חסרי ישע במדים

גל נטישת השוטרים הוא לא רק סימפטום – הוא תמרור אזהרה. פרשנות מאת ד"ר דפנה כצנלסון

דפנה כצנלסון-בנק | 20/12/2007 15:38

בכתבה שפורסמה אתמול (ד') במעריב על גל הנטישה שפוקד את המשטרה, אומר רב פקד מ' "סיפור נהריה הוא סימפטום" , אין שוטר שיגיד לך שהוא בטוח שהמערכת תגבה אותו אם יאיימו עליו". ואכן סיפור נהריה הוא לא רק סימפטום - הוא תמרור אזהרה לכולנו כחברה.

העיקרון המנחה, שהמשטרה כמו כל גוף ציבורי אחר מחוייבת לפעול לפי חוקים ותקנות לטובתו של האזרח - מוסכם על כולם. אולם אם השוטרים או בעלי מיקצוע אחרים (כגון רופאים ועו"ס) ירגישו מאויימים לאורך זמן, הם לא יצלחו במילוי תפקידם. המסקנה המתבקשת מפרשייה זו שהישענות מוחלטת על חוקים ותקנות אינה תמיד יעילה. יתר על כן, היצמדות לחוקים כפי שעושה זאת כרגע ה"צמרת המתנערת" אינה בהכרח מעידה על התנהלות מוסרית. בכל המגזרים ההיצמדות לפעולה פורמלית בכל מחיר משקפת תפישת עולם עקרונית מצומצמת, לפיה אדם במערכת אחראי אך ורק לתפקידו, לפי הרשום בפרוטוקול. השקפת עולם מצומצמת כזו עלולה לגרום לאסון במצבי חירום שבהם אנו פועלים.

יעצור נא רגע כל אחד מאיתנו ויחשוב כיצד היה רוצה שינהגו באותם עבריינים אם חייו וחיי ילדיו היו נתונים תחת איום קיומי? ולאיזה גיבוי היה מצפה אם חצה את גבול החוק לטובת מחוזות של גבול הצדק? מי שמתמהמה, יתמקד לרגע בתחושת אזלת היד היום-יומית. חוסר הישע של האזרח הקטן אל מול הפשע. אותו אזרח שידו אינה משגת בכוח החוק את מה שגוזלים ממנו כל יום בכוח הזרוע.

עריפה על מזבח החוקים

מן המפורסמות הוא שבכל התחומים, הקודיים האתיים אינם פוטרים אנשי מקצוע מהצורך להשתמש במצבי חירום בשכלם הישר ובערכיהם האתיים והאישיים. רק לדוגמה: מסקר לאומי שנערך ב-1988 התברר שרוב הפסיכולוגים בארצות הברית העדיפו להפר חוקים או סטנדרטיים אתיים פורמלים, כאשר אי הפרתם עלולה היתה לפגוע במטופל או להתנגש בערכים יותר חשובים.

רגע לפני עריפת השוטרים מנהריה על מזבח החוקים, נתפנה לבדק

בית דחוף ויסודי. איפה נכשלנו שעבריינים מסוגו של מיכאל מור מופיעים בכלי התקשורת בפנים גלויות, בעוד משפחות של השוטרים מסתתרות מבוהלות מאחורי פרגודים וירטואליים? האם תחת חוקים ותקנות נקלענו לחוסר ישע בפני הפשע?

את פרשת השוטרים צריך למנף לדיון בהרחבת גבולות התפקיד. אם נצטמצם לדיון בגבולות האחריות הפורמלית, נישאר בלי אנשי מקצוע אלא עם פקידים אפורים שנושאים בפסאודו-אחריות.

ד"ר דפנה כצנלסון-בנק היא פסיכולוגית קלינית בכירה ומרצה בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה