ירוק ולא כל כך רחוק
המכללה האקדמית להנדסה, סמי שמעון בבאר שבע הוכרה כ''קמפוס ירוק''. ירדנו דרומה לראות על מה כולם מדברים. מצאנו סטודנטים שמפתחים את דור העתיד, תלמידים ממחזרים והורים שלומדים איך לחיות ירוק
המרכז לתהליכים ירוקים משלב פעילות אקדמית, חברתית וקהילתית בנושאי סביבה לצד ניהול והפחתת משאבים במקום. הוא הוקם לפני כשלוש שנים, על ידי ד"ר דורית תבור, דיקן הנדסה כימית, ועל ידי ד"ר עדי וולפסון, ד"ר להנדסה כימית, שגם מוכר לכם מטורו המתפרסם באופן קבוע במדורנו.
אנו מקווים שכולם הטמיעו כבר, שעתיד הדורות הבאים מוכרע בהתאם למהלכינו בהווה. ד"ר תבור מספרת, שהמרכז הוקם על בסיס מודל הקיימות, ופיתוח בר-קיימא, שעיקרם קיום אורח חיים יציב תוך השארת כמה שיותר מרחב לטובת הדורות הבאים, תוך שילוב שיקולים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.
במרכז משלבים מחקר אקדמאי בנושאים כגון הנדסה ירוקה, כימיה ירוקה וטכנולוגיות נקיות לצד תוכניות חינוך אקדמאיות וקהילתיות ופעילות סביבתית, שנועדה לחשוף את האוכלוסייה לנושאים סביבתיים ולהטמיעה במהלך החיים.
הפעילויות הרבות הביאו לכך שהמכללה הוכרה לאחרונה על ידי המשרד להגנת הסביבה כ"קמפוס ירוק", אך ד"ר תבור מספרת שלמעט הענקת התו, הם לא זכו לשום תמיכה ממשלתית בפעילויות הירוקות, שהחלו הרבה לפני שמישהו תכנן להעניק אותות של קמפוסים ירוקים בארץ.
"התחלנו את הפעילויות לפני זמן רב, מתוך האידיאולוגיה בשמה הוקם המרכז, שדחף את המכללה לפעילויות בנושאי קיימות ואיכות סביבה", מספרת ד"ר תבור ומוסיפה, שהקריטריונים לקבלת אות קמפוס ירוק התבססו על המודל לקמפוס אקדמי ירוק אותו הם בנו.
בזכות פעילות המרכז, סמי שמעון היא אחד מהמוסדות האקדמיים הראשונים, שיישם פעילות סביבתית. במסגרת זו מוביל המרכז מספר פרויקטים בשיתוף עמותת נגב בר-קיימא, החברה להגנת הטבע וחברות מסחריות שונות.
דוגמה לכך היא הקורס "כימיה וסביבה", שפתוח לקהל הרחב. קורס זה מקנה יסודות ומושגים בסיסים בתהליכים פיזיקאליים וכימיים, תך התמקדות בהשפעות סביבתיות בתחומים כגון מים, אוויר ופסולת. הקורס, שכולל סיורים ברמת חובב, מועבר על ידי מרצי המחלקה להנדסה כימית, בשיתוף נגב בר קיימא ומפעלי רמת חובב.
גורמים אלה נוטלים חלק גם בקורס ההמשך, "סביבת חיים", שסוקר את הקשר בין נושאים סביבתיים לחיי היום יום ומפרט דרכים מעשיות לשימור הסביבה בתחומים כגון חקלאות, אופנה, אדריכלות ותעשייה.
ד"ר תבור מסבירה שמטרתם היא להעלות את מודעות התושבים לנושאים סביבתיים בהקשר הדרומי ולספק להם כלים, שיאפשרו להם להתמודד עם המידע הרב שקיים בכלי התקשורת, בעיקר בנושא הזיהום ממפעלי רמת חובב.
"כלי התקשורת מרבים להזכיר נושאים שמרבית האוכלוסייה
היא מוסיפה שהם עושים זאת באמצעות שמיעת כל הצדדים, תוך יצירת דו שיח עם מפעלי רמת חובב. " אחד העקרונות של הקיימות הוא להסתכל על מכלול הדברים ולא על משהו צר. קיימות משמעה שגם שצריך לחיות פה ואם רוצים לקדם תהליכים, לא די בהתנצחויות. כדי לקדם דברים, כל הגורמים שזה נוגע אליהם צריכים לשבת יחד, לדבר ביניהם ולהגיע להסכמות".
דוגמה נוספת בתחום החינוך הסביבתי, היא פרויקט בשם "בוקר של סביבה", במסגרתו מגיעים חיילים ומפקדים אל קמפוס המכללה בבאר שבע במסגרת תרבות יום א', שם הם שומעים הרצאות בנושאי סביבה, משתתפים בסיורים ומסייעים בבניית קוד סביבתי צבאי.
הסטודנטים במכללה יכולים גם להשתתף בקורס "הנדסה ירוקה" של מדעי ההנדסה, שמתמקד בחשיבה סביבתית בהליכי תכנון, פיתוח וביצוע. בקורס מוצגים היבטים וגישות שונות בנושאי סביבה, לצד פעילות קהילתית-סביבתית של הסטודנטים.
