ינקי, גו הום
האורח המכובד ג'ורג' וו. בוש לא יביא שלום למזרח התיכון. רק מלחמה
ביום רביעי הקרוב אתה אמור להגיע לארצנו קשת היום, לצעוד על שטיח אדום (בעיקר מדם על הידיים שלנו ושלהם ושלכם) ולדבר על קידום השלום (מילה שמעולם לא שמעתי מפיך הנשיאותי, אולי משום שאתה כל כך עסוק במלחמות אכזריות שממש אין לך זמן לזה, ממש כמו למנהיגינו חסרי החזון שהולכים להתרפס בפניך כמו שרק הם יודעים).
ביקורך המלכותי הולך לשתק את מדינת ישראל יותר מכל שביתה של ההסתדרות. שדות התעופה ייסגרו, ירושלים תהיה במצור. הכביש העולה מתל-אביב לבירת השלום, שגם לה יש דם על החומות, ייסגר הרמטית ליומיים. עם מצב לשיירות. באב אל-וואד, לנצח זכור נא את שמותינו. מאות צלפים ישכבו על הגגות כדי לאתר מחבלים ומתנקשים. אתה תהיה המלך של מלון קינג דיוויד, עם לוח עמוס של פגישות עם הנשיא והקבינט המוזר שלנו.
כמובן שתיפגש גם עם פלשתיני או שניים, שלא יגידו שאתה מתעלם מהצד השני של הסכסוך שלא מסתיים גם בעזרתך האדיבה ובגלל שנאתך המולדת לכל מה שלא לבן, אמריקני ונוצרי מלידה, תכונות שרק יתחזקו אצלך כאן (זה לא סתם שטוני בלייר הוטבל לקתוליות כמה חודשים אחרי שהגיע לעזור לצב החולה והזקן הזה שנקרא תהליך השלום).
אם זה היה תלוי בי - לא היית מגיע הנה אפילו בצחוק. ואם כבר אתה מגיע - הייתי סוגר אותך שלוש שעות ב"יד ושם" ועוד שלוש שעות במחנה פליטים בעזה. יותר מזה אתה לא צריך כדי להבין את המצב באזורנו.

מעולם לא נצברה כמות כזאת של עוצמה בגבר טמבל אחד, שאחראי באופן אישי לכלכלת העולם ובטחונו, ולפי חוקת עמו הוא המפקד העליון של הצבא. וכל מה שאתה צריך לעשות, גנרליסימו ג'ורג', זה לקום בבוקר, לשתות קפה עם לורה, להאכיל את הכלבה שלך, ולתקוע סיכה במפה במדינה הבאה שתותקף במטרה לכונן בה דמוקרטיה/ ערכי משפחה אמריקניים/ שוד הנפט הגולמי בארץ האויב ומדשאת גולף איכותית.
אתה יודע, קאובוי, פרופסור איכותי כלשהו למדעי המדינה חייב לפרסם בדחיפות מחקר כיצד מה שהיה פעם הדוד הטוב מאמריקה הפך לנשיא האידיוט ביותר בהיסטוריה של נשיאי ארצות הברית ואולי של מוסדות הנשיאות בכל העולם משחר ימיו ועד כה.
כל אזרח בר דעת מודע לסכנות המילניום. כדור הארץ מעולם לא היה שביר כל כך, מעולם לא נזקק כל כך לדמות סמכותית אמיצה שתנער אותו לעיסוק בלידה ובחיים חדשים ולא ברוטינה של
ג'ורג'י בוי, לפי גילך, אתה בן דורי. נולדת בהשרצה הגדולה של שלהי מלחמת העולם השנייה, שנקראת ה"בום ג'נריישן". לפי החישוב הזה, נכחת כצעיר בשנות השישים המטורפות שבהן הצעירים ניסו באמת ובתמים לבחון מחדש את דרכו הכוחנית של העולם, עם אהבה ושלום וכל זה. מדי פעם אפילו סיפרת על עצמך כצעיר נבוך במרד הנעורים הסוחף של אז. בראיון עם כניסתך לכהונתך הראשונה כנשיא סיפרת שניסית קוקאין, שנתיים אחרי שהנשיא הקודם, קלינטון, סיפר שעישן מריחואנה (ואז ידע העולם כולו שקוקאין לא עושה אותך יותר חכם ומריחואנה לא עושה אותך יותר טיפש).
בזכותך, וגם אביך תרם לכך לא מעט, מעולם לא היתה חברת השפע של העולם המערבי כל כך אנטי סיקסטיז. כל כך אכזרית שבהיפוך לסיסמה הישנה שלנו "עושה מלחמה, לא אהבה" ועושה את זה בגדול.

אחרי התקפת הטרור בספטמבר היה שבוע אחד שבו כל העולם היה פרו אמריקני כפי שלא היה מאז ההתקפה היפנית על פרל הארבור. ואז, במקום להרגיע את העולם, אתה התחלת לעצבן אותו והיום שוב שונאים את אמריקה עם כל הלב. ניצלת עד תום את הפרנויה של התקשורת באותם ימים קשים כדי לשטוף את המוח של מה שהיה פעם "בית האמיצים" ולהסביר לאזרחים הנפחדים שאתה המנהיג הנכון בזמן הנכון. המדיניות שלך היתה פשוטה ועילגת כמו נאומיך: קשיחות בכל מצב, מדיניות של "נו בולשיט". עם חבורת הזבל שלך - צ'ייני, ראמספלד וולפוויץ - זרעת את שלטון הפחד בכל התחומים המדיניים והחברתיים של ממלכתך.
שנות השישים והשבעים של המאה שעברה מתו סופית ברגע שרוב העם האמריקני האמין, ולו כתרופה זמנית לפחדיו, שאמריקה היא אכן אומה הפועלת "בשליחות האל". אם אכן זה כך, מה ההבדל בינה ובין שאהיד שמפוצץ את עצמו למען אללה ומספר מעורפל של בתולות שמחכות לו בגן העדן המוסלמי?
מיסטר בוש, אין לי דבר נגד העם האמריקני, אבל האינפנטיליות שלו יכולה להיות הנשק המושלם להשמדה המונית. המדיניות שלך יכולה להסתכם במשפט אחד: "אנחנו מייצגים את הטוב האבסולוטי שבעולם ואנחנו במלחמה אינסופית נגד הרוע המוחלט, אז תנו לנו לעבוד, תמשיכו לפחד ותסתמו את הפה".
וכך , מה שהיה עד כה לנרטיב רק בספרות המדע הבדיוני הפך למדיניות המוצהרת האמריקנית: אנחנו, הטובים והלבנים, עסוקים כעת בשליחות שמיימית: הצלת שאר העולם ("הטובים") והענשה של כל מי שלא רוצה לעשות את זה בדרך שלנו - הדרך המיסיונרית: המדינה הסוררת תשכב ותפשק את רגליה ואנחנו נכניס להם. שום תנוחה אחרת לא באה בחשבון.
הוד צלבניותו, נותרו לך עוד כמה ימים עד שאתה נוחת עלינו במלוא טיפשותך, אתה עוד יכול להתחרט, מספיק צוחקים ולועגים לך בארץ שלך ואתה ממש לא צריך אותנו בשביל זה. ואם אתה כבר מתעקש להיפגש עם ראש הממשלה שלנו (שהוא אולי ראש המדינה הכי לא פופולרי השני אחרי כבודו), הכי טוב שתעזבו את ירושלים ואת הנצח ותעשו את זה באיזו תחנת משטרה נידחת במישור החוף: השוטר של העולם נפגש עם השוטרים של המזרח התיכון. בילוי נעים.
י.ג.