בחצר של אביגדור
אני יושב פה מנסה לכתוב, אבל דמעות חונקות את גרוני, הוא הולך ומשאיר אותנו כיתומים שאיבדו את אבא, כעיוורים חסרי מקל, כזמרים חסרי קול מגריז. גיא מרוז נפרד השבוע מליברמן וגם מעביר דירה
שלום מר ליברמן. מדברים הילדים של השכנים מהשכונה של הילדים שלך, כלומר מהשכונה שלך כמובן. בטעות יצא לנו שזה השכונה של הילדים שלך. כמובן שזאת השכונה שלך. מה שלומך? רצינו גם להיפרד ממך וגם לשאול האם עכשיו, כשאתה כבר לא שר להפחדות ואיומים, האם זה אומר שאתה חוזר
וגם רצינו לדעת אם יש לך עדיין את המקל הגדול שאותו מדי פעם זרקת עלינו. בטעות כמובן. אנחנו בכל מקרה מבטיחים להתנהג מאוד יפה ולא להרעיש אחרי שבע בערב. אם אתה רוצה גם לא חייבים לנשום בקול רם כשאתה מגיע הביתה. מה שתגיד.
שלום אביגדור, שלום חבר. השאלה היא לא ממה אנחנו נפרדים, השאלה היא עם מה אנחנו נשארים. לפעמים, נשארים לבד והשאלה היא לא מה עושים לבד אלא מה לא עושים ביחד. ביחד זה טוב אבל השאלה היא למה לבד זה רע. אז אומרים שליברמן רצה לגרש ערבים השאלה היא לא אם לגרש ערבים אלא מה עושים עם הערבים שנשארים. גם סוניה לא. אני יודע שהמשפט על סוניה לא היה ממש ברור אבל זאת לא השאלה. ליברמן ברור? אני ברור? אני נשיא. שלום חבר, שלום. אני חייב להפסיק כי יש לי פגישה עם עמוס עוז.
טפו...
תודה לעמוס עוז, הוא תמיד היה מדויק.
האמת, שיהיה בהצלחה. אנחנו כבר אין לנו כוח.
אני זוכרת שפעם נפגשנו, הוא בדיוק בעט בערבי ואני בדיוק ירקתי על שחקנית כושלת חסרת כישרון כריזמה ואישיות, הוא הסתכל עלי ואמר- ציפיל'ה, יום אחד כל זה יהיה שלך. הוא צדק. אם הייתי חני הייתי בוכה עכשיו אבל אני ציפי ולכן אני אלך ואירק על נתן דטנר. סתם ככה בשביל הכיף.
לא עוזבים באמצע העבודה. אתה מבייש את כולנו.
שלום אני מישהו מהמפלגה של ליברמן. לי זה מאוד עצוב שליברמן פורש כי זה אומר שאני אחזור להיות ממש ממש אנונימי. אם פעם עוד היה סיכוי שיראיינו אותי מרדיו "כל רגע" אז גם זה נגמר. היה לי אפילו כמעט ראיון בכמעט עיתון "ישראל היום" עכשיו גם זה יבוטל. זה לא פשוט להיות חבר כנסת בלתי קיים. זה אפילו פחות טוב מלהיות יורם מרציאנו. זהו, אסור לי להתבלט יותר משלושים שניות. ביי ממישהו.
עברתי דירה. קשה לתאר איך הסיוט הזה לא משתנה. אתה יכול להיות עשיר עני, אנונימי או מפורסם, יש דברים שלא משתנים. הנה המדריך המלא למסע הייסורים שנגמר בקרטונים קרועים והמוני אנשים שמתעללים בך רק כי אתה משנה כתובת. נתחיל.
