אולמרט ב"הישרדות" ובניזרי זקוק לחסינות
רגע לפני הפגרה, הגיע הזמן לסיכומים: רה"מ מנסה לשמור על שלמות הקואליציה, בניזרי הולך ומסתבך, ליברמן מתפטר וחוק המילואים מאושר. הנבחרים
אבל אולמרט שרד גם שרד. הוא אפילו הצליח לעבור ללא זעזועים את פרישת אביגדור ליברמן וישראל ביתנו מהקואליציה.
מי זוכר כעת את אביגדור יצחקי, אותו חבר כנסת מקדימה שניסה לעשות פוטש ליו"ר סיעתו ולגייס מספיק תומכים בסיעה שידיחו את ראש הממשלה אולמרט וימליכו תחתיו את שרת החוץ ציפי לבני, או את שר התחבורה שאול מופז? יצחקי, ראש וראשון למורדים, הלך הביתה ואולמרט נשאר. אז כמאמר השיר: איפה, איפה המורדים ההם עם הקוקו והסרפאן.
סיעת הליכוד בראשות גדעון סער המתוחכם, ניסתה כמעט בכל דרך אפשרית להרחיב ככל האפשר את הסדקים שנפערו בקואליציה, אבל מלבד ניצחונות ספוראדיים בהצבעות במליאה לא הצליחה סיעת האופוזיציה הראשית לדגדג באמת לאולמרט. למגינת לבו של בנימין נתניהו, שעל פי הסקרים הוא כבר ראש ממשלה ובמציאות הוא עדיין ראש האופוזיציה.
נתניהו הצליח ביום האחרון של כנס החורף לעשות היסטוריה ולהעביר את הצעת החוק הפרטית הראשונה שלו אי פעם, חוק האוסר על חברות ישראליות לקיים קשרים עם חברות או תאגידים הסוחרים עם איראן, אבל לא היה בכך כדי להשכיח את הצרות מבית שנתגלו במהלך מושב הכנסת – התפוררות לשכתו, הכותרות המביכות על רעייתו שרה ועוד יותר מכך הגילויים ההוצאות המנופחות שליוו את מסעותיו לחו"ל.
כעת יכול אולמרט לנשום לרווחה לפחות במשך פגרת הפסח שתמשך כחודש וחצי. לאחר מכן
בינתיים מטיב אולמרט לתחזק את ש"ס חזק חזק בתוך הקואליציה, מצ'פר אותה, מאפשר לה להעביר חקיקה ברוח הרב עובדיה, ומוציא את העוקץ מהשיחות שמנהלת שרת החוץ לבני עם הפלשתינים.
השבוע, ביום נעילת המושב, ריתקה האופוזיציה את ראש הממשלה, בזכות חתימותיהם של 43 ח"כים, לשעת עונש במליאה. אולמרט אולץ לשבת במשך שעה ארוכה ולהאזין לנאומי תוכחה וביקורת מפי יריביו הפוליטיים.
תגובתו של אולמרט, שישב במהלך הדיון בפנים חמורות סבר, היתה ילדותית. הוא עלה לדוכן והשיב בנאום שנמשך 117 שניות בלבד, אחד הקצרים בתולדות הכנסת. אתם עשיתם לי ככה ואני עושה לכם דווקא. ממש משחק ילדים. אולמרט לא יודע לכבד את כללי המשחק הדמוקרטי.
דיון מיוחד הוא כלי לגיטימי לאופוזיציה בפרלמנט הישראלי לנגח את הממשלה. אולמרט יכול לשוב ולהתעצבן בכל פעם מחדש על כך שארבעים ח"כים גוררים אותו למליאה וחלק גדול מהם לא טורח בכלל להגיע לדיון, אבל הוא חייב לכבד את הכללים.
אגב מעניין היה לשמוע את נאומו של יושב ראש סיעת ש"ס, יעקב מרגי, שהגן על ממשלת אולמרט בלהט כזה שהיה קשה למצוא אפילו בקרב חברי קדימה.
