"יקר מאוד להיות קורבן בישראל"
מאז גילתה כ' כי בתה בת ה-13 נאנסה על ידי השכן, נאלצת המשפחה להתמודד גם עם התעמרות מצד משפחת האנס, ועם אוזלת היד של מערכות החוק
לפני כארבע שנים, כשהיתה נ' בת 13 היא התאהבה בשכן של הוריה, אלי קאשי. קאשי, אז בן 40, ניצל זאת עד תום ובמשך כשנתיים קיים עמה יחסי מין, למרות גילה הצעיר. בשלב מסוים הוא שכנע אותה לקיים יחסי מין עם אשתו, נחמה, ולבסוף גם עם חבר שלו. אם לא די בכך, הוא אף ביצע מעשים מגונים בשתיים מחברותיה של נ'. לפני שנה וחצי הורשע קאשי בשורה ארוכה של מקרי אונס, מעשי סדום ומעשים מגונים.
את העובדה שבתה נאנסה גילתה כ' כמה ימים לאחר שחזרה מהחופשה. באותו זמן שכנע קאשי את נ' לקיים יחסי מין עם חברו, "וזה היה הקש ששבר את גב הגמל", מעריכה כ'. אולם נ', למרות מה שעברה, ניסתה לגונן על קאשי, וסיפרה שנאנסה על ידי אדם זר.
כ' פנתה למשטרה, שחקרה את נ' במשך חודשיים. היא עמדה בקשר עם החוקר, אבל הסיפור האמיתי אודות בתה התגלה ל-כ' רק בעקבות קריאה מקרית בעיתון. "פתחתי את העיתון בוקר אחד וחשכו עיניי. כתבה מזעזעת. אני קוראת את הכתבה והעיניים שלי מתבלבלות", היא מספרת.
כ' מדברת. צילום: רותם פלדנר, עריכת וידאו: איל רותם
"זו היתה תקופה קשה מאוד. הבית התמוטט. ישבתי ובכיתי כל היום. לקחתי כדורים נגד דיכאון, לא ישנתי בלילות", היא מספרת. על אף ששמה של בתה לא פורסם, בעיירה שבה מתגוררת המשפחה היה ברור במי מדובר. "אנשים הצביעו עליי, אמרו איזה מין משפחה? איפה ההורים היו?", היא משחזרת בכאב. כ', שלא ידעה כיצד להתמודד, פנתה למרכז "נגה" בקריה האקדמית אונו, שמסייע לנפגעי עבירה בהליכים משפטיים.
"המקרה הזה מדגים כמה קורבנות עבירה לא זוכים לזכויות במדינת ישראל", אומרת מנכ"לית מרכז "נגה", עו"ד דקלה טוטיאן. "אין התאמה בין הצרכים הבסיסיים של קורבנות העבירה לקשיים שהם נאלצים לחוות. לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה משפטית". כ' חוותה זאת על
במהלך המשפט הייתה כ' בקשר רציף עם הפרקליטות, אבל גם במקרה זה, על ההתפתחות הבאה בפרשה - חתימה על הסדר טיעון עם פרקליטיו של קאשי - היא שמעה דרך אמצעי התקשורת. "הנאשם ניצל את תמימותה של המתלוננת תוך טיפוח אהבתה אליו, והותיר אחריו נערה פגועה, שספק אם תוכל להתגבר על הצלקות שהותיר בגופה ובנפשה", כתבו השופטים, אך אימצו את ההסדר וגזרו על קאשי שש שנות מאסר בלבד.
"הלכתי על בטוח שהוא יישב המון המון שנים", מספרת כ', שנדהמה מקלות העונש של אנס בתה. "עסקת טיעון זה הדבר הכי רע שיכול להיות. אפילו אם הוא יישב 100 שנה זה לא יכפר על מה שהוא עשה לילדה שלי". הפרקליטות חתמה על הסדר הטיעון כדי שנ' לא תצטרך להעיד, אולם כ' חושבת שזו הייתה טעות: "גם לילדים שעוברים מקרים כאלה צריכים לתת פה".