אני לא יודע אם יצא לכם לאחרונה לחפש דירה בתל אביב אבל מדובר בהלם תרבותי מטורף. הלכתי בהתחלה לחפש שניים וחצי חדרים במצב טוב. מצב טוב היום בתל אביב זה משהו שעולה יותר מאלף דולר, לפי שער היורו כמובן, ויש לו בדרך כלל שירותים משותפים עם השכנים. דירת השניים וחצי הראשונה שראיתי הייתה סבירה, לא היה מטבח והאמבטיה הייתה מים שנאספו מהמרזב ממול אבל על זה יכולתי להתפשר.
לא כל כך מצאתי את החצי חדר ואז בעלת הבית הראתה לי את ארון החשמל במדרגות ונשבעה לי שאחותה גרה שם תקופה לא קצרה. התנשקנו ונפרדנו, לא לפני שנתתי למתווך חצי חודש על שהואיל להראות לי את הדירה. היום מתווך מבקש גם נסיעה לחו"ל על חשבון השוכר אם יש מטבח שמתפקד - כי השוק סוער. עברתי גם את זה ומצאתי דירה שאפשר לגור בה. עכשיו יש את הקטע של ממש לעבור לדירה החדשה.
כשבעל חברת ההובלה הגיע אלי לדירה נהיה לו אור בעיניים. יש לי פסנתר. יש לי פסנתר משמע ההובלה תעלה המון כסף. ניסיתי להסביר שזה פסנתר קטן אבל הוא צחק. אבי אבי, ככה קוראים לבעל החברה של ההובלה. לכל החברות קוראים אבי אבי. לפעמים יש ניואנסים כמו אבי אביה בא"מ. זה בשביל שהם ייכנסו ראשונים לדפי זהב. אבי אבי אובלות. אם אתה בטעות 'אבי אברם' נכנסת למקום השלישי בספר הזהב וחבל.
בקיצור, אבי אבי ראה את הפסנתר, צחק, צחקנו הייתה אווירה, נתן מחיר, התמקחתי, לא התפשר, הסכמתי חתמתי ואז הוא אמר- לא כולל מע"מ כמובן. זה רגע, שכיהודי, אתה קצת נשבר. זה לא שאתה לא רוצה לשלם מע"מ ולקבל חשבונית אבל כלום במעבר דירה לא כולל מע"מ לא חשוב מה סיכמת וכמה. נקסט. לפני שהמובילים באים צריך לנקות. לא יודע מתי יצא לכם לתאם בין חברת אובלה לחברת נקיון, אבל זה לא כיף. יותר קל לתאם את החיסול של הבן השלישי של זיהאד מהחמאס.
מה שמבלבל, זה שגם בניקיון לכולם קוראים אבי אבי וזה בשביל שהם יהיו ראשונים בניקיון. תכירו את 'אבי אבי סופר פוליש'. צלצלתי ובחורה מקסימה תחקרה אותי קצת הציעה לי דיל מדהים: 600 שקל כולל הדברה והברקה חינם. לא כולל מע"מ כמובן אבל הם יגיעו לפני ההובלה ולא ידבירו אותי.
נפרדנו וחיוך עלה על פני. סוף סוף סגרתי דיל מדהים. כל כך מדהים שהחלטתי לייתר ביטחון לבקש מהם את זה בכתב .צלצלתי שוב ל'אבי אבי סופר פוליש' וביקשתי את ההצעה בכתב. הבחורה הייתה קצת פחות מקסימה והסבירה שהפקס מקולקל ובכלל, למה לכתוב אם אפשר לדבר? כולנו יהודים חוץ מהערבים שעובדים אצלם. צחקנו.
אני בכל זאת התעקשתי והיא אמרה שתבדוק מה אפשר לעשות. אחרי שלש דקות התקשר אלי אבי אבי פוליש בעצמו. "שמעתי שאתה רוצה את הסיכום בכתב" אמר בקול שממחיש שהאיש יודע לנקות ולעשות הדברה לא רק למקקים. כן, אמרתי, ככה אני אהיה יותר רגוע. "טוב, אין בעיה, איזה מרצפות יש לך שם אמרת?" אני דווקא לא זוכר שדיברנו על סגנון המרצפות אבל הסברתי לאבי אבי שמדובר במרצפות ישרות עם נקודות חינניות כאלה.
