1 הליקופטרים במקום גמלים
האם הטייקון רוני דואק יהפוך את חאן שחרות בערבה למתחם נופש לאלפיון העליון? השבוע הוא נחת שם עם משקיעים מאמריקה
ובעוד הקבוצה הנחושה הזו מתכח ננת את הסיבוב הבא במאבק, הגיחה השבוע הפתעה מכיוון אחר לגמרי: שיירה של הליח קופטרים נחתה בלב השממה, ופלטה מתוכה קבוצה של אמריקנים מעונבים.
היעד: חאן שחרות. ההווה: אתר תיירות מדברי מנומנם בדרך לאילת, עם אוהל בדואי גדול וכמה חושות. העתיד: מי ישורנו.
מעלה שחרות הוא יישוב זעיר, כ- 30 משפחות, 20 קילומטר צפונית לאילת. הנקודה המיושבת היחידה על שפת מצוק ההעתקים הדרמטי, שמשקיפה על נוף קדומים מרהיב. תושביה הם אנשים שבאו מרחוק, חלקם מחיים עירוניים אינטנסיביים, כדי להיטמע בשלווה המדברית.
בתוכניות המתאר הקצו להם שטחים קטנים לתיירות, שהוגדרה כאמצעי הייצור העיקרי של היישוב. בעשור שעבר הוקם על גבעה סמוכה חאן שחרות, אורחן שמציע תנאים צנועים, טיולי גמלים ובעיקר כמויות לא מוגבלות של שקט מדברי.
מייסד המקום, ספי הנגבי, שגם כיהן כמזכיר היישוב, מכר אותו בהמשך לאיש עסקים פרטי. החברים תהו איך משאב יישובי הופך לנכס פרטי של גורם זר, ואיך מה שהיתה פעם הגבעה של שחרות מופיעה לפתע בספרים כרכושה של חברת "כאמל ריידרס" - רוכבי הגמלים.
"ככה זה בוועדה מקומית, כשקיבוצניקים מצביעים תוך כדי אכילת סנדוויץ'", אומר אחד מהם. אנשי שחרות אספו אלף שקל ממשפחה לטובת עורך דין, אבל עוד לפני שהספיקו למצמץ המקום נמכר שוב -הפעם לאיש העסקים רוני דואק.
דואק, שהונו מוערך במאות מיליוני דולר, ידוע בפועלו הציבורי - יושב ראש הוועד למלחמה בסמים, יושב ראש עמותת "ציונות אלפיים" - ובשנים האחרונות, לאחרשהתחתן עם השחקנית יעל אבקסיס, הפך לאייטם חם גם במדורי הרכילות.
בחודשים האחרונים הגיע כמה פעמים לראות את הבייבי החדש, חמוש בהליקופטרים ובמשקיעים מאמריקה. התושבים החרדים של מעלה שחרות בוחנים שוב ושוב את תוכניות האתר שאושרו ב- 2003, שעל פיהן ספק אם אפשר לפתח אותו הרבה יותר ממצבו היום: כמה עשרות סוכות, קצת אוכל והרבה חול.
אלא, שהשתלשלות האירועים בתמנע הסמוכה לימדה אותם ששאננות עלולה לעלות ביוקר. גם שם היה פער גדול בין התוכניות המקוריות, הצנועות, למפלצת הנופש, שהגיעה לקו הגמר וגם שם מדובר באותו ראש מועצה - אודי גת - שעומד מאחרי דואק והמשקיעים שלו.
באזור יש עכשיו לא מעט תושבים מודאגים, אבל הסיפור הזה הוא לא רק עליהם: ביותר מדי מקומות בארץ מתעוררים ישראלים בוקר אחד כדי לגלות שמול החלון מתרומם קניון או מתחם נופש יוקרתי שישנה את חייהם מהקצה אל הקצה, ושקרקע ציבורית ונכסי טבע ונוף הפכו בדרך פלא לעסק פרטי, שמישהו מרוויח ממנו מיליונים.
