נקודת שבירה
אמיר חניפס קושר בין התיישבות הדרוזים בהרים לבין יחסיהם הסבוכים עם מדינתם ישראל
מציאות זו מסבירה את ההתפרעות האלימה השבוע בכפר מסעדה המהווה חוליה נוספת בשרשרת אירועים דומים מהעבר בכפרים הדרוזים, אשר בן השאר, גורמת להתנגשויות אלימות בין אזרחים הנאמנים למדינה וסמליה ומהווים חלק בלתי נפרד ממערכת הבטחון שלה עם אותם מערכות המופקדות בין היתר על השלטת הסדר והחוק במדינה. התנגשויות המעמידות פעם אחר פעם את מערכות היחסים בין שני העמים ואפילו בין אחים במבחנים קשים ומאוד מיותרים.
לפני שלוש שנים, תושבי הכפר עוספיה השוכן על הר הכרמל ומהווה אחד מהכפרים היפים ביותר ואתר בילוי לאלפי ישראלים, התפרעו ושרפו את האנטנות בכפרם, מה שגרם לעימות אלים עם כוחות המשטרה במהלך אותו אירוע. כך גם לפני חמישה חודשים, כאשר תושבי הכפר פקיעין, יישוב השוכן על מרומי הר מירון בגליל המערבי ומהווה מקום עם אווירה תיירותית קסומה ומהממת, התקוממו ושרפו בצורה אלימה את האנטנות שהוצבו בין הבתים בכפרם ועל מדרוני ההר.
והשבוע אנשי כפר מסעדה השוכן במרומי רמת הגולן, פנינת נוף עם תושבים נעימים ושלווים - מרכז הפסטורליה, המהווה אטרקציה לחיילנו המשרתים ברמת הגולן ולכל מטייל אשר לא מוותר על פיתה דרוזית וזעתר - גם הם הצטרפו למתפרעים.
העובדה שהרסה את החיים
בשום פנים אין להבין שאני מעודד התנהגות אלימה, אך מה שמוציא את התושבים הדרוזים בכפרים האלה מגדרם הוא הניצול המופרז ולפעמים הציני לכפרם וסביבתם. אין כמעט כפר דרוזי אחד שהנוף הפסטורלי שלו לא נפגע בשנים האחרונות מהצבתם של אנטנות סולולריות בתוכו ומסביבו.
אמנם בחלק מהמקרים האנטנות הוצבו בשיתוף עם אנשים מקומיים אך עוגנו בחוזים משפטיים המקשים את הורדתם או הזזתם במהלכים חוקיים. כל זה מצטרף
לאמונה החזקה שהאנטנות האלה מסרטנות את החיים בקרבתם, אמונה הנתמכת הן על-ידי תושבים רבים אחרים החיים בקרבת אנטנטות סוללריות והן על-ידי אנשי המדע.
כך יוצא שלמרבה האירוניה, דווקא העובדה שהישיבה על פסגות ההרים בתקופות חשוכות ותחת משטרים טוליטריים הגנה על חייהם של התושבים הדרוזים, הרי היום בעידן המודרני והאקולוגי ותחת משטר דימוקרטי של המאה ה-21 - דווקא עובדה זו הורסת את חייהם.
הכותב הוא חבר לשעבר בוועד להסרת האנטנות מהרי הכרמל ועוספיה ודוקטורנט למדעי-מדינה באוניברסיטת- לונדון
נא להמתין לטעינת התגובות
