כניסת השבת - מרביצים תורה

איך נראה ויכוח בין מחנך בבית ספר של ש"ס שמאשים את הילדים בהכאת חבריהם לבין ההורים שטוענים כי הוא מכה את תלמידיו? * הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של "מעין החינוך התורני"

אבישי בן חיים | 22/12/2007 18:55

האם ילדים בבית ספר יוקרתי של ש"ס בפתח- תקווה מקבלים מכות? כך טוענים זוג הורים שילדיהם לומדים במוסד. השבוע הם אפילו הגישו תלונה במשטרה.

למחרת, ביום שלישי בשעה 13:30, הגיעו ההורים לפתח המוסד. אמנם כל התלמידים מסיימים את הלימודיםב 16:30, אבל שני ילדיהם-האחד בכיתה ה' והשני בכיתה ז'-מסיימים שלוש שעות קודם. כל זאת עד שההורים יחתמו על מסמך מוזר שבו הם מתחייבים להנחות את ילדיהם לא להחזיר מכות. קצת אחריהם הגיע למקום הרב שאותו הם מאשימים כי הוא מרביץ לילדים. הדרמה שהתפתחה במפגש הזה אפשרה הצצה אל תוככי המוסד הש"סניקי של "מעין החינוך התורני" ואל עולמם של מחנכיו. גם בהנחה שלא מדובר במקרה מייצג, עדיין כדאי לעיין בכמה קטעי ניבים סתומים מתוך הפגישה-חצי פגישה.

"בוא, בואו מותק, בואו רגע, חמודים", קרא הרב לשני הילדים המבוישים כדי שיעידו בנוכחות "מעריב" ומכשיר ההקלטה. ההורים האשימו את הרב כי הכניס את בנם הגדול למקלט באלימות, נעל אותו וכיבה את האור. הרב טען כי מדובר בבית הכנסת של בית הספר השוכן במקלט וכי לא הכה את הילד, לא נעל את הדלת ומי שאשם בחושך הוא בכלל המנהל, שנוהג להקפיד לכבות את כל האורות בבית הספר.

לפתע החל הרב לתקוף את האב בבליץ: "אב עבריין כמוך, מפחיד את הרבנים, מתקשר, מטרטר אותם, את כולם הוא מפחיד. ברח מהבית שבוע כדי לקפל את כולם, אנחנו יודעים הכל". האמא ההמומה הגיבה: "סליחה, אני לא יודעת מאיפה הוא המציא את זה, אני לא מאמינה". הרב : "אני עוד אחדש לך הרבה סיפורים, אני יודע כל מה שהיה איתו. אז אמרתי לו אתמול:'הדאווין נגמר'".
הרב עבר להשמצות פרטניות על יחסי הבעל והאישה. האחרונה הגיבה בתדהמה: "אני לא מאמינה. ריבונו של עולם. אתה מכיר אותנו? ". הרב : "התחלתי לאסוף חומר עליכם. מה הולך". האמא : "במקום לעסוק בחינוך, אתה אוסף..". הרב: "אמרתי לאבא:'הילדים, יש להם רק בעיה אחת, בעיה של גנים. הגנים שלך עברו אליהם'. ברגע שאמרתי לו את זה, החליט אני אעשה מלחמה נגדך". האבא: "למה הרב רועד...דינך לכף הקלע, דינך לכף הקלע (מדור נורא במיוחד בשערי הגיהנום - א"ב)".

האם טענה כי הילד חזר הביתה עם סימנים של נשיכה ושריטות מאלימות הילדים, וזו הסיבה שהאב הורה לילדיו להחזיר מכות. הרב: "כל מי שעשה לילד משהו עף הביתה". האבא : "תביא אחד, אם אתה מביא - מה שאתה רוצה".

הרב פנה לחבורת הילדים הסקרנים שהתקבצה בסמוך וביקש מהם לקרוא ל"ילד אחד מכיתה ז', זה שנתן מכות ל. . . וזרקו אותו לבית". אחד הקטנים קלקל לרב והכריז בעיניים תמות אך בקול נחרץ: "לא זרקו אותו בגלל זה". הרב התייאש מהילדים ואמר: "שנייה, אני הולך להביא את הילד הזה".

