבוא חורון ותושבי המאחז, שהתכנסו לפני כשבועיים והחליטו על מועד הפינוי. החשש העיקרי היה מפרסום הפינוי, שעלול היה לטרפד את המהלך ולהביא עשרות פעילי ימין להפגין ולהפריע לפינוי.
במכתב שנשלח לחברי מבוא חורון בשבועות האחרונים הוסבר לתושבים שבעקבות סיכום עם מועצת יש"ע וגורמי ממשלה הוחלט לפנות מרצון את המאחז. "אנחנו מתביישים בפינוי הזה", אמר אתמול אחד התושבים. "זה חילול השם, אבל חשוב להדגיש שאנחנו עושים את זה בכאב רב ובצער, ורק משום שזה יציל נקודות אחרות".
אחת ההבנות בהסכם המאחזים המתגבש עוסקת בפינוי מאחזים מרצון תמורת הפשרת בנייה ביישובי יהודה ושומרון. בשלב הראשון כבר פינתה מועצת יש"ע "מאחז" שכלל מכולה לא מאוישת באזור היישוב עפרה.
"פנו אלינו ממועצת יש"ע והציעו לפנות את הגבעה במסגרת עסקה כוללת למאחזים", הסביר שלום שמעון, יו"ר המזכירות של היישוב. "החלטנו להקריב את המאחז שלנו, אבל למעשה אנחנו לא מפקירים את השטח כי הקרקע בבעלותנו, רק את המבנים ואת האנשים אנחנו מפנים".
התמורה שמקבלים המתנחלים תמורת פינוי המאחזים באה לידי ביטוי בעיקר באישורי בנייה. בהסכם המאחזים שעליו מדברים כבר למעלה משנתיים המחיר הוא פינוי, והתמורה היא התרחבות. תמורת פינוי
בהסכם הכולל, שבמסגרתו יפונו נקודות נוספות, אמורה הממשלה להכשיר מאחזים אחרים, דוגמת ברוכין במערב השומרון. אחת ההצעות המדוברות סביב ההסכם היא העתקת מאחזים כמו מגרון לשטח חלופי, כשהמשמעות היא הקמת יישוב חדש.
מעמדו המשפטי של המאחז מגרון, שהוקם אף הוא אחרי מרס 2001, על פי דוח ששון, שונה מיתר המאחזים. בעקבות בג"ץ שהגישה תנועת "שלום עכשיו", השיבה המדינה כי מגרון הוקם על קרקע בבעלות פלשתינית. בתשובת המדינה נכתב כי עד אוגוסט השנה יפונה המקום.
כבר חודשים ארוכים מקיימים ראשי המתנחלים פגישות עבודה מול יועצי שר הביטחון במטרה להגיע להסכמה על פינוי המאחזים. שני הצדדים מדברים על 26 מאחזים שהוקמו אחרי מרס 2001, משום שבאותה תקופה התחייבו ראש הממשלה דאז אריאל שרון ויועצו דובי וייסגלס בפני ארצות הברית כי הבנייה ביהודה ושמרון תוקפא.
לכל אורך המגעים דרשו במועצת יש"ע כתנאי ראשון לסיים הליכים משפטיים שיאפשרו בנייה ואישורי תוכנית. במועצת יש"ע טוענים כי הסכם יהיה רק במסגרת הכשרת מאחזים אחרים ובמציאת פתרונות חלופיים. עם זאת, הקושי העיקרי של מועצת יש"ע בניהול המגעים הוא ההתנגדות הקשה של ארגוני הימין השייכים לאסכולת "אף שעל", ומסרבים לסחור, כלשונם, בשטחי ארץ ישראל.
במגעים שניהלו מול שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ לא התקדם המשא ומתן לכדי פסים מעשיים, ואילו עתה, בקדנציה של השר אהוד ברק מדברים הצדדים על "צעדים בוני אמון". מצוקת הדיור ביהודה ושומרון גברה לאחר שראש הממשלה אולמרט קבע כי כל בנייה חדשה בשטחי יהודה ושומרון תחייב אישור אישי שלו ושל שר הביטחון.
דוח המאחזים שחיברה עורכת הדין ששון הוגש במרס 2005 לראש הממשלה אריאל שרון. על פי הנתונים, מספר המאחזים הבלתי מורשים עומד על 105, מתוכם 15 ממוקמים על אדמות פרטיות של פלשתינים. הדוח קבע כי רבים מהמאחזים נבנו במעורבות, בסיוע ובאישור של משרדי ממשלה ושל גופים ממלכתיים וציבוריים שונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
