טרף קל
תמיד יותר קל לפגוע בחסרי הישע. ד"ר דנה פוגץ' על פגיעה פלילית במוגבלים שכלית או נפשית
בשנים האחרונות זוכים נושאי הפגיעות בילדים ובקשישים לחשיפה תקשורתית רחבה, אבל נדמה כי על סדר היום הציבורי לא עלתה עדיין בצורה נאותה בעיית הפגיעה במוגבלים.
הבעייתיות בהתנהלות מערכת המשפט משותפת לכל המקרים שציינתי: נפגעים שקשה להם להתלונן, נפגעים שקשה לנו להבין את תלונתם או לבחון אותה בכלים המשפטיים הרגילים שבידינו. אם בעבר נחשדו ילדים ומוגבלים כעדים לא מהימנים, היום אנו יודעים כי לעיתים קרובות דווקא הם דוברי אמת יותר מאחרים, אולם חקירה של ילד או של מוגבל בשכלו דורשת ידע מקצועי ייחודי וטכניקות שונות מחקירת מבוגרים כשירים.
לדוגמא, גם אם המוגבל לא ישקר, סוגי מוגבלויות מסוימים עלולים להוביל לרצון לרצות את החוקר וכך, להסכמה איתו אם השאלות מדריכות. גם בבתי המשפט התעוררו קשיים משנדרשה המתלוננת לתאר את שעבר עליה בשפה מובנת בעוד שהיא משתמשת בשפה ייחודית ובעולם דימויים האופייני רק לה. כך, ראינו תיקים רבים שנסגרו מראש גם אם היה חשד כבד לפגיעה. הבעיה מוכרת, דרך אגב, גם לגבי חשודים הסובלים ממוגבלות, לגביהם נטען כי הם נוחים יותר להודות בדברים שלא ביצעו.
מקצוע מיוחד
כאן אנו צריכים לטפוח למדינת ישראל על השכם: החוק הישראלי עצמו דווקא מתקדם מאד, מאז שנחקק, לפני כשנתיים חוק מיוחד אשר נועד להסדיר את חקירתם והעדתם של נפגעים אלה, הרבה הודות לפעילות חקיקתית מאומצת של ארגון 'בזכות'.
עיקרו של החוק החדש הוא בהעברת החקירות מידי המשטרה למערך במשרד הרווחה, בדומה למערך של חוקרי הילדים. כך, בעלי מקצוע להם כישורים לחקור אנשים עם צרכים מיוחדים הם אלה שחוקרים אותם ומתעדים את
החקירה, תיעוד אשר ניתן להגיש גם לבית המשפט. החוק מוסיף הוראות אשר נועדו להקל גם על העדות בבית המשפט, כולל הסתייעות ביועץ מיוחד היכול לסייע לשופט ולצדדים להבין את העד.
המשפט הפלילי אינו יכול למנוע פגיעות. הוא יכול להגן על הנפגעים ולהעמיד לדין את הפוגעים. במקרים של פגיעה במוגבלים, יש לתפקיד הגנתי זה ערך עליון. לא נותר לנו אלא לקוות ששינויי החוק אכן יובילו לאיתורם ולענישתם של הפוגעים בחלשים.
הכותבת היא ראש מרכז נגה, הקריה האקדמית אונו
נא להמתין לטעינת התגובות
