כאן גרים בביוב
תושבי שג'ור ו''אדם, טבע ודין'' הגישו עתירה נגד ראש העיר, שמגלה אוזלת יד בטיפול בביוב הזורם אצלו ברחובות. הריח מזעזע, המפגעים הבריאותיים והסביבתיים הם אדירים ויתושים זה לא סתם מטרד
בעתירה המנהלית, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, נטען שהעירייה אינה ממלאת את חובתה לדאוג לסביבה נקייה עבור תושביה ומגלה אוזלת יד בטיפול במי הביוב, עד כדי סכנה ממשית לבריאות התושבים.
עו"ד עמית ברכה מאדם טבע ודין קובע, שיש לשים סוף לרשלנות בטיפול בתשתית הביוב של העיר ולא, הדבר יסתיים באסון בריאותי לתושבי המקום.
משך שנים רבות טופל הביוב באזור רק באמצעות אגירתו בבורות ספיגה, מהם חלחלו המים המזוהמים לאדמה באין מפריע. עו"ד ברכה מספר כי בשנות ה- 90 נבנה קו ביוב באופן לא חוקי, שמתחבר למתקן טיהור השפכים בכרמיאל, אך הוא לא תוכנן באופן שיאפשר לו להתמודד עם עומס הביוב שנוצר כבר אז.
התוצאה היא פריצות וגלישות של הביוב על בסיס יומי במזרח שכונת מג'ד אל כרום בשג'ור. מדי יום נאלצים התושבים להתמודד עם ביוב שזורם ברחובותיהם ועם מאגרי ביוב שמצטברים באזור, שיוצרים מפגעים חוסמי- גישה (לעיתים מאלתרים שם מעברים מסוכנים כגון קרשי עץ, לוחות פח או אבנים גדולות).
יש לציין כי לקו הביוב חובר בית מטבחיים שמזרים, בניגוד לחוק, שפכים שלא עברו טיפול כלל. מלבד המראה הדוחה של דם וחלקי פגרים, עו"ד ברכה מציין שזה מעלה את הסיכוי לסתימות ביוב, שגורמות לגלישות, במיוחד במזג אויר חורפי.
בעתירה מצוין, כי זרימת הביוב כה חזקה, עד שלעיתים נמנעים התושבים מלצאת מבתיהם בעת שמתרחשות גלישות. לפעמים אין להם ברירה והם נאלצים לפנות את הביב. כי הביוב זורם ממש לתוך הבתים.
אם לא די בכך, הרי שמשום שהעירייה אינה טורחת לשאוב את מי הביוב, מתנקזים השפכים לשקעים בקרקע ולבורות, שם הם עומדים במשך זמן ממושך. "בריכות" ביוב אלה מהוות קרקע פורייה להתרבות יתושים ומיני מזיקים אחרים, שעשויים לשאת מחלות מסוכנות.
לעתירה צורפה חוות דעת של ד"ר אהרון דותן, מדען מים מהמחלקה המדעית של אדם טבע ודין, שמתארת את הסיכונים החמורים כתוצאה ממפגעי הביוב באזור.
"ריחות רעים אינם רק מפגע אסתטי אלא גורמים לנזקים בריאותיים ולשכיחות יתר בתסמינים כמו בחילות, נזלת, גירויי עיניים וגרון, כאבי ראש וקוצר נשימה", הוא מציין.
ד"ר דותן מאשר שבמקום
"מחלה זו מאיימת על בני האדם באזור ועלולה לגרום להתפרצות מסוכנת בנוסף לסיכונים הבריאותיים, עקיצות יתושים מטרידות, מכאיבות וגורמות לפגיעה משמעותית באיכות חייהם של התושבים".
הביוב כבר גבה, ככל הנראה, לפחות קורבן אחד. "בשנה שעברה נפטרה תושבת עכו מקדחת הנילוס המערבי ולא מן הנמנע, שמצבורי הביוב במג'ד אל-כרום תרמו לכך. זוהי סכנה שעלולה לגבות מחיר יקר נוסף", מספר עו"ד ברכה.
השפכים מן הסתם, אינם מוגבלים לשטח השכונה: בעתירה מצוין שהם זורמים על פני שטחים נרחבים לאורך כביש כרמיאל – עכו, תוך שהם מהווים מטרד בריאותי וסביבתי שמשפיע על כל בקעת בית הכרם.
בתוך כך מזהמים השפכים גם שמורות טבע ומקורות מים כנחל שגור, בתחומי שמורת הטבע של קניון בית הכרם, שבעבר היוותה מוקד משיכה לאלפי מטיילים שפקדו את הגליל המערבי.
אבל היום אי אפשר ללכת לאורכו של הנחל או לשהות כלל בשמורה. "חשוב לציין כי נראה שהנזק לנחל אינו בלתי הפיך", כותב ד"ר דותן. "הפסקת הזרמת השפכים תאפשר התאוששות המערכת האקולוגית המקומית וחידוש השימוש בנחל ובמסלול הטיולים שלאורכו".
העותרים, שביקשו לצרף לעתירה גם את המשרד להגנת הסביבה, דורשים לטפל באופן מקיף וראוי בתשתית הביוב בעיר.
עו"ד ברכה מציין שהם ביקשו לצרף את המשרד להגנת הסביבה כמשיבים בעתירה, כיוון שלדבריו: "לא יתכן שלמשרד לא תהיה עמדה בעניין, כמי שאמון על ההגנה על הסביבה. נכון שהאחריות היא של הרשות, אך המשרד צריך לספק עזרה מקצועית ועל הרשויות השלטוניות להעביר תקציבים".
"מדובר במקרה קלאסי של צדק סביבתי: מצד אחד לרשות המקומית הערבית אין כספים לטפל באופן שוטף במפגעים, בדומה לרשויות מקומיות רבות אחרות. מצד שני, המועצה המקומית סגו'ר לא יוצאת מגדרה כדי לטפל במפגע הקשה הזה", מסכם עו"ד ברכה.
את תגובת העירייה לא הצלחנו להשיג עד לפרסום הכתבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
