משחקים בכאילו
החוזה הכובל, הפרסים שנלקחים רגע אחרי שהמצלמות כבות, ההפקה שמקשה על מתמודדים מסוימים ומגלה את התשובות לאחרים. השעשועונים הטלוויזיוניים אולי מובילים את טבלאות הרייטינג, אבל רוב מי שמשתתף בהם חוזר המום מהטיית תוצאות האמת של המשחק. מי חכם יותר ממשתתף ממוצע בשעשועון? בעיקר האנשים שעומדים מאחוריו
ראשיתו של מסע ההשתתפות בשעשועון היא בחתימה על חוזה שנשאר בידי ההפקה, ומי שלא מוכן לחתום על המסמך לא משתתף. "החוזה מכיל סעיפים ברורים לגבי הסכמת השידור, עניין של שידורים חוזרים וכדומה", מסביר יועץ משפטי בכיר אשר מנסח חוזים מן הסוג הזה. "במקרים אחרים יש גם סעיפים שנוגעים להתערבות של ההפקה במהלך התוכנית, כדי שאותו משתתף לא יוכל להתלונן ולטעון שרימו אותו או לבוא בטענות
פרק נוסף בחוזה מן הסוג הזה החוזר על עצמו בכל השעשועונים בארץ הוא עניין הזכייה. בחוזה מפורטים התנאים לקבלת הפרס, כאשר התנאי הגדול שבהם הוא שמקבלים את הזכייה רק בתנאי שהתוכנית משודרת, כלומר, אם זכית ובסופו של דבר בחרו בגוף השידור לא לשדר את התוכנית, המשתתף לא זוכה בכלום וייאלץ להסתפק בחוויה. למרות התנאי הברור, כפי שפורסם ב-nrg ברנז'ה,לאחרונה ניצח בבית המשפטמשתתף בשם ארז בדר בתביעה נגד ערוץ 10 וזכה בסכום של 15 אלף שקל, למרות שהשעשועון שבו השתתף לא שודר.
אך התערבות ההפקה לא מסתיימת בחוזה המגביל. מתברר שבחלק מהשעשועונים ההפקה מגבילה גם את כמות הפרסים שמחולקים במשך עונה אחת בהתאם לתקציב, כך שלא ייתכן שבמשך עונה יזכו המתמודדים בסכום שעולה על התקציב. "המפיקים לא שמחים כשהמתמודדים זוכים יותר מדי", אומרת עורכת בכירה בתעשייה, ובאמת ברוב השעשועונים המשודרים יש לעורכים שליטה על התקדמות המתמודד במשחק ובכך את היכולת להקשות או להקל על המתמודדים וכמובן להשפיע על גודל הזכייה.
"בחלק מהשעשועונים מדובר במעין תוכנת מחשב", מסביר מפיק בכיר בתעשיית הטלוויזיה, "כך שככל שהשלבים מתקדמים נשאלת שאלה קשה יותר. אפילו ב'האם אתה חכם יותר מתלמיד בכיתה ו'", גם אם נשארה לכם רק שאלה שמתאימה לכיתה א' בדרך למיליון, אין סיכוי שישאלו אותך כמה זה שתיים כפול שתיים. העורכים ישלפו שאלה שיכולה להתאים לתלמידים בגיל זה, אבל בפועל ספק אם תמצאו תלמיד בכיתה א' שיידע להשיב עליה".
ברוב המקרים האחרים ההתערבות והשליטה של ההפקה במשחק היא הרבה יותר משמעותית. ב"מונית הכסף", למשל , בחירת השאלות תלויה בעורך התוכנית שיושב בקונטרול, שנמצא רכב אחד מאחורי המונית. "בשונה משעשועונים אחרים, מכיוון שאנחנו לא יכולים לדעת מראש מי יתחרה, אנחנו נאלצים להרכיב שאלות בהתאם", מסביר אחד המעורבים בהפקה. "אם עולה תייר למונית, אני לא אשאל אותו על שירי ארץ ישראל".
במקרים אחרים, כשהעורך רוצה להאריך את הנסיעה עם מתמודד צבעוני או מעניין במיוחד, הוא עלול להקל עליו בשאלות כדי למשוך זמן, או לחלופין לבחור בשאלות קשות על מנת לראות אותו במצבים של התלבטות ולחץ. המתמודדים בתוכנית נבחרים באקראי וללא תיאום מראש. לכאורה הם לא מודעים לתחרות עד שהם עולים על המונית, אבל בשל מורכבות ההפקה קשה שלא להבחין בנוכחותם של שתי הניידות שמלוות אותה. "לפני המונית נוסע רכב עם גג פתוח שממנו יוצא צלם", מתאר אזרח שפגש במונית, "ומיד אחריו נמצאת המונית ואחר כך מעין טרנזיט גדולה. כל מי שבסביבה מבין שיש משהו מיוחד במונית הזו".
