מדוע הבליגה הילארי קלינטון?
המועמדת הבולטת לנשיאות ארה"ב נזקקה לעור פיל עבה מאד כדי להיחלץ בכבוד מפרשת מוניקה לוינסקי. Nrg מעריב מביא פרק מהביוגרפיה החדשה שלה
הכתבה גם דיווחה שתובעים מלשכתו של סטאר חוקרים עתה האם הנשיא וידידו ורנון ג'ורדן שיבשו הליכי משפט כשעזרו ללוינסקי למצוא עבודה בניו יורק. הילארי ישבה נדהמת. היא הקשיבה בלי לומר מילה.
בנוגע להאשמות שניהל רומן עם בחורה שיכלה להיות בתו, הסביר ביל לאשתו כך: הוא התיידד עם מוניקה שנתיים קודם לכן, בתקופה שהיא עבדה כמתמחה תחת ראש מטה הבית הלבן ליאון פנטה באגף המערבי בתקופת שיתוק הממשל בנובמבר95'. ביל סיפר שהוא הציע לה עזרה בחיפוש עבודה. היא מן הסתם פירשה לא נכון את המחוות הידידותיות שלו, העריך ביל. האם הילארי העלתה בדעתה, ולו לרגע, שהסיפור של ביל אינו אלא גיבוב של שקרים? אין לדעת.
שני חברים טובים של הילארי אמרו כמה חודשים מאוחר יותר שהם מאמינים שהיא חשדה מיד שביל אכן ניהל רומן עם הבחורה הצעירה, וזאת, כפי שאמר אחד מהם, מכיוון ש"היו כל כך הרבה רומנים אחרים. זה לא נפל כרעם ביום בהיר". פקיד ממשל בכיר הוסיף כי "אצל הנשיא לא היה אפשר לדעת בוודאות מהי האמת. אני חשדתי שיש דברים בגו, ולדעתי גם הילארי חשדה".
פקיד זה הוסיף שמיד לאחר ששמעה על הרומן לכאורה ועל חקירתו של סטאר, היתה הילארי המומה וזועמת. חלק מן הכעס שלה, אמר הפקיד, התבטא בשאלה הרטורית שהפנתה לביל: "איך אתה יכול להיות טיפש כל כך ולספק תחמושת לאויב שלנו?". אכן , ביל הגיש לסטאר נשק טעון. הפקיד אמר גם שהוא משוכנע שהילארי ידעה ש"היה משהו" בין ביל למוניקה, והוסיף כי "אני בטוח שהוא גילה לה שיש שמץ של אמת בדבר".
אולם הפקיד עמד בתוקף על כך שהילארי "לא היתה מודעת לכל הפרטים הבזויים... לא נודע לה עליהם לפני אוגוסט. על כן הבגידה באה לידי ביטוי, מבחינתה, בפרטים ובאורכו של הרומן".
חברה ויועצת אחרת של הילארי, שדיברה איתה בתוך 48 שעות מהתפוצצות הפרשה
החברה המשיכה וסיפרה שהיה להילארי קל יותר להתעלם מתחושת הבגידה משום שבעיניה היתה חקירתו החדשה של סטאר "מתקפה חזיתית על הנשיאות... גם אם [הרומן] אכן התרחש, היא התכוונה להילחם עד חורמה להצלת נשיאותו". מכיוון שהנשיא "נפל בפח", עדות השקר שטמנו לו עורכי הדין של ג'ונס, בעזרתה של לינדה טריפ ובהתייעצות עם לשכתו של סטאר, ציינה הילארי שהיא נפגעה עמוקות "מחוסר ההגינות שבכל זה". תחושת חוסר ההגינות הזאת היא שטענה את הילארי "ביתר נחישות להתייצב לימינו במאבק להפרכת ההאשמות".
כעבור שנים טענה הילארי בתוקף שהאמינה לסיפור הכיסוי הקלוש של בעלה מן הרגע הראשון. הילארי הסבירה בזיכרונותיה שלמרות הרומנים הרבים שניהל בעבר, היה הסיפור של ביל הגיוני משום שמתן ייעוץ לבחורה צעירה "עלה לחלוטין בקנה אחד עם אופיו של ביל".