"אז צריך ליטוש" כך אבי אבי. אני דווקא לא רוצה ליטוש ניסיתי להסביר אני רוצה רק ניקיון והדברה חינם כמו שהסברתם. "אי אפשר, צריך ליטוש". וכמה עולה ליטוש, שאלתי בכל זאת " יש איזה תוספת של 1600 שקל לא כולל מע"מ וקבלה" התחלתי קצת להתעצבן. אני לא רוצה ליטוש. רק נקי אני רוצה! נקי והדברה! "אז תישאר ברצון. בלי ליטוש לא באים" אמר וסגר. נשארתי לבד בלי מנקים. לא חשוב אמרתי לעצמי, אפשר לנקות גם אחר כך. לא שהייתה ברירה, 'אבי אבי אובלות' הגיע.
אני מעריץ אנשים ששמים פסנתר על הגב ויוצאים לעבודה אבל זה לא אומר שצריך להעליב אותי רק כי יש לי פריצת דיסק. הדבר הראשון שאלכס, המוביל הראשי של 'אבי אבי אובלות' אמר לי כשהוא נכנס לבניין החדש שלי היה- אז זה המדרגות שלך? בעברית- בחרא התלול הצפוף והגבוה אתה רוצה שאני אעבור עם פסנתר? במילים ממש ברורות- תוסיף מהר עוד אלף שקל אחרת אלכסי, שהוא המוביל השני הראשי ילך הביתה וישאיר אותך עם לבד פסנתר ברחוב ועם דירה מלוכלכת וריקה. אתה לא מתווכח עם בנאדם שיש לו פסנתר על הגב וגם אין לך זמן כי בדיוק הגיעו מהוט לחבר את הכבלים.
איך שהגיע הצוות של הוט היה לי ברור שהם לא רוצים לעבוד. יום שישי, צהרים, ממש לא היה בראש של הבחור הבלתי נחמד לגרום לי לראות טלוויזיה. "תשמע, גיליתי שהתשתית אצלך היא מאחורי הארון" יופי, אמרתי, אני שמח שגילית משהו ואני אשמח עוד יותר אם תשתף אותי פחות ותחבר יותר. "אי אפשר" כך מנהל הצוות. "צריך להזיז או לשבור חתיכה מהארון" לך על זה אמרתי לטכנאי. אני גם לא מבין בזה וגם רוצה למות, אז לך על זה, תבלה.
"אי אפשר, אני לא נוגע בארון, תזיז לבד" בשלב הזה רמזתי שאני מניח שהחברה המתחרה תשמח לבוא ולהזיז את הארון. כשזה לא עזר הצהרתי בפני כולם- אבי אובלות, אלכסי מדרגות וסופר פוליש גניבות שאני חותם שלא אכפת לי מהארון! מצידי שהארון והוריו הזונות ימותו או ישרפו! רק שיחבר אותי לכבלים. הוא לא הסכים, אני מצידי צלצלתי להוט שמצידם תוך דקות שלחו צוות אחר. תוך פחות מדקות הצוות האחר, שכן רצה לעבוד, מצא את החיבור, אפילו לא באזור של הארון ולי נהייתה טלוויזיה. היה מלוכלך, הפסנתר הסתיר, אבל הייתה טלוויזיה.
בסוף כולם הלכו. המובלים המתקינים הגנבים, כולם הלכו. הילדים שלי הורידו את הארגזים למטה לחדר הזבל והבית התחיל לקבל צורה. ואז הגיעו השכנים. דווקא נחמדים אבל אם אפשר, כך השכנים, שאני אזיז את הקרטונים למטה כי זה חוסם להם את הפח זבל. עכשיו? שאלתי אתם צריכים את הפח עכשיו? כן, כך השכנים הנחמדים. בשלב הזה צלצלתי לאבי אבי פוליש והזמנתי הדברה. אם למות, אז בקלאסה.