גם ב"אחד נגד מאה" המשתתפים לא מקופחים. "המרחק בין מתמודד לרעהו הוא קטן במיוחד", סיפר אחד מתוך מאה שגרף סכום נאה בשעשועון, "כך שאפשר להעתיק בקלות אחד מהשני וזה בדיוק מה שגם עשיתי. להפקה זה בכלל לא אכפת. השלט עצמו מכוסה חלקית, כך שאפשר לראות מה השכנים מהקומות השונות מצביעים". גם ב"מסדר זיהוי" של ערוץ 10 דאגה ההפקה להתערב במשחק. בכל תוכנית נתבקשו המתמודדים לזהות את האיש שעומד לפניהם. כשהמתמודד התקשה וביקש עזרה, צמצמו לו בהפקה את האופציות לשלוש דמויות בלבד, לפי בחירתם ולפי צורכיהם.
טלוויזיה זה טלוויזיה והדברים צריכים להצטלם יפה, גם אם הם לא ממש קורים באמת. בתום תוכנית השידוכים של גלית גוטמן, אשר שודרה בערוץ 10, למשל, נוסע הזוג ששודך בתוכנית אל שדה התעופה, מוכן להמריא לחופשה משותפת. אלא שהשניים לא ממריאים: לאחר שהם נפגשים והמצלמות כבות הם חוזרים כל אחד לביתו, ולרוב בנפרד. את הנסיעה הם יקבלו רק כמה חודשים לאחר מכן, לאחר שהתוכנית תשודר, אם בכלל, מה שאומר שעד אז ספק גדול אם הם יישארו יחד.
גם ב"מונית הכסף" רוצים לשמח את המתמודדים ולקראת צאתם מהמונית מעניקים למנצח, לכאורה, את הסכום בו הוא זכה. אבל "כשהמצלמות כבות, ניגש איש ההפקה אל המתמודד ומבקש ממנו את הכסף בחזרה", מסביר גורם המעורב בהפקה. "הוא מבטיח לשלוח צ'ק רק לאחר שהתוכנית תשודר, אם בכלל". במקרה הזה המתמודד עלול להתאכזב קצת יותר מאשר בתוכנית של גוטמן, מאחר שהוא נקלע אל צילומי השעשועון באקראי וסביר להניח שלא תיאר לעצמו שיילקח ממנו הכסף. מבדיקה שנעשתה עם חמישה מתמודדים אשר השתתפו ב"מונית הכסף" התברר כי כולם קיבלו את כספם זמן קצר לאחר שידור התוכנית באמצעות הדואר.
עוד בענייני "מונית הכסף": מלבד שם התוכנית והעיצוב החיצוני של הרכב בו מתקיימים הצילומים, אין קשר בין הרכב למונית של ממש. אחד המשתתפים גילה כי מדובר ברכב סטנדרטי שעוצב במיוחד לתוכנית ולא קיימת בו אופציה להפעיל את המונה. לרוזנבלום, אגב, אין בכלל רישיון על מונית.
אם גם אתם חלמתם על ילדים יודעי כל כמו אלה שמשתתפים ב"האם אתה חכם יותר מתלמיד בכיתה ו'"- דעו שמדובר פשוט בתלמידים שקדנים. גורם המעורב בהפקה הסביר כי לפני הצילומים נשלחים הילדים ללמוד את הנושאים הספציפיים עליהם הם צפויים להישאל בתוכנית. "בסך הכל מרעננים להם את הזיכרון", מסביר גורם אשר מגונן על ההפקה, "בשורה התחתונה זו עזרה למתמודד ולא פעולה נגדו".
ראיתם קהל מחויך ושמח במיוחד? לא בטוח שמדובר בקהל רגיל אשר פינה לעצמו זמן כדי להגיע לצפות בצילומי השעשועון. גורם המעורב בהפקות שונות מסביר כי לאחרונה החלו מפיקי השעשועונים לפנות אל סוכנויות ניצבים שיקשטו את האולפן ויהיו חלק מהתפאורה, בשל מחסור בקהל שמעוניין להשתתף. "הקהל של היום לא כל כך מתלהב מללכת לצילומי תוכנית ולהתייבש ארבע שעות", מסביר גורם בכיר בהפקה. "בעבר, בתקופות בהן דודו טופז הייתה האופציה היחידה, היו נוהגים להזמין ועדי עובדים, ולעתים גם חיילים, וכולם רצו מאוד לבוא. היום, כשיש הרבה אופציות, אחרי שעתיים נמאס לקהל והם פשוט הולכים, לכן החליטו לשכור ניצבים שיבואו, יחייכו יפה וימחאו כפיים כשצריך". על התענוג הזה, כולל ארוחת צהריים ושירותי הסעה, מקבלים הניצבים בין 150 שקל ל-250 שקל.
במקרה ששוכרים ניצבים ליום עבודה, משתדלים בהפקה לצלם יותר מתוכנית אחת, כך שאל תתפלאו אם תראו אותם אנשים בשתי תוכניות שונות. השעשועונים הראשונים שעלו על הפטנט הם "1 נגד 100" ו"תוצאות האמת".
מרשת נמסר: "לא נתייחס לטענות המופרכות האלו, ברור כי האמינות של תוכניות הטלוויזיה עומדת אצלנו מעל לכל דבר". בעניין "מחפשים אהבה" מסרו בערוץ 10: "כל משתתפי התוכנית קיבלו כרטיס טיסה ליעד שבחרו". בעניין "מסדר זיהוי" נמסר: "המתמודדים צלחו (או שלא) בכוחות עצמם את התוכנית".
נא להמתין לטעינת התגובות