בכל סיום מושב יש מי שנוהג להכתיר את חברי הכנסת בתואר "אלופי הנאומים", "אלופי הנוכחות" או "אלופי החקיקה". הח"כים עצמם נכנסים לקראת סיום המושב לתזזית, מנסים להגיש כמות גדולה ככל האפשר של הצעות חוק ולהכניס לרזומה האישי מספר גבוה ככל האפשר של הצעות שעברו לפחות קריאה טרומית.
בשבוע הנעילה של מושב הכנסת הדוברים הפרלמנטריים מציפים את כתבי הכנסת בניירות סיכום שבהם בולטת האריתמטיקה. לבוס שלי יש גדול יותר, הח"כ שלי העביר יותר חוקים, הח"כ שלי נאם יותר, כאילו שהכמות המספרית יש בה כדי להעיד על איכות החקיקה או טיבה.
ישנם ח"כים שמעבירים הצעות חוק שהם בסך הכל תיקון טכני. ישנם ח"כים שמעבירים הצעות חוק פופוליסטיות שלא היו צריכות להגיע בכלל לספר החוקים אלא ניתן היה להסתפק בשינוי תקנות שונות.
ישנן הצעות חוק שהם רק בגדר "הצהרות חוק" שנועדו לצורך כותרת רגעית, לעיתים משעשעת בעיתן, ונותרות בגדר אות מתה לא בספר החוקים אלא בפחי מחזור הנייר של הכנסת.
אז במקום להכתיר פה אלופי חקיקה פיקטיביים בחרתי לציין כמה מהחוקים החשובים היותר חשובים, בעיני לפחות, שהתקבלו במהלך מושב החורף.
קודם כל חוק המילואים, שבה לעשות קצת צדק עם המילואימניקים, אותו זן הולך ונעלם של פרייארים, שאחת לכמה חודשים אורזים צ'ימידאן, עוזבים את החברה, האשה והילדים, נוטשים את מקום העבודה והעסק, עולים על מדים ויוצאים לאימונים מפרכים, תעסוקה מבצעית או בט"ש.
אז לפחות בא חוק המילואים ועושה סדר עם מספר ימי הגיוס, עם התגמולים הכספיים וההטבות השונות שחיילי המילואים מקבלים. החוק הזה עבר בזכותם של מתן וילנאי, סגן שר הביטחון, שנתן פוש רציני לחוק שהיה תקוע זמן רב בועדת החוץ והביטחון, וילן ודני יתום, שהגישו הצעות חוק פרטיות בנושא, שהיוו זרז רציני לקידום הצעת החוק הממשלתית שאושרה לבסוף.
ישנם כאמור כאלה שמתהדרים בערימות של חוקים וישנו מי שקונה את עולמו בחוק אחד, כמו למשל ח"כ עתניאל שנלר מקדימה, שהצליח להעביר בקריאה שניה ושלישית את חוק המוות המחי, הרואה במות גזע המח מוות לכל דבר, ומאפשר לראשונה לציבור דתי וחרדי להצטרף למעגל התורמים להשתלות.
שנלר הצליח להשיג במגעים שקטים את ההסמכה של כמה מחשובי הרבנים כיום. אומנם אחר כך ניסו כמה מהם לחזור בהם, אבל התמיכה המוסרית שנתנו להצעת החוק והביאו להשלמת מלאכת החקיקה, חשובה לאין שיעור.
צל"ש מיוחד מגיע לחברי השדולה הירוקה בכנסת שהצליחו לקדם שורה נכבדה של חוקים סביבתיים הרבה בזכותם של ה"טרויקה הירוקה": חברי הכנסת דב חנין (חד"ש), מיכאל מלכיאור (עבודה-מימ"ד) העומדים בראש השדולה והיושב ראש הפעלתן של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, אופיר פינס (עבודה), שהוא בולדוזר אמיתי ופרלמנטר מעולה, ויעידו עוזריו שנכנסים ללשכתו בשעת בוקר מוקדמת ויוצאים משם בשעות הלילה המאוחרות.
