מהפך: המסעות מתקצרים – העומס גדל
בעקבות מלחמת לבנון הבינו בצה"ל שאין טעם לרוץ 90 ק"מ באימונים, ועדיף להתאמן בנשיאת משאות כבדים. ובכלל, כושר, מסתבר, זה חשוב. שטח צבאי
מדוח המחלקה לכושר קרבי התברר כי לוחמי צה"ל נשאו על גבם במלחמה האחרונה משקל רב, מאחר שצה"ל נמנע מלהכניס כלי רכב לדרום לבנון מחשש שייפגעו מטילי נ"ט. לחיילים, כמובן, היה קשה לטפס עם הציוד על הגב במעלה בינת ג'בל, ואז לבצע משימת הסתערות ולנהל קרב פנים מול פנים. ומה לגבי סחיבת פצוע, אחד על אחד? לא בכדי ראוי מפקד גדוד 51 של גולני במלחמה וכיום מפקד אגוז, סא"ל יניב עשור, לכל המחמאות על התוצאות שהשיג מול החיזבאללה למרות המאמץ הרב.
בזרוע היבשה מיהרו לקרוא את המפה, ואל"מ מויאל הורה על צעדים מהירים – תרתי משמע – שיש לנקוט לאורך צה"ל ולרוחבו. 258 לוחמים בעלי נתונים מתאימים מחטיבות החי"ר והיחידות המובחרות נבחרו לעבור קורס מדריכי כושר גופני במכון וינגייט. מדריכי הכושר החדשים ידאגו שמעתה, החיילים יתאמנו גם במהלך תעסוקה מבצעית בצורה מסודרת, על-פי גרף, ולא יאבדו את כושרם.
הודות למלחמה האחרונה התרחב המבט על הכושר הגופני של הלוחמים, והמסקנות מהתחקירים נושאות גם בשורות טובות לחיילים: מעתה יקוצרו המסעות באופן משמעותי. "בשום מלחמה לא הלכו הלוחמים 90 קילומטר בבת אחת, ולכן המסעות יקוצרו, אבל יוטמעו בהם סחיבת פצוע ונשיאת משקלים", הסביר קצין בכיר בזרוע היבשה.
בתרגיל החטיבתי האחרון של הצנחנים תרגלו הלוחמים מסע בן 36 שעות למרחק של 20 קילומטר, כולל נשיאת אוכל וציוד באזורים תלולים. החיילים טיפסו ממוצב זעורה שברמת הגולן ועד מעלה החרמון. שם, בעליות התלולות, התגלו הפערים בסיבולת בין הפקודים למפקדים – לרעתם המופגנת של האחרונים.
זה עניין של תרבות, טוענים בזרוע היבשה, והכל מתחיל מדוגמה אישית. לכמה לוחמים יש בצה"ל מפקד כמו מפקד בה"ד 1 לשעבר, אל"מ נדב פדן, שהריצה שלו סביב הבסיס מדי יום היתה גורמת למבוכה עבור לא מעט מפקדים ופקודים? כמה יכולים לשמש דוגמה ומופת כמו אל"מ מויאל שיורד בכל שבוע לשטח לתכלית הזו בדיוק? עם כרס משתפלת וקוצר נשימה, מפקד אינו יכול לדרוש הפקודים שלו מה שאיננו דורש מעצמו.
אל"מ מויאל, שהפך ל"גורו" לענייני כושר גופני ואף
מזה שנים מקפיד מויאל לנסות לגרום למפקדים להוביל לא רק בקרב, אלא גם בכושר הגופני. נכון, המפקדים עוברים שיעורים על בריאות וכושר ונבחנים על הכל בקורס מ"פים, מג"דים ומח"טים, אבל הרוגלעך והבורקסים חזקים יותר מהכל. הבטן מדברת שעות נוספות.
"כושר גופני זו תרבות ולא הענשה גופנית", מסביר מויאל למפקדים כשהוא יורד מדי שבוע לשטח. "אתם אומרים לחייל שלא עשה משהו טוב 'רד ל-30 שכיבות סמיכה או רוץ 2,000 מ''. זה פרס ולא עונש".

אל"מ מויאל, שבילה לצד הלוחמים של סיירת מטכ"ל במשך 20 שנה, משתמש בסלוגן הקבוע שלו: "למה אין שברי מאמץ בסיירת מטכ"ל? כי בסיירת לא מטרטרים". ואכן, צה"ל ביצע תיקון מרשים של דרכיו בנושא שברי המאמץ. אם לפני שש שנים עמד שיעור הסובלים משברי מאמץ בקרב מסיימי טירונות חי"ר על 12-14% בממוצע, עומד כיום ממוצע זה בבסיסי האימון החטיבתיים על 3%.
וכך, על אף שרף המאמץ הועלה, הטירונים סבלו לאחרונה מפחות טרטורים. המפקדים הבינו כי מי שמפסיד מהטרטורים הוא צה"ל, בסופו של דבר. נקודת השבר המהותית בשיטת הטרטורים החלה אצל הרמטכ"ל לשעבר, שאול מופז. מופז דרש בשעתו כי כל מפקד שביחידה שלו יימצא שיעור גבוה של שברי מאמץ, יגיע אל לשכתו ויסביר באופן אישי כיצד זה קרה. איש מהמפקדים לא רצה לראות את הרמטכ"ל במעמד שכזה, בטח שלא כשמדובר ברב-אלוף שאול מופז.
במסגרת המאמץ להכניס את צה"ל לכושר, יזם אל"מ מויאל אתמול את מרוץ טבריה, שנערך לראשונה בצה"ל למרחק של לא פחות מ-10,000 מטר. התוצאות המגוונות מעידות על מצבו של צה"ל: במרוץ רב המשתתפים זכתה חטיבת הנח"ל במקום הראשון ואילו גולני במקום השני. במרוץ היחידות המובחרות זכתה מגלן במקום הראשון, ואחריה גדס"ר גבעתי (את צוות הגדס"ר הוביל במרוץ רב"ט יוני כהן - א.ב). במרוץ חטיבות החי"ר זכתה גולני במקום הראשון וחטיבת הנח"ל במקום השני.
במסגרת המרוץ לאלופי משנה ומעלה זכה ה"גורו" עצמו, אל"מ אבי מויאל. בדרגת סא"לים ניצח אבי דהן, ובקרב הקצינות זכתה בכבוד לימור דהן מחיל האוויר. בריצת המרתון גרף סגן גלעד שטיין מגדס"ר צנחנים את התואר אלוף צה"ל, ובקטגוריית הנשים זכתה סגן בת חן כהן. אבל הדרך עוד ארוכה עבור ה"גורו" של צה"ל בתחום הכושר הגופני. לא הגיע ולו אלוף אחד לשמש דוגמה אישית עבור לוחמי צה"ל. אפילו לא אחד.

מדי שבוע מתפרסם כאן הטור "שטח צבאי" של אמיר בוחבוט, כתב nrg מעריב לענייני צבא וביטחון. "שטח צבאי" מתייחס לסוגיות הביטחון של ישראל מזוויות אחרות מאלה שאנו קוראים עליהן במשך השבוע, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי ההחלטות והמהלכים שמשפיעים על בטחונה של מדינת ישראל.