בינתיים הגיע לגדר ילד אחר, משה (שם בדוי), תלמיד כיתה ז', והעיד שהרב סטר לו: "סתם, סתם. עמדתי ליד השער, חשד בילד אחר, לא יודע מה עשה. חשב שזה אני. בא, נתן סטי ?רה". אחרי דקות ארוכות חזר הרב לבד. האב קיבל אותו בקריאות לגלוג: "מה, הרב הלך כל הדרך סתם? בזמן שהרב הלך, היה פה ילד, משה, שאמר שהרב נתן לו סטירה". הרב : "אני יודע. משה רוצה ללכת כל יום בשעה שלוש הביתה". האבא : "אז בגלל זה הוא צריך לקבל סטירה? ". הרב : "סטירה, לא סטירה. לא היה את הדברים האלו. לא מרימים פה ידיים כמו שלא מנבלים את הפה כמוך". ועוד הסביר הרב: "במערכת של בית ספר אתה חייב להיות קשוח, אתה חייב להרים קצת את הקול. אנחנו לא כמו הבתי ספר החילוניים שאנחנו מצמידים שוטר שלמורה אסור לצעוק".

אחר כך האשים הרב את האב כי הוא שובר את "המורה של כיתה ה', כזה קטנצ'יק עדין נפש", וסיפר כי כשאותו מורה עדין אמר להורים "הבן שלכם מרביץ כל הזמן", אז "האמא צעקה על הילד, אבל האבא אמר לילד:'הכנסת? יפה. בוקסים? שני בוקסים? יפה מאוד'". האבא : "תקרא לו, תביא את המורה".

המורה הגיע, אכן קטנצ' יק ועדין נפש, ולו חתימת זקן נערית. מיד סיפק עדות: "האבא אמר לילד:'הרבצת היום? יופי, כל הכבוד'", והסביר בקול שקט: "הבעיה לא עם המכות, הבעיה שהאבא נותן לילד גב. גם לי עונה בחוצפה. הילד אמר לי:'אבא שלי ביקש שנרביץ ושזה כיבוד הורים', והילד הגדול אמר לי שהאבא אמר להם שאם הם לא ירביצו פה, הוא ירביץ להם בבית". האמא תיקנה: "יחזירו, יחזירו, לא ירביצו". המורה אישר: "יחזירו".

וכך זה נמשך ונמשך. הרב המשיך לדרוש שההורים יחתמו על מסמך התחייבות שבו יורו לילדיהם לא להרביץ, וגם אם מכים אותם - לפנות למורים. ההורים המשיכו להסכים לחתום. אז מה הבעיה? בכל פעם שנדמה היה שהם מגיעים להסכמה, שוב עלו הטרוניות ההדדיות.

אוריאל בוסו, ממלא מקום ראש עיריית פתח?תקווה

מטעם ש"ס והממונה על החינוך התורני בעיר, מסר בתגובה עצבנית: "אצלנו הרמת ידיים זה לא קו אדום, אלא מעבר לקו אדום. לפני מספר שנים היה באותו בית ספר מורה שהרים ידיים על תלמידים והראינו לו את הדלת החוצה".
בוסו הוסיף הבטחה חד?משמעית: "לא תהיה השתקה של עניין כזה. אדרבה, נדאג שאחד שמרים ידיים יגיע לדין ושההורים יידעו שכמערכת אנחנו מגבים אותם".
ביום רביעי כבר הגיעה הבשורה שכנראה הושגה פשרה בין המבוגרים-ההורים יחתמו והמורים יסכימו להשאיר את הילדים עד סוף יום הלימודים. נותרה רק בעיה אחת קטנה: בדרך החוצה מבית הספר מלמל אחד משני הילדים שהוא פוחד לבוא לבית הספר למחרת. "לא, אני לא פוחד מהמכות", הדגיש , "אבל קודם, כשהלכתי להתפנות בשירותים, כל הילדים הסתכלו עליי".