זה קורה עכשיו בחוף פלמחים, בעמק הארזים שליד שכונת רמות בירושלים וכאמור בתמנע. לא בטוח שזה מה שהולך לקרות בחאן שחרות, אבל לאור רמת השקיפות, שמאפיינת את הליכי התכנון והבנייה בישראל יש מקום לחשדנות.
"הכל שאלה של מידתיות", אומר אחד מאנשי היישוב, "אין שום בעיה עם אתר אירוח מדברי שקט, אבל לטייקונים בסדר הגודל הפיננסי הזה אין סיבה לבוא לכאן בשביל כמה סוכות. זה לא כלכלי. אם לא נהיה ערניים, נגלה יום אחד שזה הפך למתחם יחידות נופש לאלפיון העליון, או איזה פרויקט מגלומני אחר".
ראש המועצה האזורית חבל אילות אודי גת מנסה לפזר את הערפל, אבל לא בטוח שהדברים שהוא אומר ירגיעו את הרוחות: "ואם זה יהיה לאלפיון
''חוץ מזה, העובדה שגרים שם אנשים לא הופכת אותם לאדוני המדבר. כל מה שיקרה יהיה צמוד לתוכניות, והתוכניות הן מינוריות.
''ישבתי עם רוני דואק, הוא מביא חבר'ה מבצלאל כדי שיציעו לו דרכים איך להפוך את המדבר מחיסרון ליתרון. אהבתי את הגישה".
מה לאיש עסקים בסדר גודל כזה ולאתר נידח כל כך? "רוני הוא לא סתם איש עסקים, הוא איש עסקים עם נשמה, שרוצה להביא קצת נחת למדינה ולשממה. אני מבטיח לך שאם הוא היה משקיע בתל אביב את מיליוני הדולרים שהוא שם כאן, הוא היה מרוויח יותר".
אחרי תמנע תכננו בחברת איגרא להסתער גם על הנגב
שלא בטובתו, הפך יואב איגרא בחודשים האחרונים לסוג של סלבריטי דרומי. האיש, שמלון הרודס האילתי נמצא בבעלותו ושעומד מאחורי היוזמה להקים את מתחם הנופש והמלונאות בעמק ססגון שבתמנע, הוכרז כאויב העם ביישובים מסוימים בערבה.
עכשיו מתברר, שבעוד איגרא מתפרסם בגלל התוכניות שלו לגבי תמנע, הוא רקם תוכנית גרנדיוזית עוד יותר לגבי אזורים שמשתרעים מעט צפונה משם.
תחת השם "אשכול בנגב" תכננה קבוצת איגרא לפרוש רשת של עשרה מלונות בוטיק יוקרתיים במתחם שבין שדה בוקר, מצפה רמון, ירוחם וממשית. המלונות, 30- 40 חדרים כל אחד, אמורים להציע אטרקציה שבעיניים סביבתיות היא רעיון בלתי נסבל: מיקום באתרים לא נגועים, כאלה, שגם במשקפת אי אפשר לראות מהם מקום יישוב או קו מתח גבוה.
"חשבנו שמגיעה לנגב תיירות מדברית יוקרתית", אומר מיקי חברוני, מנכ"ל קבוצת איגרא. "מכיוון שמכמה עשרות חדרים אי אפשר להרוויח, הרעיון היה לפרוס רשת, שיהיה לה מרכז לוגיסטי אחד שיספק אוכל, ציוד ושירותים לכל המלונות".
המיזם כבר נכנס להליכים מתקדמים מול משרד התיירות, הרשויות המקומיות ורשות הטבע והגנים, אבל משהו בדרך השתבש. "התעייפנו", אומר מיקי חברוני, "הקצב שבו זה התקדם, בעיקר בגלל רשות הטבע והגנים, העיד על הכוונות שלהם.
''כבר יצאנו ל- 20 סיורים לשטח כדי לבדוק מיקומים אפשריים וזה פשוט לא זז. לא זנחנו את הרעיון, אבל בינתיים החלטנו להתמקד בתמנע".