"הוא אמר שהיא פירשה לא נכון את תשומת הלב שהקדיש לה, דבר שראיתיו קורה עשרות פעמים בעבר", היא המשיכה. "היה זה תסריט מוכר כל כך, עד שלא התקשיתי להאמין שההאשמות נטולות כל יסוד".
אך הילארי ידעה שמיליוני אמריקנים - מיליוני נשים במיוחד - אינם מאמינים לביל קלינטון באותה קלות כמוה. בזיכרונותיה, היא מכירה בכך שהרוב השתאו לנוכח נחישותה העיקשת לקבל את הסברו של בעלה, להמשיך הלאה ולא לעזוב אותו. הילארי ידעה שאנשים רבים תוהים: "איך היא יכולה לקום בבוקר, קל וחומר לצאת לציבור? גם אם היא לא מאמינה להאשמות, בטח קשה מאוד לשמוע אותן".
אכן היה להילארי קשה מאוד, והיא הרגישה בודדה מאוד, לדבריה. עם האישומים בפרשת לוינסקי היא החלה את "השנה הבודדה והקשה ביותר בחייה", אמרה אחת מחברותיה.
ואולם, מראשית הדברים היתה הילארי נחושה לבחור בעצמה כיצד להמשיך הלאה. היא החליטה לעשות את "הדבר הנכון בשבילי", כלשונה , "בלי להתייחס למה שאנשים חושבים או אומרים". מבחינת הילארי, הגנה על ביל היתה, באופן ממשי מאוד, פעולה של הגנה עצמית ושימור עצמי. והיא החליטה, כפי שנהגה פעמים רבות בעבר, להתחפר ולהגן על בעלה.
חברה אמרה שהיה להילארי קל יותר להבין את הרומן לכאורה של ביל כמתקפה פוליטית גאונית מאשר כהפרת נדרי הנישואים שלהם. אי אז בתקופת המכללה, שבה הילארי לעשתונותיה על ידי כך שסירבה להתבונן פנימה, ועל ידי כך שהפנתה את תשומת לבה לאחרים ולבעיותיהם. עתה, בשפל החדש שאליו הגיעה, היא נהגה באותו אופן.
באוטוביוגרפיה שלה, הילארי כותבת בקיצור נמרץ על הפגיעה וההלם שחשה כשנודע לה על הרומן. "תביעה אזרחית טורדנית הפכה לחקירה פלילית מטעם סטאר, שבלא ספק יפיק מהעניין את מרב התועלת", היא אמרה. "הדלפות לתקשורת ממחנה ג'ונס ומלשכתו של התובע המיוחד רמזו שאפשר שעדותו של ביל תחת שבועה סותרת תיאורים אחרים של מערכת היחסים שלו עם לוינסקי שמסרו עדים אחרים. נראה היה שהשאלות בגביית העדות בעניין ג'ונס נועדו אך ורק כדי להפיל את הנשיא במלכודת האישום בעדות שקר, דבר שעשוי להצדיק אחר כך תביעה להתפטרותו או להדחתו".
בינה לבין עצמה קיוותה הילארי ש"אנשים יתחילו להבין" את הטענה שהשמיעה במשך שנים: לדעתה,
התובעים מנסים לקעקע את שלטונו של בעלה ואת האג'נדה שלו על ידי ניצול לרעה של סמכותם. היא לא הזכירה את הסכנה האורבת לקריירה הפוליטית שלה עצמה. ידידה ויועצה סיח דני בלומנטל ציין: "מבחינתה היה הרבה מאוד מונח על הכף - יותר משהיה לכל אחד אחר. היה מדובר לא רק בכל מה שהיא השקיעה בו מבחינה פוליטית כל חייה, אלא גם בנישואיה. היה עליה להגן על שניהם".
עתידה הפוליטי לא היה עניין היפותטי גרידא. בראשית 98' היא היתה כמעט בטוחה שהיא הולכת להתמודד על מושב בסנאט, אולי מטעם מדינת ניו-יורק. והפרשה הזאת, כך נראה באותם ימים, העיבה במישרין על הסיכוי לכך. עוד יותר מכך, התוכנית שרקמו הקלינטונים להביא לשמונה שנים שלו בבית הלבן ואז שמונה שנים שלה היתה עכשיו בסכנה. הילארי רתחה מזעם על כך שטעות טיפשית ואומללה כזאת מצדו של בעלה מאיימת כעת על כל תוכניותיהם - למעשה, על כל תוכניותיה שלה.
