מבוא לחגיגות ה-60
למדינת ישראל באהבה ובזוהמה. יהונתן גפן מציע הפתעות שירימו את מסיבת היומולדת הלאומית
כמובן שאיני לוקח חלק בענייני הממלכה למרות שברור לי שמארגני החג, אם יש כאלה, שרויים בברוך החגיגי ביותר של המילניום. בדרך כלל אני סוגר להם את הטלפון ברגע שאני שומע את המילה "שישים". אבל כך פחות או יותר היתה נשמעת שיחה שכזאת אם באמת הייתי רוצה לעזור למארגנים ולחג שהם רוצים להפיל עלינו:
שלום, אני מדברת עם נתן יונתן?
לא, אני רק קצת מצונן. עם מי אני מדבר בבקשה?
המנכ"לית של הפקות חגיגות ה-60 למדינת ישראל.
רוחמה!
לא, אני החדשה. ציפורה בר-זמר. אתה יכול לקרוא לי ציפי.
לא רוצה.
דיברנו כבר עם כמה אמנים ואנשי רוח ואתה... תסלח לי, אני חדשה כאן, אתה אני מבינה, אה... גפן , האבא של המשתמט ההוא.
בחגיגות ה-60 אני בטוח שהוא ישרת. עכשיו תגידי לי, ציפורה, איך אני יכול לעזור לך?
ברמת העיקרון אנחנו מתכננים מסכת רבת משתתפים, ראית את ההפקה "היה או לא היה" על רבין בחג העצמאות לפני שנתיים? משהו כזה. חשבנו שאולי תיקח חלק בכתיבה.
אני לא כותב מסכות, אני מצטער, אבל אני בטוח שתמצאו מישהו שיכתוב את זה.
אין לנו בעיה עם האמנים הצעירים. אנחנו מקבלים אותם דרך חברות הפלאפונים, אבל הם עושים בעיות, אחת אפילו עשתה לנו פתאום קרחת. אנחנו מחפשים כעת את האמנים הוותיקים, אנשים כמוך, שהם בגיל של המדינה. אתה בגיל של המדינה, נכון?
נכון, אבל אני נראה קצת יותר טוב ממנה.
אמרו לי שאתה מצחיק. תגיד לי, גפן, יש לך במקרה את הטלפון של נתן אלתרמן?
הוא מת.
ונעמי שמר.
גם.
אני מצטערת, אבל אני חדשה ומה זה לא מעודכנת, ונשארו לנו רק שלושה חודשים עד חגיגות ה-60, יש לך אולי איזה רעיונות לחגיגות?
מה יש לכם עד עכשיו?
ברמת העיקרון התחלנו בהפצת המטבע של שני שקלים, סמל לפריחה הכלכלית, והציבור מקבל את זה יפה. מתוכנן גם יער של הקרן הקיימת, הצעה של אופיר פינס, שבעה מיליון עצים, זה גם לטובת המדינה וגם נגד התחממות כדור הארץ. יש לנו גם את דיוויד ברוזה בכיסא גלגלים משתולל במופע זריחה בכותל. כמו כן, כרגיל, יומיים לפני החג נחשיך את עזה ונעשה סגר הרמטי ביהודה ושומרון, כדי שהאנשים ירגישו את אווירת החג.
זה לא מעט, ציפורה, אבל לדעתי לא כל יום חוגגים 60 וצריך ללכת על משהו גרנדיוזי יותר מעצים ושני שקלים.
אני יודעת, זה מעט, בגלל זה אנחנו נותנים פתחון פה לאמנים, ואם יש לך איזה רעיונות שמדגישים את הצד החיובי של המדינה אני כאן כדי להקשיב לך.
את ממש לא תאהבי את הרעיונות שלי.
ברמת העיקרון אני ידועה כאישה פתוחה.
תיזהרי שלא תיכנס אלייך איזו רוח פרצים. עכשיו, אם את רוצה לשמוע את הרעיונות
גדול! איך לא חשבנו על זה! מה עוד?
לשחרר את החטופים שלנו אולי?
איזה חטופים? כבר אמרתי לך, אני חדשה פה.
החטופים כבר התיישנו. ותמורתם, כמובן לשחרר את ברגותי.
אבל יש לו דם על הידיים.
למי אין? אולי גם אפשר להעיר את אריק שרון?
ניסינו, הוא לא רוצה, אבל יש לנו 30 מיליון שקל לזיקוקי דינור.

אתם יכולים לחסוך את זה. אפשר לבקש מהחמאס להאיר את כל המדינה ברקטות בשלל צבעים, ממילא יהיה חשוך אצלם.
אתה רואה, כשאתה רוצה אתה פורה. ומה בקשר למצעד?
איזה מצעד?
ברמת העיקרון חשבנו על מצעד עממי שיראה לציבור את המדינה כפי שהיא היום. "מצעד הגאווה של הארץ האהובה". זה כמובן שם זמני.
זה יהיה מעניין... מצעד בחוצות תל אביב שמראה אותנו כמו שאנחנו. על הבמה יישבו בצניעות כמה שרים מושחתים. בראש המצעד ישעט זחל"ם חגיגי עם ועדת וינוגרד. בטור הרגלי יצעדו בזקיפות המגזרים הבולטים של החברה כיום: שודדי הקשישות, הפדופילים, צריך גם איזה ייצוג מסוים של התנועה הנאצית הישראלית.
יותר לאט, אני לא מספיקה לרשום. ומה בקשר לחיילים?
לא צריך חיילים, זה יזכיר לנו את הצבא ואת מלחמת לבנון האחרונה, אבל אפשר בהחלט להצעיד את המשתמטים. הם לא עשו צבא, לפחות שיילכו קצת בחג, שיקרעו את התחת. וכשמפקד טור המשתמטים ג'קו יצדיע לבמת המכובדים, הציבור מוזמן להשפיל את המשתמטים ולירוק עליהם ואחר כך לקשור אותם לעצים ביער של אופיר פינס.
אתה קצת נסחף, לא?
מה נסחף? המלחמה נגד המשתמטים היא המלחמה היחידה שניצחנו ב-40 השנים האחרונות! לא קראת בעיתון על "תוכנית הכוכבים" - כל מי שהיה בצבא יקבל כרטיס כוכבים שיבטיח לו הטבות ותגמולים, וכעת גם שוקלת הממשלה רעיון חדש: לצייד את החיילים שלא עשו צבא בטלאי ירוק שעליו כתוב "השתחרר בגלל התנהגות רעה-חמורה".
ותוכל אולי לתרום איזה שיר מפרי עטך?
לא, אבל אתם מוזמנים לקחת איזה שיר ישן שלי ולהרוס אותו כמו שאתם עושים לשירים שלנו ב"כוכב נולד". ממילא אנחנו לא ממש מדינה, אלא יותר קאבר של מדינה אחרת שכבר מזמן איבדנו.
או-קיי אדוני, אני מאוד מודה לך שתרמת לנו מזמנך לשיפור חג ה-60. עכשיו אני חייבת לסיים את השיחה, אני חושבת שמצאו לי את אהוד מנור בקו השני. ביי.