מלחמת הענישה
יחיאב נגר מציע ענישה בלתי מתפשרת, תגמול מיידי ונוקשות, במלחמה של צה"ל בקסאמים
מעודד לגלות כי אנשי מערכת הביטחון, וראש הממשלה בראשם, אימצו סוף סוף את התוכנית שהציע הח"מ מעל דפים אלו כבר ב-29 בדצמבר 2005. אלא שאחד החוליים הנהוגים במדינתנו בשעת אימוץ תוכנית סדורה הוא שלא מאמצים את כולה אלא רק את חלקה, במעין פשרה ודרך ביניים. התוצאה של אימוץ כזה היא שאין שום תוצאה, ולעיתים היא אף משיגה יעדים הפוכים.
לכן ברצוני להבהיר את הרציונל של התוכנית, לפיו עוצמת מכת התגובה איננה הגורם להרתעה, אלא ארבעה אלמנטים אחרים: פומביות, מיידיות, וודאות ונוקשות.
א. פומביות – יש לפרסם בפומבי מהו בנק המטרות ומהו סדר השמדתן. חשוב לפרסם זאת בשפה הערבית, באתר אינטרנט או במודעות שיפוזרו מעל רצועת עזה. בין המטרות ייכללו מוסדות של החמאס ושאר הארגונים האחראיים על ירי הקסאמים, וכן בתי ראשי הארגונים הללו – "בגדול החל ובקטן כילה". אין שום צורך או הצדקה לבצע סיכולים ממוקדים, היינו פגיעות בנפש, אם אפשר להשיג את התוצאה בפגיעה ברכוש. המידתיות היא נר לרגלנו.
ב. מיידיות – ענישה שאינה מיידית היא אלימות גרידא ואין לה שום תועלת מלבד פורקן היצרים. חשוב ליצור התניה אופרנטית – על כל קסאם שנורה יושמד תוך זמן מוגדר ומדויק של כמה דקות היעד לפי סדר הרשימה.
ג. וודאות – יש חשיבות עליונה לאלמנט הוודאות לפיו ירי קסאם גורר בחובו – בוודאות של 100% – את השמדת היעד הבא ברשימה. כך למעשה ידע כל משגר קסאמים על הבית של מי בדיוק ייפול "הקסאם" שלו. התוצאה תהיה שלא אנו נרדוף אחרי אותם משגרי קסאמים כמו במשחק "תופסת" ילדותי, אלא ראשי הארגונים בעצמם.
ד. נוקשות – לאחר אימוץ התוכנית ופרסומה אסור לנו להתרשל בביצועה. כל נרפות שכזו מצידנו תגרום לכישלונה, שכן חוסר נוקשות מבטל את אלמנט הוודאות וכתוצאה
לכן גם אם יהיו ניסיונות שונים לכפות עלינו נסיגה מהתוכנית, כגון עליית נשים וילדים על גג הבית המיועד להשמדה, עלינו להיערך לכך מבעוד מועד, וניתן לעשות זאת בשני אופנים: בחירת היעד הבא ברשימה אשר יגרום לאובדן הנמוך ביותר בחיי אדם. חשוב להדגיש שחלופה זו תוצג כבר בהתחלה, כך שאין כאן שום נסיגה מהתוכנית הראשונית. מיכון אוטומטי של השמדת היעדים, כגון שיגור טיל מיד כשבשדרות מופעלת אזעקת "צבע אדום". כך האחריות המלאה על הנזקים שייגרמו בעזה הם על אנשי עזה עצמם.
אם לשפוט לפי הדרך בה פורסמה התוכנית החדשה של אולמרט וברק, הרי שכישלונה צפוי מראש. לא נערכה מסיבת עיתונאים מסודרת, לא פורסם אותו "בנק מטרות", סדר הרשימה לא ידוע, ולא הובהרו לארגוני המפגעים בעזה "כללי המשחק" החדשים. זו סתם עוד תוכנית אלימה לפורקן יצרים אשר תכליתה היא להראות שמישהו בהנהגה שלנו מנסה לעשות משהו. אם זה היה מסתכם בכך, מילא. אלא שאחר כך יהיו מי שיגידו, "ניסינו הכל" ו"אין פתרון לירי הקסאמים", וזהו פשוט שקר גס.