ברחבי העולם דיברו כתבים על הסכנה המאיימת על מורשתו של ביל קלינטון. אך הנוף הנשקף מהילארי-לנד היה ברור: ההפסד כולו שלה.
שעות אחדות לאחר ששמעה לראשונה את בעלה הוגה את השם "מוניקה לוינסקי", נאלצה הילארי לצאת מן הבית הלבן כדי לשאת נאום בבולטימור, בעקבות הזמנתו של טיילור ברנץ', ההיסטוריון. הנאום תוכנן מראש, והיא היתה נחושה למלא את התחייבותה.
חוץ מזה, איזו ברירה היתה לה? היא היתה חייבת להמשיך הלאה. הילארי חשבה שוב על דברי החוכמה של אלינור רוזוולט, שציינה שאישה בחיים הפוליטיים צריכה "עור של פיל". כמנהגה בעבר, הסיקה גם הפעם הילארי ש"היה חשוב להבטיח לסגל הבית הלבן שנתמודד עם המשבר ושנהיה מוכנים להשיב מלחמה... הדבר הטוב ביותר שיכולתי לעשות למען עצמי ולמען הסובבים אותי היה להמשיך במרץ".
באחר הצהריים של אותו יום היתה אפוא הילארי על רכבת אמטראק ששעטה צפונה, לעבר מכללת גאוצ'ר הקטנטנה בבולטימור. לאחר נאומה בן 30 הדקות בגאוצ'ר, הסתער על הילארי בתחנת הרכבת של בולטימור המון של כתבים וצוותי צילום. היה זה קהל העיתונאים הגדול ביותר שראתה זה שנים, גדול אף יותר מזה שחיכה לה מחוץ לבית המשפט לאחר עדותה בפרשת ווייט-ווטר. "האם את חושבת שהטענות שקריות? " צעק כתב.
הילארי ישבה על ספסל במרכז תחנת הרכבת. היא השתהתה לרגע, קמה, ניגשה אל אוסף המיקרופונים והמצלמות ואמרה: "אני בהחלט סבורה שהן שקריות - לגמרי". הילארי נשאלה אז כיצד היא מסוגלת לשאת את השאלות, והיא אמרה: "תשמעו, אני לא אגיד שזה לא קשה, כי זה קשה וכואב בכל פעם שמישהו שחשוב לך, מישהו שאתה אוהב ומעריך, מותקף וסופג האשמות אכזריות כל כך, כפי שקרה לבעלי. אבל אני גם חיה עם זה, אלוהים אדירים, כבר יותר משש שנים, וראיתי איך התלונות וההאשמות הללו מתנדפות ונעלמות כלא היו. אז כך אני מרגישה גם לגבי העניין הזה".
לבסוף היא אמרה שחקירתו של סטאר מזיקה לאמריקה. "הלוואי שבעלי, וכל מי שקשור אליו, לא היו צריכים לעבור את זה, כי אני מצטערת על כך בכל לבי, וזה משהו שאני לא חושבת שהוא טוב למדינה", היא אמרה. "לא טוב למדינה שלנו שהאשמות ועימותים פוליטיים נהפכים לעניינים משפטיים", הוסיפה . "יש מקום להתווכח עליהם בזירה הפוליטית, אבל מכיוון שבעלי הצליח כל כך לשנות את הכיוון שאליו הולכת המדינה והשיג הרבה כל כך למען המדינה, אני חושבת שהיה ליריביו קשה מאוד לקבל את זה".
בזמן שהילארי היתה בבולטימור, העניק הנשיא שלושה ראיונות שנקבעו מראש - לעיתון חדשות הקונגרס "רול קול", לערוץ הרדיו אן-פי-אר ולערוץ הטלוויזיה פי-בי-אס. ג'ים לרר מפי-בי-אס שאל אותו: "לא היתה לך מערכת יחסים מינית עם הבחורה הזאת?".
"אין מערכת יחסים מינית", השיב ביל. "אמת".
בחירתו של הנשיא במילה "אין", בלשון הווה, הדליקה נורות אזהרה בוהקות בחדרי החדשות ברחבי הבירה. היתה זו בחירת מילים חשודה ואף מגושמת מבחינתו של ביל, שנודע לא רק בכישוריו הפוליטיים, אלא גם בלשונו הרהוטה.
