הן בעטו לי בפנים והוא עמד ונקרע מצחוק
מ' בת ה-13 נכרכה אחר צעיר נשוי שקיים עימה יחסי מין. כשאשתו מגלה, היא רוצה לנקום בה. עם קרובת משפחה נוספת הם חטפו אותה - והתעללו בה קשות
היא עוצרת ליד הרמזור של הצומת הגדול, ומעיפה מבט לאחור, לעבר השדה. לכאן – על-פי כתב האישום, שיוגש שבועות ספורים אחר כך – היא נחטפה מביתה, והותקפה באכזריות על ידי גבר בן 19, חן קדושים, עבריין מהרצליה, יחד עם אשתו ובחורה נוספת. רק אחרי שתגיע הביתה תתמוטט. בבית החולים יתגלו כל סימני המכות: בעיטות בפנים, בגב וברגליים. שריטות עד זוב דם. צריבות מכיבוי סיגריה על גופה. שטפי דם. שערות שנתלשו תוך כדי גרירה בחול. עגיל שנתלש מהאוזן. בת .13
בימים הראשונים שלאחר המקרה הילדה מ' הסתגרה בבית ולא הצליחה לדבר כמעט עם איש, פרט לאמה ולאחותה הגדולה. המשפחה הזו ידעה כבר טרגדיה אחת בעבר: האב נהרג בתאונת דרכים כשמ' היתה רק בת שנה. עכשיו הן עוטפות אותה בחום, לא עוזבות לרגע.
"נגמרו לנו החיים, אני אדם חי-מת", סיפרה האם ר' למעריב יומיים לאחר התקיפה. "קרה לנו הדבר הנורא מכל שיכול לקרות לילדה. זה ממש נס שהיא חיה, ואני מתפללת שהיא תתאושש. רק מפלצות יכולות לעשות לה דבר כזה". חודש וחצי אחרי, הגוף מתחיל להתגבר. ספק אם הנפש תוכל להתאושש אי פעם.
השבוע הסכימה מ' לדבר לראשונה. רק בגלל השמועות והדיבורים בעיר, שתהו איך ילדה בת 13, תלמידת כיתה ח', הולכת עם גבר נשוי בן 19, ומקיימת יחסי מין "בהסכמה", היא החליטה לדבר, לספר את הגרסה שלה. "אני עדיין מפחדת. לא תראי אותי הולכת חופשי ברחובות העיר, אבל מפחדת ממנו? כבר לא", אומרת מ'.
"מה הוא עוד יכול לעשות? לשלוח אליי
מה כן יספק אותך?
"שירגיש מה שאני הרגשתי, את ההשפלה. זה הדבר היחיד".
בתחילת ינואר השנה הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום משולש, נגד חן קדושים, רעייתו שרה, וקרובת משפחתם א'. פרקליטות המחוז, באמצעות עו"ד שירי רום, מתארת בלשון יבשה את השתלשלות האירוע המחריד: כיצד הכיר קדושים הנשוי את מ', בהציגו את עצמו כגרוש טרי, היווצרות "קשר רומנטי" (לשון כתב האישום) בינו ובין הילדה בת ה13- וכיצד בעל אותה קדושים, פעמיים.
חרף העובדה שמ' היא בת 13, כלומר, מה שמוגדר בחוק כ"אונס" (עבירה שבצדה 16 שנות מאסר), התביעה מציינת כי קדושים "סבר בטעות כי המתלוננת היא בת 14", ולכן מייחסת לו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה" – שהעונש המרבי עליה הוא חמש שנות מאסר בלבד. לאחר שמ' סירבה לקיים עם קדושים יחסי מין בפעם השלישית, מפרט כתב האישום, ולאחר ניתוק הקשר ביניהם, נודע לשרה קדושים, האישה, על אשר קרה. בלבה של האישה גמלה ההחלטה לתקוף את מ', ולצורך העניין גייסה את בעלה ואת א', קרובת משפחה נוספת.
הבעל הוביל את שתי הנשים, כך נכתב בכתב האישום, אל החולות שמאחורי קיבוץ גליל ים, והשתיים התחבאו. הוא חזר לשכונה של מ' ושכנע אותה שברצונו לדבר איתה מספר דקות במכונית. לאחר שבת ה13- התרצתה, חטף אותה קדושים בניגוד לרצונה, נטען בכתב האישום, במכוניתו אל החולות. שם, יצאו הנשים, היכו אותה ולא עזבו עד אשר ריסקו עם צמיגי הג'יפ את המכשיר הסלולרי שלה, והותירו אותה שם – בחולות - מתבוססת בדמה.