אלא, שגם בתמנע החיים מול האופוזיציה הסביבתית לא קלים, ומי שמשמש כנציגו של בעל ההון רב העוצמה נשמע השבוע, במפתיע, כמעט על סף שבירה: "האמת היא שלא צפינו את המערכה הזו. אם היינו יודעים מראש שניקלע לכזאת סערה, לא בטוח שהיינו הולכים על זה.
''אנחנו לא אנשים של מלחמות. הסצנות שהיו השבוע בחוף פלמחים, של אנשים שמתייצבים מול דחפורים, לא מתאימות לנו".
עושה רושם שעוד לחץ קטן של הירוקים, ואתם מתקפלים.
"אני מדבר בשמי, לדעתי אצל יואב איגרא זה יותר אמוציונלי. מבחינתי, אם היו מחזירים לנו את 15 מיליון השקלים שהשקענו שם עד היום, הייתי שוקל את זה ברצינות. זה לא שווה את זה".
ארגוני הסביבה ומפלגת הירוקים תובעים בלעדיות על הצבע
אחרי הבחירות האחרונות לכנסת נהגתה אחת התביעות המשונות בתולדות המערכת הפוליטית בישראל:
מפלגת הירוקים, שכפסע היה בינה ובין כניסה היסטורית לפרלמנט, תבעה את "עלה ירוק", בטענה שהשימוש בצבע הירוק בשם המפלגה משך אליה בוחרים מבולבלים שבכלל התכוונו להצביע לשוחרי הסביבה. הצדדים הנצים, אגב, ממשיכים להיפגש עד היום בבית המשפט.
כמה חודשים לפני הבחירות המוניציפליות, מתברר שלמטבע הזה יש גם צד שני. יותר ויותר פעילים וארגוני סביבה חשים תסכול עז: בסיומו של כל מאבק מוצלח הם מגלים שבזיכרון הציבורי נחרת -ובעיתון נכתב - שהירוקים ניצחו. ועכשיו, לך תסביר לציבור את ההבדל בין הירוקים ל"ירוקים".
"הם פשוט השתלטו על הדומיין", אומר איש סביבה בולט. "כל ארגון קטן של מתנדבים שמגיש בג"ץ או עוצר בגופו מפעל מזהם, שומע אחר כך בתקשורת על ההצלחה של הירוקים, ופאר ויסנר (יושב ראש המפלגה) יכול לחכך ידיים בהנאה בלי שנקף אצבע".
הביקורת הזו לא מקרית - מפלגת הירוקים נהנית ממעט אהדה בקרב רוב הארגונים ופעילי הסביבה. טוענים שהיא מדברת הרבה ועושה מעט, שהישיבה בקואליציה של רון חולדאי בתל אביב, למשל, עומדת בניגוד לכל הערכים שהתנועה הסביבתית נאבקת עליהם. זה לא מפריע לויסנר ורשימתו לקבל בסקרים לראשונה את כרטיס הכניסה לכנסת הבאה.
את הניסיון להיאבק בניכוס הירוק של "הירוקים" חשים היטב גם עיתונאים שעוסקים בתחום: לא פעם ולא פעמיים התבקשו על ידי דוברים ופעילים להשתמש יותר בצירוף "ארגוני סביבה", ובכלל במילה סביבה, ולהשאיר את הצבע הירוק בצד.
הדילמה הסמנטית הזו התחדדה לאחרונה, לקראת קמפיין שהארגונים הסביבתיים עומדים להשיק השבוע תחת הלוגו "ירוק עכשיו". מטרת הקמפיין - לדרבן את הבוחרים לבחון את המועמדים והרשימות בבחירות המוניציפליות על פי ביצועים סביבתיים, בלי לנקוט עמדה כלפי רשימה זו או אחרת.
על פי כמה טענות, מושקעים בקמפיין קרוב למיליון שקלים; נאור ירושלמי, דובר ''חיים וסביבה'' (ארגון הגג של הארגונים הירוקים), טוען שמדובר בעשרות אלפים בלבד. כך או כך, היו כאלה שטענו שהשימוש במילה "ירוק" משחק לידי "הירוקים" - משהו שלארגוני הסביבה אין שום עניין לעשות.