השלישיה הירוקה ראויה לכל שבח על העבודה השקדנית, החרוצה והחשובה שהיא עושה בכנסת, בכל תחום ואם מישהו רוצה לצייר לעצמו מודל של פרלמנטר מוצלח, שייקח את השלישה הזו כדוגמא מוצלחת.
אגב, חובה לציין בהקשר זה כי החקיקה הירוקה במושב הננעל הייתה כולה חקיקה פרטית ותרומתה של הממשלה לנושא הייתה מיצג הראווה של ישיבת ממשלה בתוך מערה בחורבות בית שערים. ערב נעילת המושב הכשילה הממשלה את הכוונה להשלים בקריאה שנייה ושלישית את חוק אויר נקי.
גולת הכותרת של החקיקה "הירוקה" והסביבתית הם חוקי שמירת החופים – חוק שמירת חופי מפרץ אילת וחוק שמירת חופי הכנרת, שלהם אחראית השלישייה הנ"ל. עוד נזכיר כאן את הצעת החוק של דב חנין המסמיכה פקחים מקומיים לרשום דוח"ות גם על מטרדים סביבתיים. הסמכות הזו תדרבן את הרשויות לאכוף מקרים של זיהומים סביבתיים משום שהקנסות, כידוע לכל, הם סעיף הכנסה חשוב בתקציבה של כל רשות מקומית.
אי אפשר לסכם מושב בלי להזכיר את חטאיו. ממש בערב נעילה הורשע ח"כ שלמה בניזרי בעבירות חמורות של שוחד, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים. בניזרי הודיע כי אין בכוונתו להתפטר מהכנסת. הוא סיפר כי ביקש עם זאת להשעות את עצמו, עד לברור הערעור שבכוונתו להגיש לבית המשפט העליון, אולם התברר לו כי בכנסת אין חיה כזאת.
חבר כנסת, בניגוד לנשיא המדינה או לשר, לא יכול לצאת לתקופת נבצרות מרצונו. אשר על כן יאלץ בניזרי להמתין עד לרגע בו יפסוק בית המשפט כי יש קלון בעבירות שבגינן הורשע. במקרה כזה הוא יושעה באופן אוטומטי, ובמקומו יכנס לכנסת הבא אחריו ברשימת ש"ס. אם יזוכה, יוכל בניזרי לשוב אל ספסלי הכנסת. אם לא, יצטרך אולי לשבת ספסלים אחרים.
בניזרי, כמעט כמו כל מורשעי ש"ס לפניו, ניסה כמובן להציג עצמו כקדוש מעונה שנענש על לא עוול בכפו אבל בניגוד לחברו משכבר הימים, אריה דרעי, לא המתינו לו אלפים, לא עשרות וגם לא בודדים בקריאות "הוא זכאי, הוא זכאי". בניזרי יזכר בדברי ימי הכנסת ה- 17 לא רק בשל הרשעתו בפלילים אלא גם בשל האמירה המייחסת להומוסקואלים את האחריות לרעידות האדמה.
מעניין למי ייחס כעת בניזרי את נפילתו הגדולה. בעקבות אותה אמירה קיבל בניזרי ללשכתו מעטפה עם אבקה לבנה שגרמה לעוזרו לראות כוכבים ולהרגיש סחרחורת.
ח"כ אביגדור ליברמן פרש מהממשלה. אם הוא קיווה לחולל אפקט דומינו ולגרור אחריו החוצה גם את ש"ס, הוא התבדה. ליברמן יוצא ממושב החורף חבוט למדי כשמעל ראשו מרחפת עננה מאיימת בדמות הודעתו של שופט שדן בעניינו וקבע לגבי עדויות שנאספו בחקירה הממושכת שהמשטרה מנהלת נגדו, כי דבק בה יותר מאבק פלילי.
כדי להזכיר את קיומו, יוצא ליברמן, אחת לתקופה, במתקפות חריפות נגד חברי הכנסת הערביים. מתקפות כאלה הן מן הסתם מנייה בטוחה בקרב בוחריו של ליברמן, ששב ומבטיח לח"כים הערבים כי יבוא יום והם יהיו בעזה.
