דברים שרואים מצהלה לא רואים מיד אליהו
בניגוד להידברות הממושכת בין עיריית ת"א למשפחת שטראוס בנוגע לג'קוזי הלא חוקי, עלול שריה דהרי להישלח לכלא כי לא יכול היה לשלם על הריסת בית כנסת שהקים סבו על קרקע המשפחה. עבודה בעיניים
דהרי ירש את הבית בו הוא מתגורר כיום עם אשתו ושני ילדיו הקטנים מסבא שלו. בצמוד לקיר הבית הקים הסב לפני 50 שנה בית כנסת קטן, שמשמש עד היום את התושבים בשכונה. במקום נערכים שיעורי תורה לילדים ומבוגרים, ובסוף השבוע מתקיימות שם תפילות.
דהרי החליף את קירות העץ וגג האסבסט בבטון ומאז עיריית-תל אביב רודפת אותו. העירייה טוענת שבית הכנסת נבנה מחוץ לקו הבניין שקובעת תוכנית המתאר באזור ולכן מדובר בעבירת בנייה.
דהרי מסרב להרוס את בית הכנסת בעצמו ומסביר: "אני אדם דתי, אסור לי". רק לאחרונה הסכימה העירייה להרוס את בית הכנסת במקומו, אבל חייבה אותו בעלויות הריסת חדר אחד לא גדול, שהסתכמו ב-22 אלף שקל.
העירייה גם מתעקשת שדהרי יפקיד את הכסף מראש. דהרי הוא מובטל, רק אשתו עובדת ולכן הוא נאלץ להודיע לבית המשפט שלא יוכל לשלם את הכסף. שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, יהודית שיצר, שלחה אותו למאסר של שלושה חודשים, על הפרת צו בית המשפט שקבע שיש להרוס את בית הכנסת. אם בית המשפט העליון לא יהפוך את ההחלטה, במסגרת הערעור שהוגש, ישלח שריה דהרי למאסר.
הסיפור שלו הוא רק דוגמה אחת קטנה להבדלים הרבים ביחס של רשויות השלטון לבעלי ההון לעומת "פשוטי
הבדל נוסף בין שני המקרים הוא שהעירייה גם טרחה להידבר במשך מספר שנים עם משפחת שטראוס, ואילו במקרה של דהרי, ברגע שבית הכנסת הפך לבניין מבטון ישר פנתה העירייה לבית המשפט. השופטים גם הטילו על דהרי קנסות של אלפי שקלים, ששולמו על ידו, בתקווה שיוכל יום אחד לקבל אישור על בניית בית הכנסת.
הג'קוזי של משפחת שטראוס גם הוא בסך הכל קוריוז שספק אם היה מתפרסם אילולא הרעש שנוצר סביב הריסת הבתים ופינוי התושבים בשכונת כפר שלם, ואילולא הייתה זו שנת בחירות לרשויות המקומיות.
בשכונת צהלה, בה מתגוררת שטראוס, הכשירה עיריית תל-אביב בדיעבד עבירות בנייה שנעשו באופן גורף על ידי רבים מהתושבים, בתוכנית מיוחדת שהוכנה עבורם. מסתבר שיש מקומות בארץ, שבהם עבירות בנייה מקבלות הכשר בדיעבד, אם לשכנים יש כוח, כסף ויכולת להתמודד עם הרשויות.
כשישתחרר דהרי מבית הכלא, הבעיה שלו לא תיפתר. הוא עדיין יהיה צריך לממן את הריסת בית הכנסת, או לנסות למכור את ביתו בתקווה שהקונה יהיה מוכן לבצע את ההריסה. אין בשום משפט שנכתב כאן כדי לעודד עבירות בנייה או עבירות בכלל. אבל נראה שהרשויות בישראל איבדו במקרה של דהרי גם את הפרופורציות וגם את החמלה.
כל זאת במדינה בה בעלי ההון לא רק יכולים לבצע עבירות בנייה שברוב המקרים לא ייספרו להם, אלא גם לקבל אחוזי בנייה מוגדלים, או שטחים לבנייה ללא מכרז בגלל קשרים טובים בינם לבין בעלי השררה. אז במקום שבו יודעות הרשויות להיות גמישות עם החזק, אולי כדאי שיגלו יותר גמישות גם עם החלשים.
מדי שבוע תספר כתבת העבודה והרווחה של nrg ו-מעריבמרב דוד על עוולות חברתיות, על המלאכים שמסייעים לחלשים, ותציג את הסיפורים המשפיעים על חיי כולנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