"אנחנו פשוט עושים להם פרסומת חינם", אומר פעיל באחד הארגונים, "זה חלמאי. אנחנו חיים בעולם של לוגואים ודימויים, והם כבר מזוהים עם הלוגו הזה, גם אם זה לא מוצא חן בעינינו".
מנגד, טענו תומכי השורש יר"ק ש"אנחנו היינו ירוקים לפניהם, ולא נפסיק להזדהות כירוקים בגלל שיש מפלגה כזו". הם גם מנפנפים בסקר שנערך בקרב מאות מצביעים בערים הגדולות, שממנו עולה שרק אחוז קטן מהבוחרים מזהים את המילה "ירוקים" עם המפלגה הנושאת שם זה.
ברקע המחלוקת, איך לא, מזמזמת הפוליטיקה: חלק מפעילי הסביבה חברים בתנועות הפוליטיות השונות. בתל אביב, למשל, יש להם משקל רב בתנועה החדשה "עיר לכולנו", שתתמודד לראשונה בבחירות הקרובות לעירייה. עבורם שלט פרסומת ירוק, ש"הירוקים" עלולים לגזור ממנו קופון פוליטי, הוא לא פחות מסדין אדום.
מה נשאר מההתגייסות של ערוץ 10 למען הסביבה
בקיץ האחרון פרץ ערוץ 10 בתרועה ירוקה רמה: ראשיו פיזרו הצהרות נרגשות על התגייסות להצלת כדור הארץ, אושרת קוטלר שידרה ספיישל על אימי ההתחממות הגלובלית ולינוי בר-גפן תיעדה את מצבו המדכדך של משק המים בישראל.
לרגל מופע ה- LIVE EARTH הוקם בכיכר רבין אולפן מיוחד, שגובה בסוף שבוע ארוך של שידורים עם גוון ירקרק, אלא שכבר אז התפאורה שהובאה לכיכר עוררה אי נוחות קלה: כמויות של דשא פוזרו בין האנדרטה למזרקה, והרי הקשר היחיד בין איכות הסביבה לדשא-צרכן מים חסר רסן שכמותו - הוא הצבע.
שמונה חודשים אחרי, נראה שהקשר בין ערוץ 10 למאבק הסביבתי מסתכם בלהט והידע העצומים של ניצן הורביץ, בהערה שחותמת את הודעות הדואר האלקטרוני שנשלחות מהערוץ ("אנא התחשבו בסביבה לפני שתדפיסו דואר זה") וכמובן בחיבה של גיבורי "הישרדות" לשיטוטים נטולי בגדים בחיק הטבע.
ביומיום של הערוץ, כמו ברוב כלי התקשורת בישראל, הסוגיות הסביבתיות מהוות לרוב נישה זניחה בשולי סדר היום הבטחוני-פוליטי, וההצהרות של יולי-אוגוסט מצטיירות כמו גרין ווש מהסוג המוכר.
מערוץ 10 נמסר ש"הערוץ ממשיך לעסוק באג'נדה ירוקה ובמסגרתה שודרו עשרות אייטמים במסגרת התוכניות השונות. מעבר לכך גם בהתנהלותו היומיומית אימץ הערוץ פעולות שמסייעות בצמצום צריכת האנרגיה ודליפת הפחמן לאוויר".
יורם מרציאנו, כוכב המאבק למען הפרסומות בדרכים, הצליח להעביר את הצעת החוק שלו בקריאה ראשונה.
מברוק. אבל כמה מבוחריה הליברלים של מפלגת העבודה יודעים שימים ספורים לפני כן הוא הצביע בעד חוק הצנזורה על האינטרנט מבית מדרשה של ש''ס.
בלי שום קשר, כמובן, לתמיכתם של הש''סניקים בחוק שלטי הפרסום.
נא להמתין לטעינת התגובות
