היום: אלפי סטודנטים חוזרים לאוניברסיטאות
אחרי כשלושה חודשי שביתה ישובו הסטודנטים ללימודים. בחלק מהמוסדות יימשך הסמסטר במתכונתו המצומצמת, בחלק ייערכו השלמות ובאחרות תחל תקופת הבחינות. מבולבלים? גם אנחנו
הבוקר יתחדשו הלימודים באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטה העברית ובטכניון בחיפה, ויפתח "סמסטר א' השלמות" של שנת הלימודים האקדמית תשס"ח. באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטת חיפה תיפתח תקופת הבחינות בקורסים שכן נלמדו בסמסטר א' המצומצם, באוניברסיטת בר-אילן יהיה "יום התארגנות".
ההערכה באוניברסיטאות היא ששנת הלימודים הנוכחית, כולל תקופת הבחינות האחרונה, תסתיים רק באמצע חודש ספטמבר, כאשר הלימודים יסתיימו כחודש קודם לכן. אגודות הסטודנטים באוניברסיטאות, שכבר החלו במגעים מול הנהלות המוסדות לגבי מתן הקלות, מעריכות כי כבר בימים הקרובים יגובש מתווה ברור למתן הקלות לסטודנטים בשנת הלימודים הדחוסה והעמוסה שצפויה להם.
אחת הציפיות של הסטודנטים היא ששכר הלימוד שהם משלמים השנה יופחת, בעיקר לאור העובדה שתימנע מהם היכולת להשתכר באופן מלא בחודשי הקיץ. מבחינה עקרונית, הסטודנטים ששילמו את שכר הלימוד שלהם השנה באמצעות שישה שוברי תשלום כבר מודעים לכך שהנהלות האוניברסיטאות לא גבו מהם את הכסף בחודשים דצמבר וינואר.
השבוע צפוי ועד ראשי האוניברסיטאות לדון בהצעה, לפיה שוברים אלו, שהסכום שלהם מסתכם בכ-2,900 שקל, לא ייגבו השנה כלל, ומי ששילם את שכר הלימוד בתשלום אחד לפני תחילת השנה יקבל החזר כספי. אלא שאם המהלך של ראשי האוניברסיטאות יכשל, אז הסטודנטים יכולים לפחות להסתפק בכך ששרת החינוך לשעבר, ח"כ לימור לבנת (ליכוד), הגישה בשבוע שעבר הצעת חוק, לפיה שכר הלימוד שמשולם השנה באוניברסיטאות יופחת בשל נזקי השביתה לסטודנטים.
אך הסטודנטים לא נשארים חייבים. לאחר שנשאו על גבם את עול השביתה במשך כשלושה חודשים, רשימת הדרישות של האגודות באוניברסיטאות מההנהלות היא ארוכה מאוד, וכוללת בקשות מיוחדות. מבחינה אקדמית דורשים הסטודנטים כי האוניברסיטאות יאפשרו להם לקבל "עובר בינארי" בשניים מתוך ארבעה קורסים בכל סמסטר שיילמד בשנת הלימודים הנוכחית. "עובר בינארי" פירושו שסטודנט יעבור את המבחן בקורס בו הוא למד, ויוכל אחר כך לבחור האם לכלול אותו בממוצע
כמו כן, דורשים הסטודנטים שיתקיימו שלושה מועדי בחינות עבור כל אחד מהסמסטרים שיילמדו השנה, ובהם יוכל כל אחד מהסטודנטים לגשת לשני מבחנים, כאשר הציון הגבוה יותר הוא זה שייחשב בממוצע. הם דורשים עוד, כי בכל קורסי הבחירה תינתן לסטודנטים האפשרות להגיש עבודה במקום להיבחן, כי יובטח להם מתן "פקטור" בציונים, אם יתברר שהממוצע בחוג נמוך מאשר בשנים קודמות, וכי מועדי הגשת הסמינריונים יידחו ללא תשלום קנסות.
בנוסף לכל זאת, דורשים הסטודנטים שההנהלות יאפשרו לכל מי שמעוניין לפרוש מהלימודים לעשות זאת ללא תשלום קנס, ותוך הבטחה לכך שמקומם יישמר לשנת הלימודים הבאה. הם גם דורשים הבטחה כי חברי הסגל הבכיר ילמדו את הקורסים גם במהלך תקופת הקיץ, ומבלי שהקורסים שלהם יועברו על-ידי מרצים מן החוץ או על-ידי סגל זוטר. כמו כן, דורשים הסטודנטים כי שנת הלימודים הבאה תיפתח לפחות שבוע אחד באיחור, ושהשהות במעונות תוארך ללא תשלום נוסף.
שרת החינוך, יולי תמיר, הודיעה אמש כי יש בכוונתה להביא את המלצות דוח שוחט לרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה לאישור הממשלה כבר במהלך השבועות הקרובים. זאת, מבלי לבקש מהממשלה לאשר את ההמלצה להעלאת שכר הלימוד במוסדות הציבוריים ב-72%.
תמיר הודיעה על המהלך המפתיע בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2, שם אמרה כי "אחרי שנתיים קשות שמערכת ההשכלה הגבוהה עברה, אני חושבת שאין כרגע מקום להעלות את שכר הלימוד לסטודנטים".
יו"ר הוועדה לרפורמה בהשכלה הגבוהה ושר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, אמר שלשום בתגובה להחלטה של שרת החינוך כי "אפשר כמובן ליישם את הדוח מבלי לקבל החלטה להעלות את שכר הלימוד, אבל אז ייווצר חוסר של כ-700 מיליון שקל. השאלה היא האם האוצר יסכים להוסיף סכום שכזה, וקיימת אפשרות שהאוצר לא יאפשר זאת. חוסר של 700 מיליון, משמעותו מאוד חמורה מבחינת כל ההמלצות של הדוח, והוא יגרום לכך שיהיה קשה ליישמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