בעוד לכתבים ואסטרטגים ברחבי הבירה נעשה ברור שנשיא ארצות הברית ניהל מערכת יחסים מינית עם בחורה שיכולה להיות בתו, שבה הילארי ללשכתה בבית הלבן, ונראה היה שאפשרות כזאת אינה עולה כלל על דעתה. היא לא חשבה על אשמתו האפשרית של ביל כמו שחשבה על שנאתה לקנת סטאר.
היא התקשרה לסיד בלומנטל, שכמה מן האסטרטגים הפוליטים לעגו לו לא אחת משום שלעתים קרובות זיהה קנוניות מורכבות בקרב "אנשי הימין" נגד מטרתם המועדפת, הקלינטונים (רם עמנואל, אסטרטג פוליטי של קלינטון, כינה אותו בשם "ג'י-קיי"-ראשי התיבות של "Knoll Grassy", גבעת דשא שנמצאת בסמוך לזירת רצח קנדי והפכה למושג המבטא חשד לקנוניה). אך בימים הבאים עלה ערכו של בלומנטל בעיני הילארי עד שלא יסולא בפז, בעיקר הודות למערכות יחסי האמון שקיים עם כמה סופרים וכתבים חשובים בוושינגטון, לרבות - ולא במקרה - דיוויד ברוק.
ברוק עבד בעבר בעיתון "אמריקן ספקטייטור", מגזין ימני שנתמך בידי ריצ'רד מלון סקייף השמרן, דבר שהוביל אותו ב-93' לכתוב על טענות של שני שוטרי מדינה, שלפיהן הם ארגנו מפגשים מיניים לביל בזמן כהונתו כמושל, פרשה שזכתה לכינוי "טרופרגייט".
אולם מאז חצה ברוק, בפומבי, את קווי המתרס האידאולוגיים. תוך כדי כך הפך לאחד מאנשי סודו הנאמנים של בלומנטל. שעות ספורות לאחר שפורסם הסקופ של העיתון "וושינגטון פוסט" על אודות חקירת פרשת לוינסקי בידי סטאר, סיפק ברוק לבלומנטל מידע טרי על אודות הדרך המקורית שבה נודע לסטאר על מוניקה לוינסקי ולינדה טריפ, לרבות התפקיד המכריע שמילאו כמה עורכי דין שמרנים, קבוצה שזכתה לכינוי "השדונים". עורכי הדין הללו העניקו לפולה ג'ונס סיוע משפטי חינם, ואחד מהם יידע את לשכתו של קן סטאר שלינדה טריפ עומדת להציג לפני סטאר את האשמותיה וקלטות שהוקלטו בחשאי.
בלומנטל סיפר להילארי על שיחתו עם ברוק. "יכולנו לראות את קווי ההשפעה החוצים את הפרשה, הסיבה והמסובב, הכוונה והפעולה - והללו היו פוליטיים ומוכרים", הוא סיפר מאוחר יותר. "על כן, כבר ביום הראשון ידענו גם אני וגם הילארי על מה שהיא תכנה עד מהרה 'קנוניית הימין הגדולה'".
בלומנטל התרשם מאוד מן השלווה והנחישות של הילארי בשעה שההיסטריה סביב הפרשה שטפה את הבירה ואת ארצות הברית כולה.
"מדובר היה בפוליטיקה", סיפר בלומנטל מאוחר יותר, "אולי משבר גדול יותר מאי פעם, אך עדיין פוליטיקה". אך חזותה הקשוחה היתה מטעה; באגף המערבי "היה תוהו ובוהו", סיפר פקיד לשעבר בממשל קלינטון. "במשך יומיים היתה לנו פגישה אחת שלא נגמרה. היינו במשבר. אף אחד לא ידע מה לעשות".
48 שעות לאחר שהתפוצצה הפרשה החליטו פקידים בכירים בבית הלבן על "חוקי התנועה" מכאן ואילך. מדובר היה בעניין משפטי, ורק קבוצה נבחרת של אנשים תעסוק באסטרטגיה ובפרטים: דיוויד קנדל; בת הזוג של קנדל, ניקול זליגמן; שריל מילס, עורכת דין בלשכת היועץ המשפטי של הבית הלבן; והילארי. "הילארי השתתפה בכל הפגישות", אמר הפקיד. "היא נהגה כך בעבר, והיא התכוונה לנהוג כך גם כעת".