"במהלך התקיפה אמרה הנאשמת א' לנאשמת שרה קדושים לחדול ולעזוב את המתלוננת", מוסיף כתב האישום. "אולם הנאשמת קדושים הוסיפה להכותה. במהלך התקיפה עמד הנאשם חן קדושים בקרבת מקום, התבונן במתרחש וצחק". בגין אלה, מייחסת התביעה לכל הנאשמים עבירות של חטיפה, תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש, היזק בזדון וקשירת קשר לביצוע פשע. שתי הנאשמות עצורות כעת במעצר בית. מעצרו של קדושים הוארך בשבוע שעבר עד לדיון הבא שיתקיים ביום חמישי הקרוב, 7 בפברואר.
מ' יושבת על הספה בדירה הצנועה והנעימה בהרצליה. גם בטרנינג ביתי היא משדרת יופי ואינטליגנציה נדירים לגילה. בניסוח בהיר וקר עד צמרמורת ובקול רהוט, שנסדק ונשבר לא פעם במהלך השיחה, היא מתארת את האירוע ומנסה לדמיין את החיים שאחרי. ילדה בת 13, שחייה עברו בבת אחת משיחות איי-סי-קיו בטלות, שיעורי בית, קפיצה עם חברות לקניון וחלומות על קריירת דוגמנות - לגיהינום של תמונות שלא יוצאות מהראש לרגע.
מ' לא מפסיקה ללטף ולנשק את התוספת הטרייה למשפחה, הכלבה סויה שהובאה מצער בעלי חיים. אם המשפחה אמנם לא התלהבה בעבר מהרעיון של בעל חיים בתוך הבית, אבל עכשיו, היא אומרת, היא מקבלת בברכה כל מה שיכניס שמחה ותחושת ביטחון הביתה.
ההיכרות בין מ' לקדושים נמשכה בערך חודש. הם הכירו באמצעות ע', בת משפחה של קדושים שלמדה כיתה מעל מ' באותו בית הספר. מ' לא ממש הסתדרה עם בנות גילה, והיחסים בינה ובין קבוצת בנות מכיתתה עלו על שרטון. מ' נקשרה באופן טבעי לחברה הגדולה ממנה, שפרשה עליה את חסותה. שתי הבנות התחילו לבלות זמן זו עם זו. עד שיום אחד, כשמ' בילתה בביתה של ע', הגיע חן קדושים.
בכתב האישום, כאמור, עושה הפרקליטות חסד גדול עם קדושים, ומקבלת את טענתו כי סבר בטעות שמ' היא בת 14, בשעה שהוא מציג את עצמו בפניה כגרוש. "לא ידעתי שהוא נשוי בכלל", מבהירה מ'. "נראה לך שאני אלך עם בן אדם שאני יודעת שהוא נשוי? אחרי כמה ימים נפגשתי איתה, והוא שוב היה שם. התחלנו לדבר. ע' בעצמה אמרה לי, 'איזה כיף, את תהיי איתו'. בתור בן אדם את לא אמורה לחשוב שהוא נשוי, אם היא אומרת את זה. הוא לא אמר כלום על זה. בהתחלה הוא חיזר, אבל אחר כך הוא כבר נהיה אחר".
עורכי הדין של קדושים טענו, כשהוא נעצר, שהוא לא ידע שמדובר בבת 13 אלא בבת .18-17
"מה, פתאום הוא חושב שבת משפחתו בת 18, למרות שהיא תלמידת כיתה ט' שלובשת כל יום חולצה של בית הספר? זה לא נראה הגיוני".
תנסי לספר לי איך זה התחיל.
"הוא היה מאוד חמוד בהתנהגות שלו בהתחלה. חיפשתי את הדמות האבהית הזאת", היא אומרת בכנות. "חיפשתי על מי להיתפס. אני יודעת שאני בחיים לא אצליח להיות עם מישהו בגיל שלי, את יודעת איך הם מתנהגים, כמו ילדים. החיבור איתו היה אחר. היו לו ידיים גדולות כאלה, וכשמישהו מחבק אותך עם ידיים כאלה זה נותן תחושה של הגנה. זה גרם לי להרגיש בטוחה. הייתי מה זה בטוחה".
