הערך הקיים מילל בחשכה
השיר היפה הזה של המשורר יחזקאל נפשי, ילווה אתכם עם צאת צום עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי
חַשְׁרַת עָבִים מְקֻבָּצִים מִמַּעַל.
בַּהֲרוֹת לְבָנָה נוּגוֹת מוּאָרוֹת בְּרִגְבֵי הַצּוֹמֵחַ,
וְהַמָּאוֹר עוֹטֶה בַּאֲרֶשֶׁת פָּנֶיהָ.
רָאִיתִי הַשֵּׂעָר הַזָּהוֹב וְהַמֶּשִׁי ...
וּבְקֹדֶשׁ וּבַחֲרָדָה אֶל לִבִּי אָמַרְתִּי; כָּאן הַחַיִּים וְאֵין עוֹד מָוֶת.
אֵלּוּ הֵם הַחַיִּים וְאֵין לְיַחֵל לְיוֹתֵר מִזֹּאת.
הָאֳרָנִים
וּפְרִי הָאֲדָמָה. הָרֵיחַ. זַג עֲנָבִים
נוֹצְצִים, בּוֹהֲקִים עַל כְּלוֹנְסָאוֹת עֵץ.
דִּמְעוֹת הַגֶּשֶׁם. נָהָר יָרוֹק.
בְּעוֹד שָׁנִים הַכֹּל יוּעַם לְלֹא שׁוּב.
וַהֲלֹא אֵין עוֹד מָוֶת.
אֵלּוּ הֵם הַחַיִּים הַמִּתְרַחֲשִׁים כָּאן.
הָאֲדָמָה פּוֹעֶמֶת, הָאֲדָמָה זוֹעֶקֶת,
קוֹרֵאת בָּאֲנָקָה,
כָּאן אֱלֹוהִים.

נפשי