הילארי סיפרה לבלומנטל שגם הנשיא רואה זאת כמשבר שיוכרע לשבט או לחסד בזירה הפוליטית. לאחר שעמד על גודל הסכנה הנשקפת כעת לנשיאותו ולמקומו בהיסטוריה, אמר ביל להילארי מוקדם יותר באותו יום: "טוב, אנחנו חייבים עכשיו לנצח". בחירתו של הנשיא במילה "אנחנו" לא היתה מקרית. כדי שיהיה לו איזשהו סיכוי להילחץ מעוד תסבוכת קשה מאוד, נזקק ביל להילארי, כמו תמיד. הוא ידע זאת, והיא ידעה זאת.
הארי תומאסון ראה את הראיון המקרטע של הנשיא עם ג'ים לרר בפי-בי-אס במשרדו שבמתחם סי-בי-אס בברבנק שבקליפורניה. כמו העיתונאים שצפו במשדר, ראה גם תומאסון, מפיק טלוויזיה וחבר ותיק של ביל, נשיא המציג הגנה לגליסטית, מפוקפקת ואף מגושמת. הוא הניח את השלט של הטלוויזיה ומיהר להתקשר להילארי כדי לשטוח באוזניה את חששותיו ממה שראה. "מתי תוכל להגיע לכאן?", היא שאלה.
למחרת בערב בבית הלבן הפציר תומאסון בנשיא ובגברת הראשונה להציג לפני הציבור חזית אחידה ותקיפה נגד ההאשמות, שהמשיכו להיות שיחת היום ברחבי ארצות הברית. ביום שני בבוקר, ה-26 בינואר, נועד להתקיים אירוע תקשורתי בחדר רוזוולט בבית הלבן בעניין מימון מסגרות חינוכיות לילדים לאחר שעות הלימודים. אירוע זה סיפק לביל הזדמנות מצוינת להשיב להאשמות במכת מחץ, כשהילארי וסגן הנשיא גור עומדים לצדו.
כל העניין לא מצא חן בעיני גור. ניצני הפרשה כבר פערו תהום בינו ובין הקלינטונים. הפרשה היתה סרת טעם בעיני סגן הנשיא הנאמן, והוא הופתע לראות באיזו מהירות הילארי עוברת למתקפה ובאיזו קלות היא מתעלמת מן הנזק שגורמת פרשיית האהבהבים של ביל לאג'נדה של הממשל.
הילארי, מצדה, היתה מאוכזבת מגור. היא חשה שהוא אינו מתאמץ די הצורך להגן על הנשיא. אחד מיועציו של קלינטון הסביר שהילארי תבעה "נאמנות מלאה ומוחלטת לנשיא. לכן, כשאל כעס על מה שקרה לנשיא, זה כנראה הוסיף שמן למדורה". הניצוצות היו שם מן הרגע הראשון. היועץ סיפר שלגור ולהילארי היו כמה וכמה מחלוקות נוקבות שלא היו אישיות אלא פוליטיות. "הם בהחלט התנגחו", אמר היועץ. יועץ אחר אמר: "הם אנשים שונים לגמרי. אפשר להרגיש את זה כשנמצאים בקרבתם" (כעבור שנים הודה גור ש"היו הרבה מהמורות" ביחסים שלו עם הקלינטונים).
תגובתה של הילארי עכשיו נראתה לגור מוזרה ולא אישית. בעלה בגד בה, השפיל אותה - מה יכול להיות אישי יותר מזה? אך נראה שרק הפוליטי עובר במסננת שלה.
בחדר רוזוולט, לאחר שחתם את דבריו בענייני רווחה וילדים באותו בוקר בינואר 98', היסס הנשיא לרגע ושילח מבט זועם לעבר סוללת מצלמות הטלוויזיה. "אני רוצה שתקשיבו לי", הוא אמר, אם כי לא היתה זו בקשה כמו הוראה. "אני אומר זאת שוב".
ואז, באצבע מונפת ובעיניים מכווצות בחמת זעם, אמר הנשיא בהטעמה: "לא קיימתי יחסים מיניים עם האישה הזאת" - והוא השתהה כאן לרגע - "מיס לוינסקי. מעולם לא אמרתי לאיש לשקר, אפילו לא פעם אחת - מעולם לא. ההאשמות הללו שקריות. ועלי לחזור לעבוד למען האומה האמריקנית". ביל פנה אז בחדות מדוכן הנואמים ויצא בסערה מן החדר. הילארי, בחזות תקיפה, יצאה בעקבותיו.
באוטוביוגרפיה שלה אמרה הילארי את הדברים הבאים על הופעתו של ביל: "חשבתי שהפגנת הכעס שלו מוצדקת בהתחשב בנסיבות, כפי שהבנתי אותן". היא לא אמרה דבר על העובדה שהיא הפצירה בביל להשיב לטענות במכת מחץ ושהיא התעקשה לעמוד לצדו כשהוא עושה זאת.
אפשר להבין את נסיונה המאוחר להרחיק את עצמה מדבריו של ביל: תגובת בעלה היתה שקר, והוא ידע זאת, ובתוככי לבה, ידעה זאת גם הילארי. ואולם באותה עת, היא דחקה בו באגרסיביות לומר דבר מן הסוג שהוא אמר; הילארי קלינטון היא לא אדם שיודה בטעות, וגם בעלה לא.
הילארי עמדה לצדו באותו יום ולא פצתה פה. אך הכל בארצות הברית, כך נדמה, רצו לשמוע אותה. למחרת היה אמור הנשיא לנאום את נאום "מצב האומה" השנתי לפני מושב משותף של בתי הקונגרס, והילארי התחייבה זה כבר להופיע בתוכנית הטלוויזיה "טודיי" של אן-בי-סי בניו יורק. "הייתי מעדיפה לעבור טיפול שורש, אבל ביטול היה גורר בעצמו מבול של השערות", היא ציינה.
הילארי התבקשה בידי יועציה ויועציו של ביל לא לומר דבר על קנת סטאר. המחשבה היתה שאם הגברת הראשונה תתקוף אותו, הדבר "יעורר בו עוינות" ויחריף את מצבו של הנשיא. אולם עורך הדין דיוויד קנדל חלק על העצה הזאת; הוא אמר בשקט לגברת הראשונה שהיא צריכה לדבר על מה שמטריד אותה בלי לחשוב על ההשלכות של זה.
חבר קרוב של הילארי אמר שהילארי נשבעה ערב הופעתה בתוכנית: "אני יוצאת להילחם בסטאר". החבר אמר: "היא ידעה שהדרך היחידה לנצח בעניין הזה היא לגרום לסטאר להתגונן. וההזדמנות המושלמת לעשות כן היתה בניו יורק בתוכנית 'טודיי'".
הילארי בילתה את הלילה של ה-26 בינואר בסוויטה במלון ולדורף-אסטוריה והתעוררה למחרת בחמש בבוקר. בנסיעה הקצרה לאן-בי-סי ברוקפלר סנטר היתה "רגועה מאוד", סיפרה ראש המטה שלה, מלאן רוויר. "לא לחוצה. לא מודאגת".
עשר דקות לפני השעה שבע דיברה הילארי, מאולפן התוכנית "טודיי", עם סיד בלומנטל לשיחת עידוד של הרגע האחרון. בלומנטל הציע לה להגיד: "כוח מקצועי מופעל כעת, ומטרתו היחידה היא לפלג על ידי יצירת שערוריות".
באותו בוקר היה מאט לאוור לבדו באולפן הקודר ברוקפלר סנטר; ג'יי מונאהן, בעלה של שותפתו להגשה, קייטי קוריק, מת שלושה ימים קודם לכן לאחר מאבק ממושך בסרטן המעי. הילארי, שנראתה מותשת, עם עיגולים שחורים גדולים מתחת לעיניים, ישבה מול לאוור, שהחל את הראיון מיד לאחר חדשות השעה שבע .
"בפינתנו 'קלוז אפ' הבוקר", פתח לאוור, "מתארחת הגברת הראשונה של ארצות הברית, הילארי רודהם קלינטון". הוא פנה להילארי ואמר: "שאלה אחת מנקרת בראשם של אנשים ברחבי המדינה לאחרונה, גברת קלינטון. והשאו לה היא: מהו טיבם המדויק של היחסים בין בעלך ובין מוניקה לוינסקי? האם הוא פירט באוזנייך את אופיים של היחסים?".
"טוב, דיברנו באריכות", אמרה הילארי. "ואני חושבת שעם התפתחות הפרשה, המדינה כולה תקבל יותר מידע. אבל אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של היסטריה תקשורתית, ואנשים אומרים כל מיני דברים ומפיצים שמועות ורמיזות. ולמדתי בשנים הרבות שבהן אני מעורבת בפוליטיקה, ובמיוחד מאז שבעלי התמודד לראשונה על הנשיאות, שהדבר הטוב ביותר לעשות במקרים כאלה הוא להיות סבלניים, לנשום עמוק, והאמת תצא לאור".
היתה זו תשובה יוצאת דופן, שנמנעה לגמרי ממתן מענה לשאלה. האמת היא שהיא ידעה טוב מאוד אם בעלה תיאר באוזניה את טיב היחסים ואם היא מאמינה לו או לא. כעבור רגע ניסה לאוור גישה אחרת. הוא ציין שג'יימס קארוויל תיאר את החקירה שמנהלת לשכת התובע המיוחד במשנה מרץ כמאבק איתנים אישי המתנהל בין ביל ובין סטאר. "אמרת, אני מבין, לחברים קרובים שזהו הקרב הגדול האחרון. ושאחד הצדדים ייפול כאן".
הילארי הנידה בראשה והזעיפה פנים. "טוב, אני לא יודעת אם הייתי דרמטית עד כדי כך - זה נשמע כמו שורת דיאלוג טובה בסרט", היא אמרה. "אבל אני אכן מאמינה שמדובר בקרב. זאת אומרת, תראה מי בדיוק האנשים המעורבים כאן. הם צצו גם בהקשרים אחרים. מדובר כאן - הסיפור הגדול כאן לכל מי שרוצה לגלות אותו ולכתוב עליו ולהסביר אותו, הוא קנוניית הימין הגדולה, שקשרה קשר נגד בעלי מהיום שבו הוא הודיע על מועמדותו לנשיאות. כמה כתבים עלו על זה פחות או יותר והסבירו את זה. אבל זה לא נחשף עדיין כראוי לפני הציבור האמריקני. בעצם, אתה יודע מה, באופן מוזר, יכול להיות שעכשיו זה יקרה".
הביטוי הטעון שבו השתמשה הגברת הראשונה לתיאור אויבי קלינטון - "קנוניית הימין הגדולה" - הרתיח את הגברים והנשים שעבדו בלשכתו של סטאר בשדרות פנסילבניה, שהמילה "קנוניה" רמזה מבחינתם על פעילות פלילית מצדם. מאוחר יותר באותו יום נקט סטאר צעד חריג ופרסם תגובה שדחתה את האשמתה של הילארי שהוא וצוות התובעים שלו שותפים לקנוניה כ"הבל הבלים".
אבל טענתה של הילארי נקלטה. כעבור שבוע הראה סקר משותף של העיתון "וושינגטון פוסט" ושל חדשות איי-בי-סי ש-59 אחוז מן הנסקרים מאמינים ש"אויביו הפוליטיים של קלינטון קושרים קשר להפילו מכס הנשיאות".
לאחר הראיון ב"טודיי", בדרכה חזרה לוושינגטון, ניהלה הילארי שיחת טלפון קצרה נוספת עם קנדל. "דברי החוכמה שלך הדהדו באוזני", היא אמרה לו. - "לאילו דברי חוכמה מופלאים את מתכוונת בדיוק? ", שאל קנדל. - "שילכו להזדיין! " היא אמרה וצחקה בקול. - "זו מימרה קווייקרית עתיקה", השיב קנדל, שהיה קווייקר. - "אה", אמרה הילארי, "כמו לךְ לךָ להזדיין'?".
הילארי לא צחקה ככה כבר הרבה זמן.
"בדרכה - תקוותיה ושאיפותיה של הילארי רודהם קלינטון", בתרגום אֹהד זהבי ואילת אטינגר, רואה אור בימים אלה ב"כעת", סדרה לספרות עיתונאית בעריכת ארנה קזין, בהוצאת הקיבוץ המאוחד
נא להמתין לטעינת התגובות
