ויקה אכלה אותה
לתולעת עץ הקוקוס שויקה אכלה קוראים חדקנית הדקל האדומה, היא גדלה בישראל במעבדה שהיא בונקר מתחת לאדמה, אצל דוקטור שאוהב אותה מכל הלב אבל מחפש לה אויב
מה שבטח לא ידעתם הוא, שאחד השרצים הללו, מי שגיא זוארץ קרא לו ''תולעת עץ הקוקוס'' הוא מזיק מסוכן המשמיד עצים, גורם לנזקים עצומים, והוא קיים גם כאן במדינת ישראל.
אבל אל פחד, הכירו את ד''ר יעקב נקש מקיבוץ שדה אליהו שם הוא מגדל את ''חדקונית הדקל האדומה'' – כשמה המדעי, במעבדה מבוצרת, 5 מטרים מתחת לאדמה.
החדקונית נטפלת לעצי דקל (גם תמרים) וקוקוס ואוכלת אותם מבפנים עד תום. אי אפשר להרגיש בנוכחותה משום שהיא שקטה להחריד. לרוב לא ניתן להבחין בה, עד שנגרם לעץ נזק בלתי הפיך.
ויקה ואולי גם החדקונית עצמה לא מודעת לאיום הרציני, שהיא מהווה על ענף הדקלים בעולם כולו.
החדקונית מכה גלים בשנים האחרונות במצרים, ירדן, וארצות נוספות במזרח התיכון, שם היא פשוט משמידה עצים בכמויות אדירות – וגורמת לנזקים של מיליוני שקלים.
כל מי שמעורב בענף הדקלים בישראל יודע שזה רק עניין של זמן עד שהחדקונית תגיע גם לכאן, ותעשה שמות. החשש הוא כה גדול, עד ששיחות הסלון של גורמים בענף סובבות סביב הצורך להיערך למלחמה במגיפה.
אבל לצד החשש והייאוש קיימת גם תקווה גדולה בדמותו של האנטומולוג יעקב נקש, שזכה בברנז'ה המקומית לכינוי החיבה "דוקטור עץ" - בזכות יכולתו המופלאה לאתר עצים "חולים", ולרפא אותם.
נקש מועסק ע''י מרכז פרס לשלום ובשנים האחרונות מסתובב במסגרת תפקידו ברחבי מדינות העולם, ומטפל בעצים שנפגעו.
עכשיו החליט הדוקטור לנסות לטפל בבעיה מהשורש בדרך מקורית: כדי ללמוד היטב את "האויב", נקש מגדל את ה"חדקונית" במעבדה קטנה ומאובטחת היטב באגף החקלאות האורגנית בקיבוץ שדה אליהו.
לצורך גידולו של המזיק המסוכן נדרש אישור מיוחד של משרד החקלאות ומכון וולקני. אישור כזה
ד''ר נקש מקווה, שבזכות ההיכרות האינטימית עם החדקונית, יוכל למצוא את התרופה נגדה. תרופה טבעית, כמובן.
"אנחנו צריכים לגלות מה עובד נגדה הכי טוב, יתכן שנוכל לטפל בה על ידי פטריות תוקפות חרקים, או חומרים כימיים ממוצא צמחי.
''דרך נוספת היא לגדל את החדקונית באופן המוני, לעקר אותה ולפזר אותה בשטח שתתרבה באופן לא מזיק. הכול נחקר כעת, ואני מקווה שנמצא את התרופה".
הוא עובד בתוך מקלט מתחת לאדמה משום שהחדקונית אינה קיימת באזור וחבל שתגיע לשם בעזרת בני האדם. שעות ארוכות ביום הוא ''מבלה בגידול המזיק היפה והאיום הזה'', הוא מספר.
מתברר, שהחדקונית חיה סביבנו כבר שנים רבות אך לא ידענו על קיומה ''עד שעשינו שלום עם השכנים.
''כשקם 'מרכז פרס לשלום', ובאופוריה של שלום במזרח התיכון החדש הקמנו צוות משותף לחקר חקלאות ומזיקים ופתחנו בשיתוף פעולה וכך הכרנו אותה לראשונה''.
''החדקונית עברה מקוקוס לתמרים, מהמזרח הרחוק עברה לסעודיה ומשם למצרים, שם היא חיה כבר שנים – מתברר.
היום המדינה הנקייה ביותר מחדקונית היא ישראל כשסביבנו – בסוריה, יוון, תורכיה, צרפת, איטליה, פלרמו, קורסיקה ועוד – נגועות בה והיא גורמת לנזקים אדירים. היא מזיק ערמומי, כל עוד העץ לא נופל אתה לא יודע שהוא קיים''.
ד''ר נקש עלה לארץ מצרפת ועוסק בשדה אליהו בחקלאות אורגנית ובהדברה ביולוגית. הוא מדבר על חרקים, מזיקים ומרבי רגליים למיניהם, שאת רובכם היו דוחים או מבריחים בצרחות, בהתלהבות של ילד מאוהב. כן, הוא מסכים: ''אני אתלהב מהם גם כשאהיה בן 120''.
לקח לו כמה שנים ''לשכנע את הסובבים שאפשר להשתמש באויבים טבעיים במקום בדברה כימית ושאני לא משוגע''.
בשנות ה- 80, כשכל המקלטים בשדה אליהו התמלאו בחרקים, הבינו שחייבים להרחיב את העסק ולהקים מפעל לגידול המוני של חרקים טובים שילחמו ברעים. היום עומד וקיים המפעל ''bio-bee", גאוותו של ''הדוקטור עץ''.
המפעל כבר שותף ישן למגמה העולמית של הפחתת השימוש בחומרי הדברה כימיים בייצור החקלאי, ומקדם ומייצר כל אמצעי שאינו כימי להדברת מפגעי מפתח בחקלאות המודרנית.
ולמה שרק ויקה תזכה לראות את החדקונית מקרוב?
עד שיגשים ד''ר נקש את תקוותיהם של אנשי ענף הדקל המודאגים, הוא מציג את הפרויקט המעניין שלו לציבור. בתיאום מראש, אפשר להגיע בקבוצות קטנות ולהשתתף ב''ביו תור'' בשדה אליהו.
לבקר במקלט, לצפות בשלבי גידול המזיק תחת השגחתו של הדוקטור וללמוד עוד משהו שעוד לא ידעתם. אנחנו ממליצים.
לתיאוםסיורים. או בטלפון: 04-6096986
נא להמתין לטעינת התגובות