דגש מיוחד מושם על קהל היעד החשוב ביותר- הילדים. במרכז בנו מודל לבית ספר ירוק, שמשלב לימוד עיוני של נושאי הסביבה השונים במסגרת תוכנית לימודים רב שנתית, לצד ניהול מושכל וחסכוני במשאבים.
מודל זה יושם בבית הספר היסודי "רמות" בבאר שבע, שהוסמך על ידי המשרד להגנת הסביבה כבית ספר ירוק. לתהליך שותפים החברה להגנת הטבע והיחידה לאיכות הסביבה בעיריית באר שבע.
התוכנית החינוכית נבנתה כחלק מתוכנית הלימודים הבית ספרית, ומשתתפים בה כלל ילדי בית הספר, מגן חובה ועד לכיתה ו'.
היא כוללת שעתיים שבועיות המוקדשות לנושאי סביבה תוך לימוד עיוני, עבודות מחקר ואקטיביזם סביבתי. במקביל נערכו השתלמויות בנושא סביבה למורים, במטרה להטמיע את התכנים בצוות בית הספר.
בין השאר פעלו התלמידים להקמת גינה אקולוגית בבית הספר הכוללת שימוש בקומפוסט, חיסכון במים, שימוש בהדברה ביולוגית ועוד. התלמידים מתמקדים גם בהבנת תהליכים מחזוריים בטבע, תוך שמטמיעים חסכון במים ובנייר על ידי עריכת סקרים, הסברה והתקנת אמצעי חסכון.
תחומי נוספים הם הכרת המפגעים השונים בסביבת המגורים וביצוע פעילויות להקטינם, אימוץ וטיפוח אתר או שטח פתוח בסביבת בית הספר, ולימוד על שימוש חוזר במשאבים, תוך הפרדת אשפה, החלפת שקיות הפלסטיק של הסנדוויצ'ים בקופסאות פלסטיק, עידוד צרכנות ירוקה בתיהם ועוד.
בכיתות ו' לומדים על עולם התכנון ועל חשיבותו לאיכות החיים ולסביבה, בדגש על פיתוח בר-קיימא. במסגרת זו הם מעריכים את תכנון השכונה הקיים ומביעים את השגותיהם באמצעות תכנון חדש והצגתו לקהילה ולמקבלי ההחלטות ביישוב.
בבית ספר הוקמה גם מועצה ירוקה, גוף נבחר שאחראי להובלת תרבות הסביבה בבית הספר ולייצוגו בפעילות עירונית וארצית. בין השאר הצליחה המועצה להוביל איסוף נייר בבית הספר, כחלק מתוכנית הפחתה בית ספרית.
הפעילות פרצה את גדרות בית הספר והצליחה לערב את ההורים באופן שהביא להקמתו של פורום הורים ירוק בשיתוף תושבי השכונה, שפועל לטיפול במפגעים סביבתיים בבית הספר ובקרבתו.
במסגרת זו התאגדו ההורים להיאבק למען הסרת אנטנות סלולאריות מגג בית כנסת שסמוך לגני ילדים ובית הספר, או לטפל בשטחים הציבוריים ובגנים המוזנחים, שעודם מאפיינים את באר שבע.
גם בתוככי הקמפוס מקפידים לשלב פעילות למען הסביבה. במסגרת זו הוקמה מועצה ירוקה, שכוללת את המרכז לתהליכים ירוקים, מחלקת תפעול והסטודנטים, שמדיינים יחדיו על הפעילויות שמתקיימות בקמפוס למען הסביבה.
בין השאר הפחיתו את השימוש בחשמל באמצעים שונים, דוגמת חיישנים שמאפשרים סגירה אוטומאטית של האור והמזגן כאשר כיתות מתרוקנות מתלמידים. אמצעים אחרים שנוקטים בהם הם עידוד הפחתת השימוש בנייר ומיחזור בקבוקים, פחיות, נייר וסוללות.
כיוון שהקמפוס נמצא כיום בצמיחה, מנסים לקדם בו בנייה ירוקה, אך ד"ר תבור מציינת שבמקרה זה, מדובר בפעולות יקרות במיוחד, שהם עשויים להתקשות לבצע משום העדרו של עידוד ותקצוב ממשלתי.
"היינו שמחים לכסף יעודי לפעילויות סביבתיות", אומרת ד"ר תבור. יש ציפייה שהממשלה תתמוך בפעילויות כאלה, אך כל הפעילויות נעשות כיום תוך גיוס עצמי של כספים".
ואי אפשר לסיים את הכתבה הזו בלי להתייחס לכך, שהמדינה טרם השכילה להתפנות לתכנון אמיתי ומקדים של העתיד, תוך שבדרך כלל עוסקים אצלנו בכיבוי שריפות ובמציאת פתרונות, לאחר שנגרמים הנזקים. נצטרף לתקוותה של ד"ר תבור, כי יום אחד תשכיל הממשלה להפנות משאבים גם לתחומים חשובים אלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
