"חושפי שחיתויות דינם פיטורין"
בחוות דעת שחיבר מבקר המדינה הוא טוען כי עובד החושף שחיתות במקום עבודתו עלול להיות מפוטר
"הניסיון מלמד כי לא אחת, בעת חשיפת מעשי שחיתות במקום העבודה, תחת שימת מעשי השחיתות עצמם במרכז תשומת הלב, הופך העובד, חושף מעשי השחיתות, למרכז ההתעניינות והוא סובל מהתנכלויות, אשר לעתים מגיעות לכדי פיטורים", נכתב בחוות הדעת של מבקר המדינה.
"מעשיו של העובד שחשף את מעשי השחיתות, גם אם כל האשמותיו היו מוצדקות, מעוררים לא אחת את עוינותם של חבריו לעבודה", מסביר המבקר, "שחוששים מפגיעה ב'זכויות' בלתי-רשמיות ואף בלתי-חוקיות שהם נהנים מהן".
לינדנשטראוס מדגיש בחוות הדעת שכתב כי "לעתים יש אינטרס ציבורי להגן על מתלוננים שהודיעו גם על אי תקינות מנהלית, להבדיל מהודעה על מעשי שחיתות". לדבריו, "יש לבחון אפשרות להגן אף על עובדים שהתריעו בפני משרד מבקר המדינה על מעשים חמורים שנעשו בניגוד למינהל התקין ואשר יש אינטרס ציבורי בהודעה עליהם".
המבקר ציין עוד כי "מתן צו בנסיבות אלה יהיה נתון, כמובן, לשיקול דעתו של הנציב. הרחבה זו תאפשר, בין היתר, מתן הגנה על עובדים שהודיעו על ליקויים אשר יש בהם כדי לסכן חיי אדם". לדבריו, "גם עובדים אשר מסרו מידע על מעשים בניגוד למינהל התקין במהלך ביקורת של משרד מבקר המדינה, ועקב כך מעבידיהם מתנכלים להם, זקוקים להגנה".
לינדנשטראוס המליץ לחזק את העברת המידע באמצעות המבקר הפנימי בארגון. "על המבקר הפנימי לבדוק אם הפעולות של הגוף הציבורי שבו הוא משמש מבקר נושאי משרה וממלאי תפקידים תקינות מבחינת השמירה על החוק,
בנוסף, המליץ המבקר לקבוע כי אם יחליט המבקר הפנימי שלא לנקוט פעולות המשך כלשהן, יהיה עליו לספק הודעה מנומקת לגורם הממונה וכן למתלונן. זאת, לאחר שניתן לאחרון להביע את עמדתו בעניין זה.
לינדנשטראוס הציע גם לבחון קביעת כלים ראייתיים או חזקות עובדתיות, שיסייעו בקביעת קיומו או העדרו של קשר סיבתי, דוגמת התנכלות. הוא הציע בהקשר זה להוסיף לחוק את אפשרות ההשגה והערעור על מסקנות הבירור.
"המאבק בשחיתות הציבורית נועד לשמור על שלושה ערכים מוגנים בחברה הישראלית. הערך הראשון, הוא האמון של הציבור בעובדי הציבור, הערך השני הוא טוהר המידות של עובדי הציבור והערך השלישי הוא אינטרס הציבור שעליו מופקד עובד הציבור. מאבק זה הוא חשוב מאין כמוהו ולכן יש לספק הגנה לחושפי מעשי השחיתות, הנוטלים בו חלק", פירט לינדנשטראוס.
לדבריו, כדי לעקור מן השורש את התפיסה אצל אלו הרואים בחושפי מעשי השחיתות "בוגדים ומלשינים", אין די בשינוי או בעיבוי החקיקה הקיימת, ויש לבצע שינוי מהותי בתפיסה החברתית.
שינוי זה צריך להתבצע באמצעות חינוך לטוהר מידות, למשל באמצעות הגדלת היקף חלוקתן של תעודות הוקרה לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור.
המבקר הבהיר בסופה של חוות הדעת שהגיש כי "עד ששינוי מיוחל זה יתרחש, ימשיך משרד מבקר המדינה לפעול בנחישות ובלא פשרות כדי להגן על חושפי מעשי השחיתות ויעשה כמיטב יכולתו כדי לשמש נדבך מהותי בהגברת המודעות לבעיה. לדעת משרד מבקר המדינה, חושפי מעשי שחיתות עומדים ראשונים בחזית למען חברה טהורת מידות בישראל, לה כולנו מייחלים. אנו חבים להם תודה והערכה רבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
