על אשכנזים, רבנים ועכברים
נכדו של הרב עובדיה יוצא למתקפת נגד ועורך חשבון היסטורי נוקב עם הרבנים האשכנזים המזלזלים בסבו. בלשון ציורית מבית סבא הוא מבטיח: "אגלה קלונם ברבים באופן נפלא מאוד, הפלא ופלא, והנני יוסף להפליא את מכותיהם אחת לאחת"
שם החוברת, "מחולת המחנים", נועד להסביר את המלכוד שבו מצוי המחבר, שכמו חרדים ספרדים אחרים "חולה נפשו" בשל הקרע בתוך המחנה החרדי בין ספרדים לאשכנזים, ובשל העובדה שהמחנה האשכנזי מסרב להכיר בגדולת החשוב שברבנים הספרדים, הרב עובדיה יוסף. את האשכנזים תוקפי הרב עובדיה מכנה הנכד בחוברת: רשעים, כסילים, פורצים, שפתיים טמאות, זחוחי לב, בני עולה, זאבים, עכברים ועוד.
מחוללת התבערה הגדולה היא שוב שנת השמיטה, שכבר זכתה לכינוי "שנת השחיטה" בשל ריבוי הרבנים שנפגעו מהסכינים שנשלפות אחת לשבע שנים לרגל פולמוסי "היתר המכירה". האשכנזים קוטלים את הרב עובדיה בשל תמיכתו בהיתר המאפשר לחקלאים יהודים בארץ ישראל להמשיך את עבודתם בשנת השמיטה על ידי מכירה פיקטיבית של הקרקעות לגויים. הנכד מסתער על המבזים את הרב עובדיה ומבטיח: "אגלה קלונם ברבים באופן נפלא מאוד, הפלא ופלא, והנני יוסף להפליא את מכותיהם אחת לאחת, עד שלא יישאר מדבריהם בזה מאומה".
בין היתר הוא מאשים את מתנגדי הרב עובדיה האשכנזים בכך שהם מעלימים פסיקות הלכתיות התומכות בעמדתו בגלל אינטרס כלכלי של רווחים כספיים ממכירת סחורה חקלאית. "משנאי ה', המוצגים בפני הציבור כתלמידי חכמים, אבל שיחתם שיחת עמי הארץ, אשר בעבור אתנן כסף מזייפים את התורה", הוא כותב. מוזכרת שם גם הקפדת רבנים חשובים לבטא את שמו של הרב עובדיה בלי התואר רב, מחיקת שמו של הרב עובדיה מספרים ופסילת שידוכים עם בחורים ספרדים הנוהגים על פי פסיקותיו.
המחבר מאשים כי הרבנים האשכנזים "אינם משגיחים בדברי רבותינו הספרדים..ומתוך כך באו הם וקודמיהם לזלזל בהגאון הזה ובכלל זה בספריו עד כי בישיבות הקדושות בכמה מקומות הוציאו את ספריו לגמרי". הוא "אינו מוערך כל כך בעיניהם", וספריו נחשבים בשבילם כ"מראה מקומות", שהם משמיצים את הרב עובדיה ש"איננו למדן" ואף "מצאו להם תואנה חדשה כי הרב יוסף אינו יודע ללמוד בכלל, וממילא מותר לבזותו כמה שירצו שהרי אינו תלמיד חכם", ועוד ועוד.
הנכד משתלח באשכנזים בלשון משובחת, המעידה שאיכויות של סבא יכולות לעבור בתורשה. הציבור הרחב אמנם מכיר בעיקר את שפתו העממית של הרב מדרשותיו, אך הרב עובדיה הוא מענקי כותבי העברית בדורנו, כפי שייאלץ להתרשם כל מי שייפגש עם השפה העשירה והמופלאה בספריו. הנכד מאשים את האשכנזים כי "זו דרכם מימי קדם לכוין את התורה לפי רצונותיהם במעשי להטים ותעלולים ובהצגת פיסות מידע גזורות בלשון מדברת גדולות (דמגוגיה בלע"ז) ". ומוסיף : "רבני אשכנז הבונים מגדלים פורחים באוויר מזלזלים בו שאינו יודע לבנות מגדלים כמותם".
על רב אשכנזי אחד שכתב נגד הרב עובדיה הוא אומר בלשון מאיימת ש"נגפו ה' ומת בייסורים גדולים". ההתקפות מופנות ישירות כלפי חשובי הרבנים הליטאים,
בסיום פרדוקסלי משהו מתייחס הנכד לאי קבלת ספרדים למוסדות החינוך האשכנזיים וקורא לעשירים הספרדים להפסיק לתרום לישיבות האשכנזיות כסף: "עורו נא, אחינו, והקימו קול מחאה גדולה. ..להודיע נדיבי עם מאחינו בני ספרד שימשכו ידיהם מלסייע למוסדות אלו עד שיוסיפו לקבל מבני ספרד".
צריך לומר משהו על הבלוף החביב המכונה הנח"ל החרדי. מדובר ביחידה הצבאית הכי מדוברת כמעט בשיח הציבורי, ואזרח ישראלי מן השורה עוד עלול להשתכנע שבאמת מדובר בפרויקט חשוב ומהפכני שיוביל לגיוס משמעותי של החרדים לצבא. זה לא יקרה: לנח"ל החרדי ימשיכו להתגייס נערים טובים משולי הציבור החרדי-בעיקר צעירים ספרדים, חרדים יקרים מחוץ לארץ ולא מעט חובשי כיפות סרוגות גדולות במיוחד. וזהו.