הנה משהו בשבילכם, נסו ולא תיהנו: האם מישהו מכם לאחרונה, ניסה לדבר עם המפקחת של בזק וקיבל אותה באמת? אני מתכוון למקרה הידוע בו אתה מבקש מספר נייד של מישהו ממודיעין 144 ומקבל בטעות את המספר של המניאק בבית. אתה לא מתעצל, מתקשר שוב ומבקש לבטל את החיוב. אין בעיה, אומר איש המודיעין המסור, קבל בבקשה את המפקחת. ואז אתה עובר לשלב בחיים שבו אתה שומע מוזיקה נעימה למשך רבע שעה עד עשרים דקות בחיכייה למפקחת.
בשלב מסוים, אתה מבין שההמתנה למפקחת עולה יותר מביטול החיוב ואתה נשבר ומנתק. ואני רוצה לטעון שאולי בכלל אין מפקחת? אולי זו מפקחת דמיונית כמו החבר הדמיוני ששמו טינטן? הרי איש לא מגיע אליה באמת אז מה אכפת לחברים בבזק להגיד- חכה למפקחת? הרי אתה יכול למות בזמן הזה ואף מפקח לא יידע ולכן אני מציע, בוא נניח למפקחת ונניח לשירות הזה, יותר זול במחשב.
1. הבן השני שלי עבר השבוע טסט. בעברית הכוונה שיש לי שני ילדים שנוהגים על הכביש. עכשיו רק נשאלת השלה איך ישנים בלילה.
2. האם יש מצב שהתיאטרון החדש של זביידי בג'נין יעלה את ההצגה "כולם היו בני חוץ מאלה שצה"ל חיסל"?
3. לפני שבועיים כתבתי פה על תכנית הטלוויזיה החדשה החדשה "זונה נולדה" וכמובן שהייתי ציני ומריר. והנה, ממש בימים אלה עובדים על התכנית החדשה "חשפנית נולדה". אני ותיאודור הרצל- אחד המה.
4. יש עכשיו טרנד כזה של נוכלים ששודדים קשישים ולוקחים להם כסף על ניתוק וחיבור חשבון החשמל- הנה מה שהייתי שמח אם היו מנתקים לשודדים האלה: את הטחול, את הברכיים, את האשכים ואת כל מה שביניהם. ואם אפשר, לעשות את זה בחושך ובלי הרדמה.
5. עברו כבר 533 ימים מאז שנהרג החייל הראשון במלחמה וא' משלישיית פח"א לא מתפטר. מצד שני, ליברמן הולך וזה התחלה של משהו.
6. מזל טוב למשרד הדתות החדש. מתי אפשר להתנצר וכמה עולה?
והנה פתרון לחידה: לא השבוע אבל היא תשמח אם הוא יצטרף לנבחרת.
השבוע מלאו לילדה הקטנה שלי 12. קוראים לזה בת מצווה אבל בעיקר קוראים לזה סוף הילדות. זה כבר הילד השלישי שאני מביא לגיל ההתבגרות בחתיכה אחת וזה הישג לא מפוקפק במזרח התיכון החדש. הבעיה, ובלי לפגוע באף אחד, שאליה אני קשור במיוחד. ממש רגיל אליה. אז אם אפשר לתת לה להמשיך להתקדם בחיים באופן נורמאלי, אנחנו נורא נשמח.
אם אפשר להפסיק לחסל ילדים של חמאסניקים, אם אפשר להפסיק למגר את הטרור ולהתחיל לבנות את השלום, אנחנו נורא נשמח. יהיה גם נחמד אם הישראלי הממוצע לא ינסה לדרוס אותה כל בוקר כי הוא נורא ממהר ויהיה ממש מקסים אם הפדופיל השכונתי יפסח עליה כי אנחנו ממש אוהבים אותה ככה, כמו שהיא. ולך נעמה מתוקה שלי, שיהיה רק טוב כי אני נורא אוהב אותך.
נא להמתין לטעינת התגובות
