לפני שיהיה מאוחר
לבנת פורן מפרטת בפני תושבי קו העימות את זכויותיהם, ומפצירה בהם לדרוש טיפול מיידי
אותה אישה אינה מתמודדת לבד. לאחרונה הצטרפו תושבי אשקלון, למרבה חוסר המזל, למאזן האימה של הקסאמים, ובכך למעשה נוספו עוד כ-120 אלף תושבים למעגל נפגעי החרדה. עשרות אלפי ילדים שהולכים מפוחדים לגנים ולבתי הספר, אלפי ילדים שמרטיבים בלילה את מיטותיהם ומתעוררים לאחר סיוטים עם זיעה קרה, עשרות אלפי הורים מודאגים שנאלצים להחסיר ימי עבודה ולהסתכן בפיטורין על מנת לתת מענה מיידי לחרדות ילדיהם.
כמי שעוסקת בתחום, נחשפתי במהלך השבועות האחרונים לסיפורים קשים לא מעטים. לצערי, מה שמאפיין את מרבית הפונים היא דווקא העובדה הבולטת לעין כי הם אינם מודעים לזכויות הבסיסיות שהם זכאים להן על פי חוק. המסקנה המתבקשת מסיטואציה זו היא שמדינת ישראל אמנם עמוסה בתקנות וסעיפי חוק המאפשרים לה להעניק פיצוי לאזרחיה בעיתות משבר, אך היא אינה דואגת ליידע אותם בזכויותיהם הבסיסיות, מה שהופך את כל העניין לחסר משמעות מלכתחילה. במילים אחרות – אדם שאינו מודע לזכויותיו, כמוהו כמו אדם שאינו זכאי להן מלכתחילה.
תושבי יישובי הדרום שלקו בהלם, חרדה, פגיעות פיזיות וכדומה, לרוב אינם מודעים לכך שיש ביכולתם לקבל זכויות שונות והטבות ממס ההכנסה, הביטוח הלאומי ועוד. יש לשים לכך קץ.
נפגעי הלם זכאים לקבלת פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי לא פחות מאשר אנשים שנפגעו פיסית. מאות אזרחים שטופלו במרפאות או שאושפזו בבתי חולים בעקבות פעולות האיבה מוגדרים נפגעי הלם. מדובר באזרחים שלא נפגעו פיסית, אלא לקו בבהלה וחרדה קשה כתוצאה מנפילת הקסאמים וטילי הגראד בקרבת מקום מגוריהם.
גובה הפיצוי לנפגעי הלם, כמו גם לנפגעים באופן פיסי, תלוי באחוזי הנכות שייקבעו להם. אם
מדוברי על שיעורי פיצוי בן עשרות אלפי שקלים באופן חד פעמי, היכול להגיע עד למאות אלפי שקלים עד גיל הזקנה.
עליכם להיות מודעים לזכויות הניתנות לכם על פי חוק ולדאוג לכך שתקבלו אותן במלואן, שכן חוסר טיפול בבעיות הנוצרות בהווה, עלול להוביל להשלכות מרחיקות לכת בעתיד. כאזרחים הגונים, משלמי מיסים ושומרי חוק – דרשו את המינימום המגיע לכם.
אזרחים שפונים לביטוח הלאומי על מנת לממש זכויותיהם נתקלים בהליך בירוקרטי ארוך ומתיש, ולכן יש לצאת בקריאה למשרד הרווחה - האחראי על ביטוח לאומי, לעשות מסלול עוקף בירוקרטיה ולאפשר לתושבים שגם ככה הם המותשים נפשית לממש את זכויותיהם בדרך קלה ואמפטית יותר ממה שהיום.
יש שיאמרו, ובצדק, כי אין סכום בעולם שיוכל לפצות את תושבי הדרום על עוגמת הנפש, שלא לומר על הטראומה שהם עוברים מדי יום ביישוביהם; ואולם סיוע מתאים בזמן אמת הוא בבחינת הכרח, שעשוי להקל על החיים בעשרות מונים.
לקח חשוב, שלמדנו כולנו ממלחמת לבנון השנייה, הוא כי למרכיב הזמן בבקשת הפיצוי יש תפקיד מכריע. ככל שהבקשה מתעכבת, והזמן מהפגיעה, הפיזית והנפשית, הולך ומתארך, כך קטנים הסיכויים שהבקשה תאושר על ידי הדרגים המקצועיים. זאת, מאחר וקשה מאוד "להוכיח" פגיעה נפשית כעבור חודשים ושנים.
לכן, אני מפצירה בכם, תושבי אשקלון, שדרות ויישובי עוטף עזה, אם נפגעתם, אם אתם מתקשים להירדם, אם ילדיכם חזרו להרטיב בלילות – ייתכן ואתם זכאים לפיצוי. אל תזניחו זאת, כי לעתים, בפגיעה נפשית, לא נכון לומר ש"הזמן מרפא".
הכותבת היא מנכ"לית המרכז למימוש זכויות רפואיות