גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


ווסט סייד סטורי

אמנון רובינשטיין מסביר כיצד יוכל המודל שאימצו בניו-יורק אחרי ה-11 בספטמבר לשקם אזורי מצוקה ולהציע עתיד חדש לזוגות צעירים

אמנון רובינשטיין | 21/12/2007 13:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
סיפורה של ניו-יורק הוא סיפור מדהים. לפני כשש שנים, ב-11 בספטמבר 2001, הכל ניבאו את שקיעתה של העיר הגדולה בעקבות הפיגוע במגדלי התאומים. מאז קרה תהליך הפוך: העיר משגשגת ופורחת. אזוריה הישנים עוברים תהליך של שיקום אורבני; 50 מיליון תיירים יגדשו השנה את מדרכותיה ואת חנויותיה; וכמיליון תושבים חדשים יתווספו לאוכלוסייתה.

כיצד קרתה תהפוכה זו? בראש ובראשונה, השגשוג הכלכלי של ארצות-הברית ומניעת מעשי טרור נוספים. אך יש היבט נוסף: תחת משטרו של ראש העירייה מייקל בלומברג עברה ניו-יורק תהליך מזורז של תכנון מחדש, בנייה מואצת והשקעה בתשתית ובתרבות.

המספרים מהממים: תוך שש שנים הושלמו 18 תוכניות חדשות לבניין עיר ו-236 פרויקטים. מדובר ב-13 מיליון מטר רבוע של בנייה חדשה ויצירת אלפי דונמים של פארקים וגנים ציבוריים. עקב תכנון מחדש זה משנה העיר את פניה. הצד המערבי- הווסט סייד המוזנח - תוכנן ונבנה מחדש. אפשר למצוא בו אזורי ספורט ופנאי, גלריות לאמנות ויצירות ארכיטקטוניות מרתקות.

כל התחייה האורבנית הזו משתלבת עם שימור אתרי התרבות של העיר ושיקומם. מימי הדיכאון של אסון התאומים כמעט לא נשאר דבר.

התהליך הזה בוצע על ידי עיריית ניו-יורק. אילו היתה העירייה תלויה באישורה של ועדה מחוזית בנוסח הישראלי, לא היה זז כל פרויקט והווסט סייד היה עומד בשיממונו. האמת היא שבישראל אפילו לא היה מתחיל דיון כלשהו באחד מהפרויקטים האלה: הוועדות המחוזיות עמוסות, דנות למקוטעין בתוכניות, לא עוסקות במה שהן צריכות לעסוק (תיאום תוכניות של רשויות שונות) אלא בעניינים שוליים (שינוי ייעוד של בניין מסוים). הדיונים נמשכים שנים רבות וכל הניסיונות לזרז את הקצב אובדות בג'ונגל הביורוקרטי.
אפילו פיקוח נפש לא עוזר

הביורוקרטיה הזו משתקת תוכניות חיוניות ולא מונעת תוכניות מזיקות. ניו-יורק פיתחה את עצמה בכוחות עצמה. הרעיון שכל תזוזה בעיר תחייב אישור של ועדה המורכבת מנציגי משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות אחרות כלל לא עלה על דעתם של הניו-יורקים. אם מישהו היה מציע שתוכנית בנייה במנהטן תהיה זקוקה לאישור של ועדה שבה יושבים נציגים מהעיריות של בפאלו, אולבני וסירקיוז, היו ודאי מאשפזים אותו.

התוצאה ברורה: משטר התכנון העירוני הביא בישראל לניוון עירוני - אף על פי שכלכלת ישראל צומחת בקצב מהיר מאוד. אזורי עוני לא משתחררים ממצוקתם; אין בפועל שיפור משמעותי בתשתיות; שכונות חדשות מוקמות ללא מפעלי תרבות ופנאי; והגרוע ביותר, היצע הדירות למגורים - בעיקר לזוגות צעירים - קטן וגורם לעליית מחירים ודמי שכירות. קשה להעלות על הדעת אינטרס לאומי-חברתי אחד שיוצא נשכר ממשטר התכנון הישראלי.

אפילו אינטרס של פיקוח נפש לא עוזר: שר הפנים

הנוכחי מאיר שטרית, בהיותו שר התחבורה, האשים את הסחבת בוועדות המחוזיות בגרימת מוות, שכן הן עיכבו במשך שנים רבות תוכניות למעברים בטוחים בהצטלבויות כבישים ורכבות, ובכך הביאו להתנגשויות ולמוות על פסי המסילה.

מה עושים? יש לעשות הבחנה בין רשויות מקומיות הראויות לאמון מלא, בנוסח ניו-יורק, שתהיינה רשאיות לתכנן את עריהן כנראה בעיניהם, לבין רשויות טעונות פיקוח. הקטגוריה הראשונה תכלול רשויות מקומיות שאינן זקוקות למענק ממשלתי ושאין לגביהן דיווחים מחשידים של ביקורת המדינה או ביקורת הרשות. בקטגוריה השנייה ייכללו הרשויות האחרות - אך גם לגביהן לא יהיה צורך באישור ועדה מחוזית אלא במתכנן ערים מנוסה, שיעבור על התוכניות ויוודא שהן דואגות לכל האינטרסים: פיתוח העיר, דאגה לזוגות צעירים, אזורים ירוקים ואתרי פנאי, בידור ותרבות. אסור שהמשטר הקיים ימשיך להתקיים.

סיפור הווסט סייד בניו-יורק נכון גם לגבי תל-אביב.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון רובינשטיין

צילום: רובי קסטרו

פרופ' אמנון רובינשטיין הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפט, נשיא המרכז הבינתחומי לשעבר ומרצה בבית הספר למשפטים במרכז

לכל הטורים של אמנון רובינשטיין
  • עוד ב''בעולם''

כותרות קודמות
כותרות נוספות
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים