"חבל שלא היו מסקנות אישיות בדוח וינוגרד"
סגן הרמטכ"ל במלחמה, משה קפלינסקי, מגיב לראשונה לדוח וינוגרד: "אם אין מסקנות אישיות אף אחד לא יודע מה טוב ומה רע, מי טוב ומי פחות, מי הצליח ומי לא. כך קשה להפיק לקחים"
קפלינסקי היה אחד המפקדים המצטיינים של צה"ל בשנות הלחימה הארוכות בדרום לבנון והבטחה גדולה כאלוף פיקוד מרכז לרשת בבוא היום את הרמטכ"ל.

אלא שמלחמת לבנון השניה, במהלכה שימש כסגן הרמטכ"ל וקצין היבשה הבכיר ביותר בצה"ל, טרפה את הקלפים ולמרות שלא נמצא אשם או אחראי בכשלים הרבים של המלחמה, הוא נפלט החוצה ועושה בימים אלו את צעדיו הראשונים בעולם העסקים.
"חשבתי ככה לאורך כל הדרך, גם כשהייתי עוד במדים וזה היה רלוונטי גם לגביי", הוא הסביר למקורביו את דעתו על מסקנות הוועדה. "אם אין מסקנות אישיות, איך יוכלו אנשים לצאת לקרב בלי לדעת אם מה שהם עשו בפעם הקודמת הוא בסדר או לא בסדר? מלחמות ישראל לא נגמרו".
קפלינסקי , בן 51, החל את דרכו בחטיבת גולני. בפרוץ מלחמת שלום הגליל, כמפקד סיירת גולני, נפצע בגבו מירי בשלבים הראשונים של כיבוש מבצר הבופור וכמעט נפטר, כיוון שפינויו ארך שעות ארוכות. לאחר הקרב שבו נהרגו קודמו ומחליפו רב סרן גוני הרניק וחמישה חיילים נוספים, השתקם קפלינסקי ושב לפקד על הסיירת.
ב-15 השנים הבאות טיפס קפלינסקי בהתמדה בשרשרת הפיקוד של חטיבת גולני עד לתפקיד מח"ט, ובשנת 1997 הועלה לדרגת
לצד מפקד אוגדת לבנון בני גנץ, פיקד קפלינסקי בהצלחה על נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000. כעבור כמה חודשים צלח תקלה מבצעית חמורה אשר בהלכה נחטפו שלושה חיילים בהר דב, אולם האחריות המלאה לתקרית הוטלה על מפקד הגזרה השכנה, תת אלוף צביקה גנדלמן, וקפלינסקי המשיך לטפס בשרשרת הפיקוד.
בשנת 2001 הוא הועלה לדרגת אלוף ומונה לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אריאל שרון. בתפקיד זה התקרב קפלינסקי מאוד לשרון ואז גם החלה להישמע בצה"ל ביקורת נגדו, על פיה הקירבה המקצועית ואישית שבין השניים "מקלקלת" את קפלינסקי.
בקיץ 2002 מינה הרמטכ"ל הטרי משה יעלון את קפלינסקי לאלוף פיקוד מרכז, שנשא אז במאמץ הלחימה העיקרי של צה"ל נגד הטרור הפלשתיני המשתולל. יעלון אף אמר בטקס המינוי כי לתפקיד המרכזי והחשוב ביותר במטה הכללי ממונה האדם הראוי והטוב ביותר.
קפלינסקי ניצח בנחישות ובכשרון על דיכוי אינתיפאדת אל-אקצה בידי כוחות צה"ל והשב"כ, ולמרות שהאירוע המכונן במלחמה זו, מבצע חומת מגן, נוהל בידי קודמו איציק איתן, זכה קפלינסקי להערכה רבה על כך שהשלים את המלאכה והוריד את רמת פיגועי ההתאבדות ואת מספר ההרוגים הישראלים מכמה מאות בשנה לכמה עשרות, שנרשמו בשנת 2005 בה סיים את תפקידו.
באביב 2005, מונה קפלינסקי לתפקיד סגן הרמטכ"ל בידי הרמטכ"ל הנכנס דן חלוץ, והיה למנהל של כלכלת המשבר של צה"ל, שצמא לתקציבים. מלחמת לבנון השניה, במהלכה היה קפלינסקי קצין היבשה הבכיר ביותר, היתה אמורה להיות שעתו הגדולה. בתום המלחמה תהו קצינים רבים בצה"ל ומעריציו הרבים מחוץ לצבא מדוע לא תפס מקום דומיננטי יותר במלחמה ומנע מחלוץ את השגיאות הקטלניות בניהול קרבות היבשה, כמו גם בגיוס המלואים המאוחר מדי.
במהלך המלחמה נשלח קפלינסקי על ידי חלוץ לשמש כמעין חונך לאלוף פיקוד צפון אודי אדם, ובזה גם היה בעיניי הציבור לשותף להדחה בפועל של אלוף פיקוד בזמן מלחמה. לאחר המלחמה נחשב קפלינסקי לאחד משני המועמדים המרכזיים להחליף את חלוץ לצד גבי אשכנזי. בתקופה זו כשל קפלינסקי ושיגר מכתב לראש הממשלה ולשר הביטחון שבו ביקש לדחות את מינוי הרמטכ"ל עד לאחר דוח וינוגדר, תוך רמיזה עבה כי גם גבי אשכנזי שותף לאחריות. בהמשך התנצל והודה כי המכתב היה טעות.
לאחר מינוי אשכנזי לפני שנה המשיך קפלינסקי בתפקידו עד אוקטובר 2007, אולם אשכנזי לא הציע לו תפקיד של ממש בצה"ל והוא מצא את דרכו אל האזרחות. כיום עדיין מוזכר שמו של קפלינסקי כמועמד לרשת בתקופה הקרובה את ראש המוסד מאיר דגן, אולם סיכוייו אינם ברורים.
בהכנת הידיעה השתתף פליקס פריש