אחרי שבועיים בערך שבהם הסתובבו באותה חבורה, הגיעו השניים לדירתו של קדושים בהרצליה. "מבחינה אינטימית הוא היה לוחץ עלי לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות ולא הסכמתי. דברים שדי מגעילים אותי ושאני לא חושבת שאני צריכה לעשות, והוא לא צריך ללחוץ עלי לעשות.
"אחרי האונס לא רציתי לדבר איתו. ראיתי אותו אולי פעם אחת אחרי זה. לא התלוננתי במשטרה. מפחד. הוא כל רגע הזכיר לי את העובדה שהוא חן קדושים. היה אומר לי 'אני חן קדושים, את לא יודעת עם מי את מסתבכת'. הוא חשב שאני אפחד להגיד מה הוא עשה. ואז התחילו ההטרדות. היה מתקשר משהו כמו 112 שיחות שלא נענו. התקשר ואמר לי 'את מספרת לכולם', אמרתי לו 'טוב, ביי' וניתקתי. סיפרתי רק לשתי חברות שידעו מההתחלה.
"פתאום אחרי כמה ימים הוא מתקשר אלי, 'איפה את? אני רוצה לפגוש אותך עכשיו. דחוף דחוף דחוף'. אמרתי לו 'אני לא יכולה עכשיו'. הייתי בהליכה עם חברה שלי. 'איפה את?', עניתי 'לא יודעת איפה אני. טוב, אין לי כוח לדבר איתך'. ניתקתי לו. הוא התקשר איזה 80 פעם ואמרתי לו 'אתה לא מבין? אני לא מעוניינת לדבר איתך'. היה מתקשר לא והייתי עונה, מנתקת ישר. באותו יום, במשך משהו כמו ארבע שעות, היו חמש שיחות בדקה.
"הוא חיכה למטה. צפצף. עשיתי כאילו אני בבית, אבל הייתי אצל חברה. ככה זה היה. לא חשבתי שהוא מתכנן אלימות. גם בלילה הוא המשיך להתקשר עד שכיביתי את הטלפון. יום למחרת הוא התקשר. חברה שלי אמרה לי 'בואי, אני אלך איתך לפגוש אותו', אבל אז היא היתה צריכה ללכת. ירדתי במטרה אחת - להגיד לו 'עזוב אותי, אל תתקשר אלי יותר'. אני לא חושבת שבגלל מישהו כזה אני צריכה לשנות את המספר טלפון שלי".
"ירדתי למטה, והוא עושה לי 'כנסי לאוטו'. חשבתי שהוא רוצה לדבר באוטו. הוא נוסע. שאלתי אותו, 'לאן זה?', הוא אומר לי 'רגע פה לחבר, שכחתי משהו'. הוא נכנס לגליל-ים. התחלתי לכתוב הודעה לידיד שלי, ואז הסתכלתי מסביב ואמרתי לו 'מה זה? איפה אנחנו?'. ואז הוא אמר לי 'את יודעת משהו? אני הכי שונא שמורידים מהכבוד שלי'.
"הוא שאל אותי 'מה יהיה?'", היא ממשיכה לשחזר, "ואז הוא מחייך חיוך כזה שטני, כאילו הוא מרגיש 'אני מנצח'. הוא אמר לי 'יהיה טוב מאוד'. הוא היה עם כיפה כזאת גדולה של 'נ-נח-נחמן'. אדם שעושה כזה דבר, מה אתה בא עם כיפה? מה אתה, מטומטם? גם כן, איזה דתי, מהשורה הראשונה.
"חנתה שם משאית גדולה. הוא חנה, ואמר לי 'צאי מהאוטו'. אמרתי לו 'למה?'. הוא אמר לי 'צאי צאי'. אמרתי לו שיחכה רגע כי לא סיימתי לכתוב את ההודעה. הלב שלי דפק, לא הבנתי איפה אני. פתאום ראיתי מישהי יוצאת עם סיגריה. זיהיתי את הפנים שלה כי ראיתי אותן פעם. היא היתה בחורה גדולה. אחר כך ידעתי שהיא חודש אחרי לידה. גם האישה הנוספת היתה מאוד גדולה".
מ' מתארת במילותיה שלה את הנטען בכתב האישום. "היא באה ותפסה אותי עם השיער מהאוטו וצעקה 'עם הבעל שלי?'. זה היה ג'יפ, זה היה גבוה. בשביל לרדת היא ממש משכה אותי. היא גררה אותי מהג'יפ וכיבתה לי סיגריה על הגב. התחלתי לצרוח. אמרתי לה 'תעזבי אותי, אני מצטערת, רק תעזבי אותי'.
