"גם פרנקו לא היה מסתער לבד"
משפחתו של השוטר שהגיע ראשון למרכז הרב ו'לא חתר למגע' דוחה את הביקורת שהוטחה בו בתחקיר
ע', בן ה-25, התגייס למשטרה לפני כחצי שנה, והפך לשוטר סיור במרחב מוריה, בתום שירות צבאי בתפקיד לא קרבי בחיל האוויר. בני משפחתו ששמעו על התחקיר, זעמו על כך שהוא מתמקד בתפקודו האישי של בן משפחתם. "מצאו כתובת נוחה להאשים, גם מפקד המחוז לא היה נכנס לתוך הישיבה אם הוא היה שם במקומו", אמרו בני המשפחה.
בעוד שלושה שבועות יתחתן א' עם בחירת לבו, שוטרת בשירות חובה לשעבר, אף היא כמוהו ממרחב מוריה. לדברי אחת מקרובות המשפחה "הוא אוהב את העבודה שלו, אחרי האירוע הוא היה בהלם יום אחד, ואחר כך חזר לעבוד, הוא התאכזב כשראה מה כתבו עליו, אבל זה לא החליש אותו או גרם לו לרצות לעזוב, ההפך, הוא רוצה להתקדם".
קרובת המשפחה מספרת כי "ההורים, הדודים שהגיעו, כולם חיזקו אותו, הקצינים שלו התקשרו להורים, חיזקו אותם ואמרו שהם עומדים מאחוריו".
למרות הביקורת כלפי התנהגותו, ע' סבור כי פעל כשורה. "הוא שלם עם התפקוד שלו ולא משנה מה יגידו, הם לא ישברו אותו", אמרה קרובת המשפחה. בערב הפיגוע, זמן קצר לאחר הירי, התקשר להוריו ולאחותו שבילתה בירושלים, בירר אם היא בסדר וסיפר שירו לעברו.
במשטרה קובעים כי ע' פעל בניגוד להנחיות המשטרה, לא יצר מגע עם המחבל, לא ניסה לנטרלו, הסתתר, ובמהלך כל מסע הירי שנמשך 16 דקות לא ירה אפילו כדור אחד מנשקו. על פי התחקיר, אבו-דייהם הגיע
בשעה 20:36 כבר הגיעו קריאות למוקדי המשטרה ומד"א על יריות במרכז הרב, שתי דקות לאחר מכן כבר מוזעקת למקום ניידת סיור ובה שני שוטרים - ע' שוטר הסיור ושוטרת חובה, אף שהסברה היא שמדובר בדיווח שווא בשל ריבוי אירועי משחק בנפצים ובקפצונים.
בשעה 20:40 הניידת מגיעה לישיבה מכיוון רחוב צבי יהודה, והשוטרים שבה נתקלים באזרחים שמדווחים על ירי בישיבה. ע' מזהה אוטובוס מגיע למקום, הוא דופק על הדופן שלו ומורה לו לעזוב את המקום, ומנחה את שוטרת החובה להכווין את נוסעי האוטובוס למורד הרחוב. ע' נוטל רובה מיקרו-גליל מהניידת ועולה לשער הברזל הימני של הישיבה. אולם, כשהוא נכנס לחצר הישיבה הוא שומע מטח יריות לעברו, ומחליט לסגת לאחור ולהסתתר. בתחקיר הוא סיפר: "פחדתי להשיב באש ולפגוע באנשים שבתוך הישיבה".
תלמיד הישיבה יצחק דדון עולה למרפסת ומחכה שהמחבל ייצא מדלת הישיבה על מנת לירות בו באקדח שברשותו. בשעה 20:41 מגיע למקום קצין צה"ל דוד שפירא בריצה, ונתקל בשוטר ע' שהזהיר אותו, "תיזהר יש ירי ואתה לא ממוגן". שפירא מתעלם מדבריו של שוטר הסיור, נכנס דרך דלת עץ צדדית לישיבה לפרוזדור המוביל לעזרת נשים. גם בלשי ימ"ר, שמגיעים דקות ספורות לאחר מכן, מתעלמים מדבריו של ע', שמציע להם להתמגן לפני שייכנסו לישיבה.
בשעה 20:46 המחבל מגיע אל הדלת, יצחק דדון יורה לעברו מאקדחו, אך כנראה שלא פוגע, שפירא פותח לעברו באש מנשקו האישי והורג אותו. מיד לאחר מכן הקצין פותח בסריקה בישיבה, כדי לוודא שאין בה מחבלים נוספים.
מאוחר יותר חבלנים שבודקים את גופת המחבל מוודאים כי אין עליה חגורת נפץ. על פי התחקיר, ממועד הפיגוע ועד לתום האירוע הגיעו למוקד המשטרה 1,200 פניות של אזרחים מבוהלים. הניידת הראשונה שהוזעקה למקום עם שני שוטרים הגיעה לזירה עשר דקות אחרי תחילת האירוע.
למרות הממצאים הקשים, ניצב פרנקו החליט שלא ננקטו צעדים משמעתיים נגד השוטר וגם לא ברור אם יינקטו צעדים כאלה, אולם, לדבריו, "כל איש משטרה במדים או שלא במדים, שמגיע לאירוע מסוג זה ויודע שמתבצע הרג חייב להגיב. שוטר הסיור שהגיע ראשון היה חייב לחתור למגע להפסקת הירי".
בסיכום הדיון על התחקיר בוועדת הפנים של הכנסת, מתח יו"ר הוועדה, הח"כ אופיר פינס (עבודה) ביקורת נוקבת על טיפול המשטרה בפיגוע, ואמר כי לתחושתו המשטרה כמעט ועוברת לסדר היום על האירוע ולא מתכוונת להסיק ממנו מסקנות אישיות.
בהמשך הדיון עסקה הוועדה בהתפרעות פעילי ימין קיצוני בכפר ג'בל מוכבר, ממנו הגיע המחבל. ניצב פרנקו עורר את זעמם של חברי הכנסת לאחר שסיפר כי המשטרה נערכה ל"הפגנה שקטה" ואף מסר כי 350 שוטרים אבטחו 250 מפגינים. "איך קרה שהיו יותר שוטרים ממפגינים, ועדיין המפגינים עשו מה שרצו. המשטרה כשלה ועליה לעשות בדק בית יסודי", אמר פינס. הח"כ דב חנין (חד"ש) טען כי בכפר התרחש פוגרום והאשים את המשטרה כי נהגה במפגינים ברכות רק משום שהם יהודים. "אם היה מדובר בערבים כבר הייתם יורים באש חיה", אמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