בנוסף למאסר פסק בית המשפט כי על קאשי לשלם לנ' פיצויים בסך 30 אלף שקל, כסף שהמשפחה קיוותה שיממן את הטיפולים שעברה בעקבות האונס. אולם מסיבות בירוקרטיות הועבר התשלום הראשון למשפחה רק כעבור כחצי שנה. אכזבה נוספת ממערכת המשפט חוותה כ' כאשר הורה בית המשפט למחוק את כתב האישום נגד נחמה קאשי, מכיוון שלא נאמר לה שזכותה לעבור שימוע. כתב אישום חדש הוגש רק לפני כחצי שנה.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "לאורך כל הדרך היה התובע בקשר ישיר עם המתלוננת, אמה, ומרכז "נגה" שייצג את המתלוננת. כל ההחלטות בתיק נעשו בשיתוף פעולה מלא איתן". עוד אמרו במשרד המשפטים כי חודשיים לפני עריכת הסדר הטיעון והצגתו בבית המשפט, קיים התובע שיחות רבות עם המתלוננת, אמה ונציגים ממרכז "נגה" ועמדתן נשמעה.
"הסדר הטעון בתיק זה, שנערך בהסכמתן ועידודן של המתלוננת, אמה ומרכז "נגה", איפשר את סיומו של המשפט בהודאת הנאשם, שקיבל אחריות למעשיו והורשע מבלי שיהיה צורך להעיד מצד המתלוננת בבית המשפט", הוסיפו במשרד המשפטים. בפרקליטות סירבו להגיב לגבי נחמה קאשי, מכיוון שהתיק נגדה עודנו מתנהל.
צרותיה של כ' ומשפחתה לא הסתכמו בנסיבות המקרה הקשה ובהתנהלות מול בית המשפט והרשויות. מחוץ לאולם בית המשפט נאלצה המשפחה להתמודד עם בני משפחתו של קאשי, שהתגוררו עמם באותו בניין. "הם הגישו נגד בעלי תלונה בעבודה שלו ותלונה במשטרה. הם קיללו את הילדה ועקבו אחריה. הם לא עזבו אותנו בשקט", אומרת כ'.
לדברי כ', כחלק ממסכת ההשפלות שהעבירו בני משפחת קאשי את משפחתה, אחד מאחיו אף הכה אותה. על כך אמרו במשטרה כי לא ניתן לסייע, וכי רק בית המשפט יכול להוציא צו הרחקה נגד האחים. בלית ברירה, נאלצה המשפחה למכור את דירתם ולקנות בית באזור אחר של העיר. "החלטנו, בשביל הבריאות שלנו ושל בתנו, לעזוב את האזור", מספרת כ'. "לקחנו משכנתה חדשה והתחלנו מ-א'".
מהמשטרה נמסר בתגובה שתלונתה של כ' נחקרה, ואף הוגש כתב אישום נגד אחד האחים. עוד הוסיפו כי עם תחילת החקירה הוצא צו הגנה לכ' ל-15 יום, ונאמר לה שאם ברצונה בצו הגנה קבוע עליה לפנות לבית המשפט.
לפני כשנה הגישו בני המשפחה תביעת פיצויים נגד קאשי, כדי שנ' תוכל לממן טיפולים עתידיים במקרה הצורך, אבל רק בחודש הבא יתקיים הדיון הראשון בתביעה. כ' קיוותה שהפעם לא תיאלץ לעבור הליך משפטי ארוך. "התבדיתי", היא מודה. "מתברר שזה ייקח עוד הרבה זמן. כנראה שטחנות הצדק טוחנות לאט, אולי הם חושבים שיש לנו הרבה זמן".
"יקר מאוד להיות קורבן במדינת ישראל", אומרת עו"ד טוטיאן. "הקורבן הוא זה שצריך לעקור את המשפחה שלו ולמצוא את המימון כדי לטפל בילדים. מדינת ישראל משקיעה מיליוני שקלים בהבטחת זכויות העבריינים, וזה בסדר, אבל ברגע שנגמר ההליך הפלילי שוכחים מהקורבנות לגמרי".
"הכרתי מקומות שלא הייתי צריכה להכיר", אומרת כ' בצער. "אני חושבת שקודם כל המדינה צריכה לספק הרבה מקומות לעזרה לילדים ולמשפחות האלה, כי גם המשפחות צריכות טיפול. אם זה שיחות, אם זה תמיכה כספית". למשפחות שעוברות מקרה דומה מבקשת כ' להעביר מסר: הילד לא אשם. "מי שאשם זה האדם הבוגר. אני לא אסלח לו לעולם. בהתחלה התביישתי, הייתה לי תחושה שנכשלתי בתור אמא. אבל היום אני הולכת עם הראש למעלה ולא מתביישת בכלום. אני גאה בילדה שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