בשבוע האחרון של המושב נרשמה קטטה מילולית בין חברו לסיעה של ליברמן, ח"כ יוסף שגל, לבין ח"כ זאב אלקין מקדימה, על רקע השאלה האם יש מקום לקיים בכנסת דיון בסוגיית רצח העם הארמני.
שגל, שזעם על דברים שאלקין אמר, כינה אותו "תיש" והוסיף כי "בגלל דברים כאלה מגיע לך בוקס בשיניים". בעבר הציע אותו שגל לאלקין לצאת החוצה מהמליאה ולגמור את החשבון כמו גברים ואף יעץ לו מעל דוכן הכנסת איפה בדיוק לדחוף את הכיפה שלראשו.
אי אפשר לסכם את מושב החורף בלי לאזכר את פעילותו ההיפר אקטיבית של המחוקק גלעד ארדן (ליכוד) שקידם במהלך הקדנציה הנוכחית לא פחות מ- 40 חוקים. כמה מהם גרמו לגולשים באינטרנט להדביק לו את הכינוי "גלעד טרחן", משום שהחוקים שהעביר התקבלו לפחות אצל חלק מהציבור כיציקות מעצבנות של ממש.
כך למשל נרשם על שמו של ארדן חוק הקסדה המחייב רוכבי אופנים לבוש קסדה, הצעת חוק שקוממה נגדו רבים. ארדן אחראי גם לחלק גדול מגזירות העישון שנכפו על ציבור המעשנים במדינת ישראל.
ההספק של ארדן הוא פשוט מדהים והוא הפך ליצרן חוקים סדרתי. בין היתר הצליח להעביר את החוקים הבאים: הטלת פיקוח והגבלה על עמלות הבנקים, הפחתת נטל הביטוח על אופנועים, פסילת רישיון לצמיתות בגין צבירת הרשעות חמורות, פסילת רישיון בשל עבירה שגרמה למותו של אדם, זכות להתנתק בתוך זמן קצר משירותים מתמשכים, איסור על הטעייה בפרסום בתחנות דלק ועוד.
ואיך אפשר בלי להיזכר בקטטה המתוקשרת בין ח"כ שלי יחימוביץ לבין יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, סביב השאלה האם ראוי שהכנסת תארח במשכנה את כנס הרצליה. ח"כ יחימוביץ טענה כי איציק מפריטה את הכנסת ומשכירה אותה לבעלי הון.
איציק דחתה את הטענות וביום בו התקיימו דיוני הכנסת בהיכלי הכנסת הפגינו יחימוביץ וכמה עשרות אזרחים מול המשכן במחאה קולנית. ונזכיר גם את המעידה המביכה של מנכ"ל הכנסת, אבי בלשניקוב, שדווקא ביום האישה הבינלאומי איים על עובדות הכנסת, שנעדרו בסיטונות מאירוע שארגן המנכ"ל, לפגוע בקידומן המקצועי. לאחר מכן הבין בלשניקוב את הטעות שעשה והתקפל בשידור חי בערוץ הכנסת.
זהו, על קצה המזלג סיכום מושב החורף. נבחרינו יוצאים לפגרה בת כחודש וחצי ויש להניח שיחזרו למשכן בכוחות מחודשים וימשיכו לספק לנו כותרות, סיפורים וסנקדלים.
אריק בנדר, האיש שלנו בכנסת, מסכם מדי סוף שבוע את השבוע שהיה במשכן: הצעקות במליאה, הוויכוחים בוועדות, התככים במסדרונות, הדילים במזנון והנבחרים שהכניסו עניין לחיים בכנסת.
אריק בנדר, האיש שלנו בכנסת, מסכם מדי סוף שבוע את השבוע שהיה במשכן: הצעקות במליאה, הוויכוחים בוועדות, התככים במסדרונות, הדילים במזנון והנבחרים שהכניסו עניין לחיים בכנסת.
נא להמתין לטעינת התגובות