"לא בכיתי אז כי הרגשתי שאני בחלום, כי איך זה יכול לקרות? עזבי את הקטע הפיזי שזה כאב מאוד, אבל יש חלומות שמרגישים כאב. אמרתי לעצמי 'את בחלום, תירגעי'. התחילו לבעוט בי בגב וברגליים, ובפנים, את זה אני ממש זוכרת באופן ברור מאוד. היא תלשה לי כמות של שיער וזרקה את זה על הרצפה כאילו זה אבק.
"והוא עומד שם, מסתכל ונקרע מצחוק. פשוט צוחק. זה היה כמו סרט בשבילו, היה חסר רק פופקורן וקולה. הוא נתן להן לעשות את זה. גם כשהייתי איתו הוא היה אומר לי 'אני לא עושה את העבודה המלוכלכת, אני נותן לאנשים לעשות את זה'.
"הן המשיכו לתת לי מכות. שרה אמרה לי, 'תסתמי שרלילה, בת זונה', זה מה שאני זוכרת. היא השכיבה אותי כשהראש שלי צמוד לגלגל. אם לא הייתי זזה... היא לקחה את הטלפון שלי ושמה אותו מתחת לגלגל. תוך שנייה, שלושתם נכנסו לאוטו, ושמעתי 'יאללה, סעו סעו'. הם נכנסו לאוטו ותוך שנייה נעלמו.
"אני מוצאת את עצמי לבד, בחושך. קמתי מהר כי עדין לא האמנתי שזה באמת קורה. ניקיתי את עצמי קצת והתחלתי ללכת. מרוב היסטריה לא ירדו לי דמעות אבל ייבבתי. הייתי מבועתת. בדקות האלה רצה לי בראש רק המחשבה מה היה קורה אם היו לוקחים אותי למקום אחר. איך הייתי חוזרת הביתה אם זה היה מקום שאני לא מכירה, ואת הפלאפון שלי הם דרסו אז לא יכולתי להתקשר לאף אחד שיעזור. הלכתי, הגעתי לרמזור ליד הבית, התחלתי להבין שזה באמת קרה. ראיתי את השריטות, את הנפיחות. הראש התפוצץ מכאבים".
מ' הגיעה הביתה ונכנסה ישר לחדר. האם ר', שישבה בסלון עם חברים, הבחינה שמשהו קרה ומיהרה אחריה. "נכנסתי לחדר, והיא התחילה לבכות בהיסטריה ולצרוח שכואב לה", משחזרת ר' והדמעות מציפות את עיניה. "היא לא ממש הצליחה לדבר ולהסביר מה קרה. עטפנו אותה בשמיכה והלכנו מיד לבית החולים תל השומר.
"מכל העולם לאף אחד לא מגיע כזה דבר, אבל פי כמה וכמה לילדה כמו מ'. היא נולדה לטוב, היא בן אדם טוב. בחיים לא הזיקה לאף אחד. כל כך כואב לי. כבר חודש וחצי כל לילה אני הולכת לישון עם דמעות בעיניים. אנחנו כל כך עמוק בדיכאון. ויתרתי על כל החיים בשביל הילדים שלי, הם כל העולם שלי, והגורל נתן לי להירדם בשמירה ולהישאר בבית עם חברים, כשהיא עוברת את הסיוט הזה. זה הורג אותי".
בבית החולים עברה מ' סדרת בדיקות והיתה תחת השגחה מספר ימים. בית החולים דיווח, כמחויב, למשטרה, שהגיעה אל האם ובתה. אחרי התלבטות, הן החליטו להתלונן. "נקמה או לא נקמה. עזבי אותי, אני כבר לא מפחדת, כבר לא אכפת לי. אכפת לי רק מאמא שלי ומאחותי. אמרו לי 'תיזהרי, הוא יכול לחפש אותך', מסבירה מ' את ההתלבטות. "את יודעת, עד אותו יום חשבתי שאני מכירה את הבן אדם באמת. חשבתי שיותר גרוע לא יכול לקרות, שהוא לא ירד יותר נמוך מזה. אבל אחרי שזה קרה, הכול יכול להיות. בשנייה אתה רואה בן אדם אחר.
"עזבי את המכות. כאב לי, אבל זה יכול להיעלם. אחרי המקרה כל לילה שאת עוצמת עיניים את רואה את זה כאילו זה קורה באותו רגע. יש תמונה שלא יוצאת לי מהראש, איך הסתכלתי עליהן באות לכיוון שלי. שקלטתי שמחכים לי".
