שליפות עם אלי מויאל

בית חאנון? חבל שהוא עוד קיים. חרדה? בכל יום מחיינו. התנתקות? חורבן בית שלישי. עיירות פיתוח? מפעל גדול, כישלון גדול. בית ספר? קפצתי 3 כיתות. פתרון לקאסם? אין תוכנית. אלי מויאל, ראש עיריית שדרות, שולף

ירעם נתניהו | 19/2/2008 8:41

אלי מויאל נולד במרוקו כנראה בשנת תשי"א (1951). עלה ארצה בערך בגיל 5, וגדל בשדרות.

למד בפנימייה בכפר הרוא"ה ובבית ספר ליפשיץ בירושלים. למד לתעודת הוראה בגבעת וושינגטון, והיה מחנך בבית ספר בשדרות. שירת בקורס טייס, והיה ממקימי יחידת הקשתות.

למד משפטים באוניברסיטה העברית. פתח משרד משלו בירושלים, ואף פתח סניף בשדרות. זה 10 שנים מכהן בתור ראש עיריית שדרות. זכה בפרס איש השנה בתקשורת מטעם ynet, וכן מטעם האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ולדוברות.

אב לבן, מתגורר בשדרות.

קסאמים
הבושה הגדולה ביותר שקרתה לעם ישראל בשנים האחרונות. עיר שסופגת 7 שנים קסאמים בלי מענה מוכיחה שמשהו רקוב בממשלה. מעולם לא טענתי שיש פתרון קסם. אני טוען שאין תכנית. כשתהיה תכנית עבודה להכריע את הקסאם – אפשר שיתחיל להסתמן פתרון

חרדה
מלווה אותנו יום ולילה, בכל מקום. חלק מחיינו.

סיגריות
כמעט הכפלתי את העישון בשל החרדה.

בית חאנון
חבל שהוא עוד קיים.

חסימת כבישים
נגד. לא חושב שזה עוזר אפילו שאני מבין את אלה שחוסמים. בסופו של דבר המחאה צריכה להיות מסודרת, ולהגיד את המסר הנכון.

הרב דוד פנדל
איש יקר. אני מעריך מאוד את כל הפעולות והדברים המדהימים שהוא עושה בשדרות. אם הוא היה נקי מפוליטיקה – הייתי גם מעריץ אותו.

הינתקות
ההיסטוריה תאמר יום אחד שזה היה חורבן בית שלישי. עברנו בה על כל הלאווים – הרסנו בתי כנסת, הוצאנו מתים מקברם, קרענו ילדים מידי הוריהם, ראינו נשים צורחות ולִבנו היה גס, גירשנו אחים ששלחנו לשם.

עיירות פיתוח
מפעל גדול, כישלון גדול. גם לאחר 60 שנים אנו מטפלים באותן הבעיות.

קיפוח עדתי
לא מאמין שהיה קיפוח. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל אני מאמין שלא עשו דבר בכוונה בשל צבע עור, אלא פשוט מדובר בחוסר חכמה.

מעבּרות
התנאים היו קשים, אבל הזיכרונות הכי נעימים הם דווקא משם.

דוח העוני
כל שנה מציבים לנו מראה, ואנו רואים את הפרצוף המכוער שלנו, אבל מיד מדחיקים. חבל.

העלייה מרוסיה
בגדול – מבורכת מאוד. אני מציע לאחיי עולי רוסיה שלא להתרגש ממה שאומרים עליהם.

שכר מורים
שכר עבדים. וחבל שכך.

עולי אתיופיה
האנושות עושה לנו בעיות כי היא לא מקבלת צבע מסוים בתור משהו לגיטימי. כך זה בארץ ישראל, בארה"ב ובאירופה. העלייה מאתיופיה היא עלייה מיוחדת שאינה דומה

לעליות קודמות. בתור חברה אנו לא יודעים להפנים אותם, מסיבות שהן בדרך כלל אנתרופולוגיות. אני כועס שאנחנו עדיין שם, ולא יודעים לקבל אותם.

מרוקו
ריחות, טעמים, שקט, שלווה, נינוחות.

יונה פרבר
יוֹיְינִי, זכרונו לברכה. הוא היה מעיר אותי כל בוקר בקריאה 'קומו לעבודה בורא'. בזכותו אני מדבר יידיש.

בית ספר
לא קפצתי כיתה אלא שלוש. מכיתה א לכיתה ד.

קורס טיס
צביטה בלב עד היום כשאני רואה אדם בעלי כנפי טיס.

מוסטנג אדומה
חציתי את כל ארה"ב במוסטנג פתוחה. שישה–שבעה חודשים לקח לי לעשות את זה. המרחבים שראיתי בטיול הזה שינו את חיי.

טיפקס
אני תקוע בחוה אלברשטיין, אבל מדובר בכישרונות גדולים שיצאו משדרות.

נינט
הפרצוף המכוער של כולנו. אם הכותרות בעיתון הן על התספורת של נינט – מה זה אומר עלינו בתור חברה?

ערוץ 2
עשה דברים גדולים אבל עשה גם דברים נוראיים. בפתיחות שלנו לערוץ מסחרי הלכנו רחוק מדי, מהר מדי, ואנו משלמים על זה מחיר גבוה מאוד. צריך לבחון את גבולות התקשורת. לא ייתכן שמישהו יקבע מה אנחנו באמת אוהבים. בזמן המלחמה הם כיוונו מהלכים צבאיים.

דוח וינוגרד
חז"ל היו אומרים על זה "הלוואי שלא בא לעולם משבא".

אהוד אולמרט
ראש ממשלה בתנאים לא אפשריים.

הליכוד
החזון מצוין. הביצוע – נו. ראיתי דברים מוצלחים מזה.

אלוהים
בלי זה אין תקומה לשום דבר.

מסורת
שביל הזהב שיכול לחבר את כל הקצוות שלנו.

שבת
אני בא מהחברה הדתית ועדיין יש לי נקיפות מצפון על כך שכבר 40 שנה אני מחלל שבת.

מצוות
מקיים חלק גדול מהם, כולל הנחת תפילין, חלב ובשר, כשרות, נידה, חמץ, סוכה.

ציונות דתית
מעריץ מלמעלה ועד למטה. הם הרוח והכוח של עם ישראל. בעבר הייתה רוח כזו בקיבוצים ובמושבים, אבל היום רק בציבור הדתי לאומי.

חרדים
מאשים אותם בדבר אחד: שביקשו גטאות וביקשו בדלנות. היהדות נגד בדלנות, גם מחלקים חילוניים. מי שמתבדל – כנראה עובר על לאו מן התורה.

ברסלב; חב"ד
הם הכוס תה שלי. אני אוהב את היהדות השמחה, ולא את זו המסתגרת בבתי מדרשות והמבדלת את עצמה מיתר החברה.

אינטרנט
אני לא מהדור הזה, ואני עדיין מחפש אותיות במקלדת.

nrg יהדות
חבורה של אנשים רציניים ומעניינים. לא סתם רכילויות ושטויות.