"משבר מים חריף מאיים על מדינת ישראל"
בדיון חירום בוועדת הפנים במצב הקשה של משק המים הזהיר מנכ"ל רשות המים מירידת מפלס הכנרת אל מתחת לקו האדום ביולי הקרוב ואמר כי "רוב הסיכויים שתהיה בצורת גם ב-2009"
פרופ' שני מסר כי הגורמים למשבר המים הנוכחי הם "ביקוש גדול מההיצע השנה, ורצף של ארבע שנות בצורת אשר כמותו היה רק פעם אחת אחרת בהיסטוריה מאז שהחלו המדידות".
הוא הסביר כי בשנה האחרונה זינקה צריכת המים על אף המשבר וכי את הכמות הגדולה ביותר של מים ניתן לחסוך בגינון הפרטי והציבורי, אשר צורך 140 מיליון קוב בכל שנה. ''אין ספק שהכנרת תרד מתח לקו האדום כבר בחודש יולי'', אמר שני והוסיף כי רוב הסיכויים שתהיה גם בצורת ב- 2009.
יתר על כן, דיווח שני כי בכוונת הרשות לייקר את מחיר המים למשפחות ''בזבזניות''. ''שינוי המדיניות יאפשר תעריף מים נוח לצרכנות קיומית ותעריף גבוה יותר למים המשמשים להשקיית גינות, מילוי בריכות שחייה וכדומה'', אמר שני.
עוד ציין פרופ' שני כי ב-16 השנים האחרונות נרשמה מגמה ברורה של ירידה בכמות המשקעים, וכי ייתכן שהדבר קשור למשבר האקלים וההתחממות הגלובלית העולמית. לדבריו, כיום קיים גירעון שמעולם לא היה כמותו באגן נחלי הירקון ותנינים.
שר התשתיות בנימין בן-אליעזר אמר בדיון כי משרדו עסוק בהרחבת פריסת מתני ההתפלה ''ובימים אלה בונים שלושה מתקני התפלה חדשים בחדרה, אשדוד ונחל שורק, אשר כל אחד מהם יספק 100 מיליון קוב מים.
''גם פעולתם של מתקני ההתפלה הנוכחיים בפלמחים ובאשקלון תוגדל ובנוסף לכך, קוצצו באופן משמעותי כמויות המים לחקלאות לשנת 2008''.
עוד הוסיף השר כי בקרוב ייפתח קמפיין גדול, שאושר, לעידוד חיסכון במים ולא שכח לציין: "כמו בתחומי ההיי-טק והביטחון, ישראל כבר מזמן הפכה לשם דבר בתחום טכנולוגיות המים, והחברות הישראליות שותפות לפרויקטים הגדולים והמורכבים בעולם בתחום''.
השר סיפר כי משרדו מקדם ביתר שאת פרויקט משותף לישראל, ירדן והרשות הפלשתינית לטיפול במשבר המים. ''במסגרת פגישתי עם שר המים של ירדן בחודש שעבר,
לסיכום הצהיר בן אליעזר: "המטרה שלי היא להפוך את מדינת ישראל לעמק הסיליקון של תעשיית המים העולמית – טכנולוגיה, ביטחון, בטיחות, מחקר ופיתוח. אין סיבה שהגניוס היהודי והישראלי לא ינצל את הפוטנציאל הרב המצוי בו".
ח"כ דב חנין תקף בחריפות את הדרך בה מנהלת הממשלה את משבר המים. ''נכון, שקיימת התפלה, אבל מקורם של 25% מהמים שלנו באקוויפר החוף, והם נתונים בסכנת פסילה כיוון שהממשלה אינה עושה דבר נגד המפעלים שמזהמים אותו.
''למרות כל ההתראות והאזהרות, הממשלה ממשיכה לבלום כל מאמץ לחיסכון אמיתי במשק המים וחוסמת את כל הנסיונות לחזק את ההגנה על מי התהום בישראל''
אמר חנין.
ח"כ אופיר פינס-פז, יו"ר הועדה, ביקר בחריפות את הממשלה על התנהלותה במשבר. "הממשלה מתנהגת כאילו שאין בעיית מים בישראל, זוהי הפקרות בלתי-נסבלת", קבע. "אין מדיניות חיסכון ואין ניסיון להטמיע בציבור, בחקלאות ובתעשייה את הצורך בחיסכון.
''אין כלל תמריצים, ושיקום מקורות מים מזוהמים זה בכלל מדע בדיוני. התוצאה היא, שהכנרת נעלמת והאקוויפרים מזוהמים. בנוסף לצרות האלה, הממשלה מזגזגת ללא הפסק. ב-2006 היא החליטה להפסיק את בניית מתקני ההתפלה וב-2007 - לחדש".
עוד אמר ח"כ פינס כי לא מספיק לעודד חיסכון רק בימי משבר ותחת זאת הסביר כי יש להפעיל תוכנית הסברה קבועה, שתטמיע את הצורך בחיסכון. עוד הציע חבר הכנסת לתגמל באמצעות תמריצים את מי שחוסך במים.