כשר דוט קום

האינטרנט, שאפילו את שמו השתדלו לא להזכיר בעיתונות החרדית, וכשלא היתה ברירה זכה לכינוי "התקשורת הממוחשבת", קיבל השבוע תעודת כשרות מהרבנים ואפילו הוזכר בשמו המפורש. ב"הודעה חשובה" שפרסמה השבוע "ועדת הרבנים לענייני תקשורת" נכתב כי אי אפשר בלי אינטרנט. "היות שהולך וגובר בעולם העסקים, המוסדות וכיו"ב המעבר לשימוש במערכות תקשורת מחשבים (דואר אלקטרוני/ אינטרנט). . . ועקב כך התרבו הפניות מהזקוקים לכך", נכתב.

מה יהיה באינטרנט החרדי הכשר? לא הרבה. לא תהיה רשימה שחורה שתחסום אתרים אסורים, להפך: תהיה רשימה לבנה של אתרים ספציפיים, שרק אליהם יוכלו הגולשים ברשת החרדית להיכנס. בנקים, משרדי ממשלה וכו'. זהו . אלה שלצורך עבודתם זקוקים לאתרים ספציפיים נוספים יקבלו אישור מיוחד שיצרף אתרים לרשימה הלבנה האישית שלהם. לא תתאפשר גלישה באתרי החדשות הגדולים. אפילו הפורומים החרדיים הפופולריים ברשת ייחסמו, בין היתר בשל היכולת להביע בהם ביקורת פנים?חרדית על הרבנים.

גם בתוך האתרים יש ביקורת פנימית. השבוע קבל אחד הגולשים בפורום המרכזי "בחדרי חרדים" על כך שהחרדים בפורום מסתערים בהמוניהם על כותרות בעלות ניחוח מיני כמו "הוא על הפרנצ'ס, היא רוקדת עם האחרים", שזוכות לאלפי כניסות, לעומת אחרות כמו 'פרשת השבוע-ויגש' שיקבלו אולי, אולי, מאה צפיות, וגם זה בקושי".

הגולש העלה תהייה קשה: "אנחנו יודעים להאשים את החילונים שהם חיים בזבל ושהראש שלהם מלא שטויות כל הזמן, ואנחנו מה? ". הרבנים הבהירו במודעה: "והננו לגלות דעתנו שאין בדברינו שום היתר לשימוש במחשבים, קל וחומר לא בתקשורת מחשבים, שלא לצורכי פרנסה הכרחיים". גורם בוועדת הרבנים הסביר את הרעיון: "האינטרנט ישמש רק לפרנסה, לא לתרבות ופנאי. תרבות הפנאי של עם הספר צריכה להישאר הספר".

יציאת השבת - כשהרב שך בכה

ומי גרם לרב שך להזיל דמעות ולומר: "רודפים! צאו מהבית שלי! ". בשבוע שעבר פרסם הרב משה גרילק בעיתון החרדי "משפחה" סיפור שהופיע בספרו החדש של הרב יצחק לורינץ "בינת המידות - פרקי הדרכה, משולחנם של גדולי הדור".

מעשה בתלמיד ישיבה שנתפס כמה פעמים מחלל שבת. ראשי הישיבה עלו למעונו של הרב שך לקבל את אישורו להעיף את הבחור. "הרב שך היה אז בערוב ימיו וקשה היה להיכנס אליו מחמת חולשתו, אולם מכיוון שמדובר בעניין כל כך חמור הוכנסו ראשי הישיבה אל הקודש פנימה". הם סיפרו על ההחלטה. הרב שך "בקולו החלוש, שאל:'מה המצב הכלכלי בביתו של הבחור? מה עם השלום בית בין הוריו?'. ראשי הישיבה הופתעו מהשאלות והשיבו למרן:'מאין לנו לדעת מה קורה בביתו?'. מרן , שבקושי היה לו כוח לדבר, הזדקף מלוא קומתו כשהוא נתמך בשולחן, ומזועזע כולו פנה אליהם בקול גדול כשדמעות זולגות מעיניו:'רודפים, גיעט אוועק פון מיין שטוב! רודפים, צאו מהבית שלי! אינכם יודעים מה המצב בביתו, אינכם מתבוננים מה המצב איתו, כל מה שאתם יודעים זה להשליכו לרחוב?!'".