ברק בשירות המתנחלים
יעל פז-מלמד מתפלאת על ה"מוח האנליטי" של שר הביטחון שסגר קומבינה עם ראשי נוער הגבעות
בשנת 2001 קיבלה על עצמה ישראל להוריד מיידית את כל המאחזים הבלתי חוקיים כחלק ממפת הדרכים. ומאז, מדברים - למעט הניסיון המר של הורדת מאחז עמונה, שהותיר אחריו משקעים קשים. ככה מחזקים את פורעי החוק, את האלימים. ככה בונים עוד ועוד מאחזים בלתי חוקיים. אולמרט יודע את זה, וגם ברק.
עכשיו, עם ההתקדמות שחלה בשיחות עם הרשות על סוגיות הליבה, הגיע רגע האמת. צריך להיערך לפינוי. ולהיערך היא מילת המפתח. כמו שהיה בהתנתקות. ראש הממשלה קיבל החלטה נחושה ללכת על זה - ברצינות ובכל הכוח. איך יודעים? על פי מדד אביגדור ליברמן. הוא פרש כי העסק התחיל להיות רציני.
כאן נכנס לתמונה ברק, שכוונותיו בוודאי טובות, אבל הוא שכח שאפילו אותו, המנוסה והמתוחכם, אוכלים המתנחלים לארוחת בוקר. בהתבסס על דוח של השב"כ, לפיו פינוי המאחזים יהיה הפעם אלים וקשה אף יותר מעמונה, החליט שר הביטחון, בפעם המי יודע כמה, לצ'פר את מפרי החוק ולעשות איתם הסכם: תמורת הסכמתם לפנות 18 מתוך 26 המאחזים שבהם מדובר, ייתן להם חלופות נוחות וטובות בהתנחלויות הקיימות, למרות החלטה מפורשת של הממשלה להקפיא כל בנייה בהתנחלויות.
למה הדבר דומה? לאדם שפלש לבית של מישהו אחר, ועכשיו, כדי שיחזיר את הבית לבעליו, הוא דורש-ומקבל!-בית חלופי במקום אחר, שיהיה רשום על שמו. זו הקומבינה שעשה ברק עם ראשי נוער הגבעות, כי הוא, כשיש לו תוכנית בראש, מסרב לקבל שהיא לא תתגשם במציאות. מוח אנליטי כבר אמרנו?
במהלך שבע השנים האחרונות נעשו אינסוף הסכמים עם המתנחלים על פינוי מרצון של מאחזים בלתי חוקיים. גם עמיר פרץ, בשבתו במשרד הביטחון, ניסה את כוחו. אבל הוא היה טירון בעסק. ברק לא. העובדות מדברות בעד עצמן. במהלך כל השנים הללו לא פונה מרצון אף לא מאחז אחד. לעומת זאת, קמו עוד ועוד חדשים.
מאז עמונה חשים המתנחלים די מוגנים. הטראומה עובדת שעות נוספות. הם מאיימים באלימות, אין ספק שגם ינקטו אותה, והשלטון המרכזי מתקפל, מותיר את חבורת הנערים והנערות חדורי
אלא שעכשיו, ככל הנראה, החגיגה נגמרה. אולמרט החליט שהוא הולך לתת סיכוי של ממש להסדר שלום עם הרשות הפלשתינית. בשביל זה הוא צריך את שר הביטחון שלו. שיכין את המהלך, את הכוחות, יבנה תוכנית רב-מערכתית. כפי שהיה בהתנתקות. אבל שר הביטחון שלו כועס מאוד. טרפדו לו את השיחות ואת ההסכמים. אז הוא מתעצבן על אולמרט במקום על המתנחלים, ממשיך בעקשנותו הידועה להאמין שאיפה שנכשלו כולם הוא יצליח.
לכן אפשר להניח שגם כאשר ראש הממשלה יורה לו במפורש להוריד מאחזים בכוח, הוא ימצא סיבות לדחות או לסרב וימשיך לתמוך בהסכמיו השערורייתיים. תמיד אפשר להסתמך על דוח וינוגרד, הראשון והשני, להאשים את אולמרט בפזיזות ובחוסר שיקול דעת מעמיק, ולצאת איכשהו בסדר.
אז זהו, שלא. יעידו הסקרים על מעמדו המתערער בקרב הציבור. כאמור, ברק נבחר כדי לייצג את השקפת העולם של בוחריו. מתנות חינם על חשבון המדינה למי שפלשו וגנבו אדמות של פלשתינים בשטחים, אינן כלולות בהשקפת העולם הזו. גם לא התעלמות מההחלטה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות.
וגם, כמובן, טרפוד השיחות עם הפלשתינים. כמה שהאיש הזה לא יהיה חכם, נבון ומנוסה, הצד השני - המתנחלים - מנוסה ממנו. הם יודעים שמספיק לאיים באלימות חריגה כדי שיעזבו אותם לנפשם. ואכן, שבע שנים כבר עוזבים אותם לנפשם.
נא להמתין לטעינת התגובות