במקום "שיטת הגזר" של פינס הציע ח"כ דב חנין לאחוז במקל דווקא וקרא לממשלה לאמץ תוכנית חרום לאומית, שתכלול גם צעדים תקיפים נגד מזהמים. ח"כ חנין גם ביקר את רשות המים על כך שהם שמרנים ואינם מקבלים רעיונות יצירתיים.
נציגת משרד החקלאות, אושרת עדיני, שמצאה את עצמה בדיון בעמדה מתגוננת, אמרה כי עקב המשבר צמצמו החקלאים את צריכת המים שלהם מ-620 מיליון קוב ב-2006 ל-450 מיליון כיום. סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, יניב גיל, הצטרף לקריאות לפעולה מיידית ואמר כי יש צורך דחוף ליצור מאגרי אגירה של מים המוזרמים לים.
בעמותת ''אדם, טבע ודין'' מצטרפים לתוקפים וקובעים כי ''משבר המים החמור הוא תוצאה של אי יישום החלטת הממשלה על ניהול משק המים''.
מדו''ח שערכה העמותה בנושא עולה כי במקום לרכז מאמצים בפתרון המתבקש: חיסכון במים, "מקבלי ההחלטות מעדיפים להטיל את יהבם על פתרונות קסם שמחיר סביבתי בצידם, כמו ההתפלה".
"משק המים שרוי כבר שנים במשבר עמוק, ההולך ומחמיר", קובעת מנכ"ל העמותה עו"ד ציפי איסר איציק. "משבר זה אינו גזירה משמיים ולא תוצאה של אסון טבע, הוא מעשה ידי אדם ונובע רובו ככולו, מהעדר תכנון ארוך טווח של ניהול משק המים הישראלי, מפער מתמשך בין צריכת המים הכללית (ההולכת וגדלה) והעדר ניהול ביקושים לבין המשאבים הטבעיים הקיימים, מהעדר אכיפה אפקטיבית ומאדישות וסלחנות לזיהום מי התהום".
עד כה נעשה מעט מאוד לדבריה, אם בכלל, זאת על אף שישראל הצטרפה ל"אג'נדה 21" של האו"ם בכל הנוגע לניהול משק המים, וחרף החלטת הממשלה מ- 2003 לניהול משק המים, שכוללת מטלות מפורטות אותם אמורים משרדי הממשלה לבצע, במטרה להטמיע, לפתח ולאכוף פיתוח בר קיימא של משק המים במדינת ישראל.
לדעת כותבי הדו"ח עו"ד נעמה אלעד וד"ר אהרון דותן, יש להשקיע יותר מאמצים ביישום דרכי חסכון במים, במקום להיתלות אך ורק בפתרון ההתפלה, שכיום מספק רק כ- 138 מליון קוב.
ייעול במשק המים ויישום דרכי הפעולה אותם הם מציעים, יכול להביא להערכתם, לחסכון של כ-500 מליון קוב המהווים כ-25% מצריכת המים השנתית.
מעבר לדרכים אותם ניתן ליישם כעת ושיובילו לחסכון משמעותי בצריכת המים (כמו התקנת חסכמים, פיתוח גינון חסכוני וכד'), ממליצים כותבי הדו''ח על ניהול המשק בצורה נכונה יותר ולנצל באופן טוב יותר את מאגרי המים הקיימים.
דרך אחת היא מניעת זיהום מים ושיקום מקורות מזוהמים: כ- 80 מלמ"ק מים יורדים לטמיון מידי שנה בגלל זיהום מי התהום בארץ וסגירת בארות מזוהמות, כמות ששוות ערך לזו המופקת במתקן התפלה גדול.
דרך אחרת היא הגדלת השימוש במי קולחין מטוהרים ברמה גבוהה: "טרם מיושמים תקנות ועדת ענבר שמעדכנות את החקיקה המיושנת הקיימת היום. שיפור איכות מי הקולחין תהווה צעד משמעותי "לצאת מהמינוס", שכן משמעותה הרחבת מקורות המים של מדינת ישראל ומניעת זיהום מקורות המים הקיימים כתוצאה מחלחול מי קולחין באיכות ירודה למקורות אלו".
יש לציין כי עורכי הדו"ח קובעים, שלייצור מים מותפלים בקרבת החוף וליד אזורי הצריכה יש יתרונות מסוימים כגון, שיפור ניכר באיכות המים המסופקים לצרכן, חיסכון באנרגיה ובתשתיות בכל הקשור להובלת מים ממקורות מים מרוחקים (דוגמת הכנרת), עלייה באמינות אספקת המים ומניעת המלחת מים כתוצאה משאיבת יתר.
עו"ד איסר- איציק מסכמת, כי הפתרון היחיד למשבר הפוקד אותנו יתאפשר רק באמצעות הירתמות כוללת של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים (קרי תשתיות, פנים, שיכון ובינוי, חקלאות, הגנת הסביבה ובריאות), לניהול משק בר קיימא וארוך טווח.
נא להמתין לטעינת התגובות
