המוזיקליות שבתפילה
פסטיבל הפיוט שהחל אמש בירושלים ובירוחם מייצג את העדנה לו זוכה הלחן היהודי. יורם חזן, סולן להקת כנסיית השכל שמשתתפת באירוע, מסביר את הקשר שלו לעולם הפיוט היהודי
ביום חמישי יופיעו להקת כנסיית השכל עם הפייטן ליאור אלמליח במרכז ז'ראר בכר בירושלים. "המוזיקה של כנסיית השכל מושפעת מאוד לטעמי מנוסח התפילה המרוקאית, וכבר בתקליט הראשון שלהם 'דברים בלחש', שמעתי מוטיבים מוזיקליים בולטים של הפיוט המרוקאי", אומר יאיר הראל, המנהל המוזיקלי של הפסטיבל.
יורם חזן, סולן להקת "כנסיית השכל", מספר כי בילדותו נהג ללכת עם אביו, לבית הכנסת בשדרות. "לא אהבתי את זה", הוא מתוודה, "אבל הלכתי איתו עד שהייתי בכיתה י' או משהו כזה, כי לא היה לי נעים להגיד לו את האמת. מה שכן אהבתי מאוד, היתה המוזיקליות של התפילה. זה לא ממש פיוטים", ממשיך חזן, "יש אלמנטים אתניים מרוקאים, אבל הפיוט עצמו הוא דבר עמוק הרבה יותר".
כיצד התקרבת שוב לפיוטים מימי ההליכה עם אבא לבית הכנסת?
"לפני שלוש שנים התחלנו להשתתף בתוכנית 'ידידי השכחת' מטעם בית הלל באוניברסיטה העברית. החלטנו שהגיע הזמן להעשיר מעט את עולמנו הצר".
מדי חודש במהלך שלוש השנים האחרונות, נפגשים בין 15 ל-20 מוזיקאים, בבית הלל שבאוניברסיטה העברית בירושלים. מלבד חברי כנסיית השכל משתתפים במפגשים הללו גם קובי אוז, ערן צור, ברי סחרוף, ירמי קפלן ואתי אנקרי .
למשך יום שלם חוזרת החבורה הזו לספסל הלימודים ולומדת יחד בדבקות מרשימה את סודות השירה היהודית העתיקה, עם פייטנים וחוקרי המוזיקה היהודית באקדמיה הישראלית. מימי הלימוד האלה מועשרת המוזיקה העברית בעיבודים עדכניים לשירה שמחבריה מוכרים למרבית הקהל כשמות רחובות – מאבן גבירול ליהודה הלוי דרך רמח"ל.
מה מעניין אותך בפיוטים העתיקים הללו?
"אני משער שההיסטוריה שהם אוצרים בחובם, מדהים לגלות עד כמה השפה העברית עשירה ומדהימה ואסור שתעלם".
איך התחיל החיבור של כנסיית השכל עם ליאור אלמליח?
"ליאור כבר שיתף איתנו פעולה ב"אוטוביוגרפיה", התקליט האחרון שלנו, כשהוא שר את השיר המרוקאי, בהופעה עצמה אני משתמש בפיוט כטקסט למוזיקה שלנו וליאור מסלסל כמו תמיד. חלק מהמטרה של פרוייקט 'ידידי השכחת', היה בעצם לגרום למפגשים הללו בין שני עולמות, לכאורה שונים.
"נחמד
איך החיבור שלך למוזיקאי רוק עם אגו מנופח?
"אני באופן אישי מתחבר לכולם. מה שיפה בכל הקבוצה שלנו שהאגו לא משחק כאן תפקיד. אם יש למישהו אגו מנופח, הוא משאיר אותו בכניסה לכיתה. כולם באים ללמוד ויודעים שהם לעומת הפייטנים הגדולים שמלמדים כאן, קטנים מאוד בתחום".
כיצד מוזיקאי רוק קולטים את הטקסטים העתיקים של הפיוט?
"אני מופתע מחדש בכל פעם כיצד אמנים כמו מיכה שיטרית או ערן צור שמגיעים מעולם אחר לגמרי, מקבלים טקסט של פיוט, ומוציאים ממנו משמעויות שאנו מעולם לא חשבנו עליהם".
