שר האוצר הגזים
בר-און משיג את רה"מ בהתקפות על נתניהו. שלום ירושלמי חושב שהוא הגדיש את הסאה
פרופיל רוני בר און, בנימין נתניהו
זהו אותו נתניהו שפעם היה מושא ההערצה של בר-און. אמנם פוליטיקאים משנים את טעמם הפוליטי לפי העמדות שבהן הם נמצאים, אבל במקרה של בר-און ונתניהו המצב מורכב יותר. בר-און משוכנע שנתניהו הפקיר אותו בפרשת "בר-און חברון", בתחילת 1997. נתניהו, אז ראש הממשלה, מינה את רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, נבהל מהביקורת ולא מנע מבר-און להגיש מכתב התפטרות אחרי 48 שעות. לימים, ביטל בר-און הזועם את חברותו בליכוד (עד שהצטרף למפלגה מחדש).
היום בר-און נחשב שר אוצר מוצלח, אבל לא אוהב כשאומרים לו שנתניהו כשר האוצר מילא את הקופות, ועכשיו לא נותר מה לעשות. "זו קופה? זו קופת שרצים", משיב בר-און וטוען כי מהלכיו הכלכליים של נתניהו היו בעצם עושק של החלשים בחברה. בר-און גם מזהיר שאסור להפקיד בידיו את הגה המדינה, כי יגרור
לפני 20 שנה, כאמור, זה היה הפוך. אז ביקש נתניהו להיכנס לחיים הפוליטיים, אחרי כהונה מוצלחת כשגריר ישראל באו"ם. בתחילת דרכו כאן הופיע נתניהו בכנסים קטנים, ובר-און היה בהם על תקן להקת חימום. הגיע שעה לפני תחילת המפגש ונשאר אחרי שנתניהו עזב, כדי לעשות לו נפשות.
עכשיו, בר-און הוא האיש הקרוב והנאמן ביותר של אולמרט. "ארבעים שנה אנחנו חברים", הכריז בנאום בפני פעילי קדימה. למען האמת, יש לו סיבות טובות דווקא לכעוס על אולמרט. בפברואר 2004 ביקש בר-און להתמודד על תפקיד ראש העיר ירושלים. אולמרט תמך ביריבו יגאל עמדי, שניצח בפריימריס בליכוד בפער של קולות ספורים. שנה מאוחר יותר רצה בר-און להיות שר, אבל אולמרט נבחר לשר האוצר. המשקעים היו כבדים, עד ששרון אושפז ואולמרט נבחר למלא את מקומו.
נא להמתין לטעינת התגובות