השאלה המתבקשת היא למה ולמי כדאי לטפח כל כך את היחידה, להשקיע הון עתק (חלקו מתרומות) בחייליה שזוכים לתנאי שירות מיוחדים, מדיור מתוקף היות רבים מהם בסטטוס חיילים בודדים ועד שירות מקוצר של שנתיים, שאחריו הם זוכים לבונוס בצורת שנה של לימודי בגרויות או מקצוע חינם.
נראה שתרגיל ההונאה התמים, המשולב והרב - שנתי משתלם לשני הצדדים: קודם כל לצבא, שנהנה מהאשליה הרווחת בציבור, ואולי גם בצמרת צה"ל, כאילו אוטוטו החרדים מתחילים להתגייס בהמוניהם, מה שמקהה את הפגיעה במוטיבציה של המתגייסים החילונים הממורמרים מאי השוויון בחלוקת הנטל.
לא פחות מאשר את הצבא, משרתת האשליה את מנהיגי החרדים. תתפלאו, גם להם לא אכפת שתטעו לחשוב שהנח"ל החרדי הוא רק סנונית ראשונה ושהנה החרדים מתגייסים. הם יודעים היטב שילדיהם הם לא ילכו ליחידה המושמצת בציבור החרדי, ושקרנבל הנח"ל בתקשורת רק מרחיק מהחרדים את סכנת הגיוס בבלבלו את המשתתפים בפולמוס ההשתמטות.
אחרי שהבנו שמדובר בפרויקט חסר חשיבות לאומית, בטח מהסוג שמנסים לייחס לו, אפשר לנהל את הדיון האמיתי. אפשר לעסוק בשאלה אם ההשקעה הגדולה מוצדקת, ולו רק כדי שהאלוף ומחנך החרדים ראש אגף משאבי אנוש אלעזר שטרן יוכל לנגח את אויביו האידיאולוגיים ולנזוף מעל כל במה. הנה בנח"ל החרדי, הוא יוכל לומר, אנחנו מאפשרים לחרדים להתגייס ולשמור על ההלכה, לא לראות אישה מקילומטר-ובכל זאת הם משתמטים.
יכול להיות שכן, שזה לבד מצדיק את ההשקעה. מה גם שהפרויקט אכן פותר לחברה החרדית בעיה ומגייס לשירות מועיל כמה מאות נערים חרדים בשנה מתוך אלה שנפלטו מהישיבות ומציל אותם מהרחוב. ומה עם יתר החרדים, לא רק תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם? ברוך השם, הכל כרגיל, תודה. להתגייס הם לא יתגייסו.

החרדים גילו דמות חדשה: חיים גאידמק. הפתעה מיוחדת חיכתה לאיל ההון ארקדי גאידמק כשהגיע כאורח כבוד למסיבת חנוכה של הישיבה הליטאית הירושלמית "חברון". אנשי הישיבה חשפו לעיני התורם מכתב מרגש מלפני 80 שנה הממליץ לקבל לישי?בה היוקרתית את חיים גאידמק, לדבריהם בן משפחתו, שעליו כותבים גדולי התורה דאז, בהם החפץ חיים: "הבחור היקר והנעלה חריף ובקי חיים גיידעמאק.. מופלג וירא אלוקים באמת".
אם לא די בהכשר שנתנו החרדים לגאידמק, הבטיח בוגר הישיבה חבר הכנסת הרב אברהם רביץ למועמד לראשות עיריית ירושלים, שהשאיר תרומה נכבדה: "ארקדי, אחת התכונות שיש לבני אברהם יצחק ויעקב, קוראים לה'הכרת טובה'. אנחנו יודעים לעשות את זה, אנחנו יודעים להעריך כאשר מישהו הציל אותנו מצרה, כאשר מישהו תומך בנו, אני בטוח שהיהדות החרדית תדע למרות כל מאמרי השטנה נגדך בעיתונות החילונית ואני בטוח שאתה תעלה על נס ותראה זאת כאות של כבוד להשתייך למשפחת עולם התורה".
אבל הכניסה לעולם התורה החרדי לא כל כך פשוטה. אפילו הוויכוח בין הש"סניקים לחרדים האשכנזים נסוב בסופו של דבר סביב השאלה הגדולה "מיהו חרדי". למרות כל המאמצים, עד היום הש"סניקים לא לגמרי מוכרים כחרדים, והאשכנזים דוחים את האופציה לקבל את הרב עובדיה יוסף כמנהיג חרדי לגיטימי. ובלי קשר לספרדים ואשכנזים, התנדב רב חרדי אמיתי אחד להשיב על השאלה מיהו חרדי אמיתי "משלנו" ומי צריך לעבור עוד דרך ארוכה כדי לעמוד בקריטריונים, בסיפור בן שני חלקים.
וכך סיפר: חלק א'-פעם הלך אחד, לא משלנו, לשוק מאה?שערים בסוכות. ראה איך בודקים את האתרוג ואמר: "ככה בודקים אתרוג, עד כדי כך? אפשר לחשוב שבוחרים פה בחורה לנישואים".
חלק ב': פעם הלך אחד, כן משלנו, לפגישת שידוכים. ראה שהבחורה צולעת ואמר: "נו, לא נורא. אפשר לחשוב שבוחרים פה אתרוג".