השגרה החדשה של מ', שמתנהלת בין ארבעת קירות הבית, כוללת הרבה שינה, הרבה בכי, גם טיפול. כששואלים אותה אם היא חושבת שיש סיכוי שהיא תחזור לשגרת חיי מתבגרת שהיתה לה קודם, כי עדיין יש לה עוד כמה שנים לגיל ההתבגרות, היא משיבה בשלילה בלי להתלבט בכלל. "אני קמה בבוקר והולכת למחשב משעמום", היא מספרת.
"היום אני בוכה כבר פחות, אבל יש דברים שממש מזכירים. נניח שירים ששמעתי כשהייתי איתו, או שירים עצובים. לזרוק זבל לבד או לקיוסק למטה, אני לא הולכת. אני לא מפחדת שיעשו לי משהו, אלא מפחדת יותר מהמבטים. כשמסתכלים ומלחששים ומרכלים עלייך, זה יותר מעצבן מהכל. יש אנשים בקיוסק וברחוב שיודעים עלי דברים שאין לי מושג מאיפה הם יודעים, מוסיפים פרשנויות. השמועות רצות כל כך מהר. כאילו הם היו שם".
מ' מספרת שהיא נותרה עם חברה אחת בלבד. שלוש חברותיה הטובות היו מגיעות מדי יום, עד שההורים של אחת מהן פחדו שהיא תסומן והיא נעלמה מחייה. כך גם חברה טובה אחרת. היא נשארה עם חברה אחת, ועם אמא ואחות גדולה. גם כשהיא פותחת מחשב, לעתים ממתינים לה איומים. "שלחו לי דברים כמו 'תשמרי על הפה שלך, למה פעם הבאה אפילו המשטרה לא תעזור לך'", היא מספרת. "אני מדווחת למשטרה אבל זה כבר שגרה. אני מסתכלת על זה בתור 'עוד אחד לרשימה'".
והיו גם מחשבות לשים לחיים האלה סוף. "אחרי כל מה שקרה הייתי ממש בדיכאון. אני עדיין בדיכאון, אני שבורה נפשית, בוכה הרבה, אבל מה זה יעזור לי? הבנתי שהוא לא שווה דברים שחשבתי עליהם, אם את מבינה למה אני מתכוונת. היו הרבה מאוד רגעים שהגעתי לקצה. היו פעמים שממש רציתי והתכוננתי, אבל הפחד שיתק אותי. רק בגלל הפחד לא עשיתי את זה עד עכשיו.
"אני מרגישה שבזמן שהם ממשיכים את החיים שלהם, אני נורא נעצרתי. החלום הגדול שלי היה להיות דוגמנית ושחקנית. ויתרתי על זה. אני לא רוצה שידברו עלי יותר. גם מבחינה טובה וגם מבחינה רעה. לא רוצה להיות בולטת. רוצה להיות פשוט אני. עכשיו אין לי חלום. אין משהו, אני רק רוצה להתחיל שוב פעם את החיים שלי בצורה נורמלית. להיות ילדה רגילה. אם אני רואה את זה קורה? בינתיים לא. אבל אני תמיד מקווה שעוד יהיה לי טוב. מאוד חשוב לי לחזור ללמוד, לעשות בגרויות.
"אני שומעת מאחותי הגדולה סיפורים על איך בכיתה ח' ו-ט' היה הכי כיף בעולם ואיזה זיכרונות טובים יש לה. כשאני אהיה בגילה, מה אני אמורה לזכור? מה אני אמורה לחשוב, כשיגידו שגיל ההתבגרות זה גיל כייפי? כל מה שקרה ביגר אותי מאוד. אני כבר לא סומכת על אנשים, בנים ובנות, זה כל כך קשה לי. אנשים כל כך הרבה פעמים אכזבו אותי וכל פעם אמרתי לא נורא, זה לא יקרה עוד פעם.
"אין לי כבר אמון לתת באנשים. אחרי שבן אדם מתנהג איתך בצורה הכי מקסימה בעולם, שולח לך הודעות 'אני אוהב אותך' וכאלה, אז אחרי כזה דבר, יש לי הרבה מאוד סימני שאלה. כן. זה ביגר אותי מבחינת הדיבור, המחשבה, האמון. הרבה דברים. אבל מוזר: אני עדיין מרגישה ילדה קטנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
