אסיר נולד
זאב קם מופתע שלפואד יש כל-כך הרבה זמן להתעסק עם קידומו של מרואן ברגותי כמנהיג הרשות הבא
מה לא נאמר כדי להסביר לנו מדוע חייבים לשחרר את ברגותי. אמרו לנו שאין ברירה – צריך לחזק את אבו-מאזן. הזכירו לנו שגם את ערפאת הגדירו כרוצח, ולבסוף לחצו לו את היד והפכו אותו לפרטנר. הפחידו אותנו שאם לא ברגותי, נקבל את החמאס גם בגדה. דחקו בנו שהזמן קצר ושהפלסטינים זקוקים לאיש החזק ביותר שיש לפת"ח להציע. "המנהיג הבא של הפלשתינים", הכתירו אותו. היו שהגדילו ואף כינו אותו "נלסון מנדלה השני". לא פחות ולא יותר. מעניין אם גם לנלסון הזדמן להרביץ ארוחת שחיתות, כשהוא חושב שאף אחד לא רואה, בזמן שהאסירים אותם הוא מנהיג שובתים רעב.
"במידה וברשימת האסירים, אותם מתכוונת ממשלת ישראל לשחרר בעסקת שליט, לא יהיה כלול שמו של מרואן ברגותי, אאבק למען שחרורו". הדברים לא נאמרו על-ידי השר לענייני אסירים ברשות הפלשתינית. את הדברים הנלהבים הללו אמר השר בנימין בן-אליעזר, בראיון לגלי צה"ל. תגיד פואד, זה לא אמור להיות ההיפך? לא היית אמור לדבר על מאבק למען שחרור גלעד שליט, אהוד גולדווסר, אלדד רגב, רון ארד, יהונתן פולארד (והרשימה עוד ארוכה)?
מה יהיה פואד? עוד פעם אתה מנסה למכור לנו (ולפלשתינים) מנהיג במבצע סוף עונה. לרגע אפשר להיזכר באותו מוכר ארטיקים אלמותי שמסתובב לו בחוף הים. אני הולך. אתה יודע מה פואד? לך. וקח איתך באותה הזדמנות את הכוכבים הקודמים שלך. אתה בטח זוכר אותם יותר טוב מאיתנו. מוחמד דחלאן, ג'יבריל רג'וב ושאר החבר'ה. גם אותם ניסו למכור לנו כמושיעי העם הפלשתיני. דור המנהיגים הצעיר, כינו אותם. אז איפה הם היום? הראשון מסתובב לו ברחבי העולם בניסיונות נואשים למצוא רופא גב. השני הפך מראש הביטחון המסכל לקבלן שיפוצים.
מעבר לאבסורד שבשחרור עוד רב מרצחים, בתקווה שיהפוך למנהיג הפלשתיני שיוביל לתפנית, ככה לא מנהלים משא-ומתן. אפשר להתווכח אם ראוי לשחרר את ברגותי תמורת גלעד שליט (וראוי). אבל להכריז בראש חוצות, לכל מי שרק מוכן לשמוע, שחייבים לשחרר את ברגותי, זה פשוט לעשות צחוק מהעבודה. זהו, מבחינת החמאס, את ברגותי הם כבר קיבלו. מעכשיו, כל דיון בנושא מתחיל כשברגותי כבר אצלם בכיס. אם פואד
בגלל הפטפטת הבלתי נשלטת של כמה שרים, שחרורו של "מנדלה הפלשתיני" הפך כבר לעובדה כמעט מוגמרת. עכשיו צריך להקפיד לא לחזור על אותה טעות עם אסירים כבדים אחרים. בלי שנשים לב, עוד יהיו פה שבעה נלסון מנדלה פלשתיניים, שלושה צ'ה גווארה חדשים ומוחמד עלי אחד. למה להכתיר רק את המנהיג הפלשתיני הבא כשאפשר לייצר את הנבחרת כולה? אומרים שאחמד סעדאת הוא מגן שמאלי מעולה.
אז פואד, במקום להתעסק בענייני ברגותי ועם איך לייצר מנהיגות פלשתינית, יש מאין, תחזור אולי לעסוק בלשריין לעצמך מקום בעשירייה הראשונה של מפלגת העבודה, כמו שאתה אוהב. הרי רעש הבחירות כבר נשמע באופק. את זה לפחות אנחנו כבר מכירים. את העניינים החשובים תשאיר לאלה שמבינים קצת יותר. אלו שלא מחפשים את הכותרת של מחר. אלו שלא מייצרים כיסאות על-פי מידות עכוז.
בינתיים, גלעד שליט רחוק מהבית כבר 571 ימים. אלדד רגב ואהוד גולדווסר רחוקים מהבית כבר 554 ימים.