"חייבים סבלנות רבה בשביל לימוד של כל פיוט", אומר הרב והפייטן חיים לוק, שנחשב כיום לדעת רבים לאמן המוביל במסורת הפיוט הצפון אפריקאי ויופיע הערב (ב') במופע הפתיחה של הפסטיבל בבית אביחי בירושלים לצידו של מוזיקאי הג'ז עומר אביטל.
"אני שר רק מילה אחת או שתיים, ואז מחכה שוב שיחזרו אחרי. כל מילה חשובה בטקסטים הללו, לכן אני עוצר גם להסביר להם כל מילה ואיך אפשר לקשט אותה מוזיקלית בצורות שונות."
אז איך בעצם אתם מבצעים את הפיוטים הללו?
"אנחנו מנגנים כמו שאנחנו יודעים", אומר חזן, "עיבודי רוק לפיוטים העתיקים, אנחנו הופכים את זה לחוויה מוזיקלית, העיבודים שלנו מאוד משוחררים ומחדשים".
"זה נכון", אומר הרב לוק, "גם אני כל הזמן מתחדש, כל החיים שלי ניסיתי למצוא פרשנויות חדשות לפיוטים. מוזיקה אינה דבר ששוקט על שמריו, ואני מצפה שהתלמידים שלי יעשו כך גם הם. ניתן היה לשמוע חידושים רבים שמעולם לא עשיתי לפני כן, בהופעות האחרונות שלי, גם עם "יוסף ואחד" וגם עם יאיר דלאל".
"חיים לוק הוא ג'זיסט גדול בנפשו", מצהיר יאיר הראל, שמוסיף כי "לוק מוכיח שלמוזיקה אין גבולות".
חיים לוק, פיוט וג'ז?
"ה' הרי לא הלחין את קולות הטבע, ובכל זאת זה נשמע יפה והרמוני, למרות שזה מאולתר", מחייך לוק, "לדעתי, למוזיקה אין מגבלות או גבולות. חשוב גם לזכור" , הוא מוסיף, "כי גם בג'ז וגם בפיוט יש יסוד מאוד חזק של אלתור, אבל מה שבאמת מביא אותי לחיבור הזה, זו החיבה הגדול זה שיש לי לג'ז.
"חייתי שנים רבות בארצות הברית (לוק היה ממייסדיו של הכולל הקהילה הפרסית בבברלי הילס), שמעתי אז הרבה מוזיקה שחורה והרבה ג'ז, ומצאתי דמיון רב ביניהם לבין הפיוט".
"אני מעריץ את חיים לוק כבר שנים", מודה בפה מלא עומר אביטל, בשיחת טלפון מהמסעדה התימנית בה הוא סועד את ליבו בברוקלין. "אני לא אדם מאמין ואפילו לא שומר מסורת, אבל כבן לאב מרוקאי ולאם תימניה, המוזיקה הזו שחיים לוק שר ומתפייט, היא מאוד חזקה אצלי מבחינה מסורתית. זו מוזיקה מדהימה והחזרות שערכתי כבר עם חיים לוק, מראות את הכימיה שיש בינינו, גם מבחינה אישית וגם מבחינת המוזיקה שאנחנו יוצרים יחד".
"אני מאושר מהעובדה", מסכם יאיר הראל, "שהקונטקסט המאוד מסורתי של הפיוט מקבל הקשרים תרבותיים רחבים יותר כיום. אין כאן קשר בהכרח לדת, אבל יש כאן המון קשר להסטוריה ולמסורת".
"הפסטיבל הזה הוא שיאו של חיבור מדהים בין פייטנים, אנשי האקדמיה, והמוזיקאים", אומר ליאור אלמליח. "אי אפשר לבטל שום דבר מתוך המרכיבים החיוניים הללו. כל החיבור בין כל הגורמים הללו נולד ומתקיים מתוך הערכה לטקסטים. אנשים מחפשים אחר זהות ישראלית וכאן הם מוצאים אותה בשיאה".
פסטיבל הפיוט, ירושלים וירוחם, 29.3-3.4
נא להמתין לטעינת התגובות
