התפילה במפעל: ללבנים בלבד

2 עובדים אתיופים במפעל בנתניה התפטרו כמחאה על שלא הורשו לקחת חלק במניין בבית הכנסת

מרב דוד | 10/12/2007 8:00

לא רק במערכת החינוך זוכים העולים מאתיופיה ליחס משפיל. אחרי שהם מסיימים ללמוד ומתחילים לעבוד הם מגלים כי גם בשוק העבודה הם חשופים לביטויים של גזענות. כך גילה גם ג' מנתניה, שעזב לפני כחודשיים את עבודתו במפעל "המשביע" בעיר, לאחר ששליח הציבור, שאחראי על התפילות במפעל, סירב באופן קבוע לאפשר לו להתפלל עם שאר העובדים.

"בדרך כלל לא הייתי מתפלל, אבל הייתי יודע שאם חסרים מתפללים למניין, לוקחים רק את הלבנים", סיפר ג'. "שליח הציבור היה בא ומצביע על כמה חילונים, ולוקח אותם להשלים מניין. אחרי שאמי נפטרה רציתי להגיד קדיש וביקשתי להתפלל איתם, אבל הוא אמר לי לא".

באחד הימים ניגש ג' לשליח הציבור ושאל אותו מדוע הוא לא מאפשר לו להתפלל עם שאר העובדים. "הוא אמר לי 'אתה אתיופי מסריח, אני לא מבין למה בכלל הביאו אתכם לפה, אתם בכלל לא יהודים'", שחזר ג' את העלבון. הוא חש מושפל, ולא רק בגלל הביטויים המעליבים. אביו הוא קייס, איש דת בעדה האתיופית, והטלת הספק בהיותו יהודי פגעה בו מאוד.

לפני כחודשיים ראה ע', עובד אחר במפעל שגם הוא אתיופי, את חברו ג' מבקש להתפלל ונענה בסירוב. ע' שאל אותו לפשר העניין, וכשג' סיפר לו מה קרה, החליט לעשות מעשה. "אמרתי לו שאם יש במקום הזה גזענות, אנחנו צריכים לקום וללכת", הוא סיפר. "אין לנו מה לחפש שם".

אתם לא מתביישים?

השניים החליטו לפנות לאחראית על העובדים. "שאלתי אותה איך לא מתביישים לעשות כאן אפליה בין בני אדם", מספר ע'. גם ג' פנה לחלונות הגבוהים, ודרש מההנהלה לטפל בעניין. "מי שעושה סלקציות בין אתיופים לאחרים לא צריך לעבוד במפעל", הוא אמר. "אנשים צריכים להרגיש שייכים במקום עבודה, לא מושפלים".

מפעל "המשביע" הוא קייטרינג גלאט כשר. הוא מספק ארוחות כשרות לכל חברות התעופה הגדולות, בהן "אל-על", "קונטיננטל"

ו"דלתא". במקום יש שעות תפילה קבועות, שמתפרסמות על לוח המודעות. "שליח הציבור בא וקורה לאנשים להשלים מניין", סיפר אתמול אחד מעובדי המפעל, שאיננו אתיופי. "לי קראו הרבה פעמים, אבל את האתיופים לא מזמינים. הם אף פעם לא משתתפים בתפילות".

הבעלים של מפעל "המשביע", עזריאל טאובר, אמר בתגובה כי "25% מהעובדים שלי הם אתיופים, חלקם בדרגה של מנהלי משמרות. האחרון שאפשר להגיד עליו שהוא גזען זה אני".

"אחד המקרים החמורים"

טאובר הוסיף וטען כי לא מדובר באפליה מכוונת. "יכול להיות שעובדים התארגנו לתפילה בעצמם, וזו בעיה של יחסים בין עובדים שלא ידוע לי עליה", הסביר. "ברמת ההנהלה, זה לא קיים". מהאחראית על העובדים נמסר כי היא ביררה את העניין עם שליח הציבור, והוא טען שלא היו דברים מעולם.

הדר נמיר, מנהלת פניות הציבור הארצית של האגודה לזכויות האזרח אליה פנה ג' לאחרונה, אמרה כי מדובר במקרה חמור, שלצערה שכיח. "אנחנו רואים כל מיני תופעות בהן אנשים סובלים מנה גדולה של עלבונות במקום העבודה", אמרה.

"זה נפוץ מאוד בקרב עולים מאתיופיה ובקרב עולים אחרים, הביטויים הגזעניים הם פשוט שונים", הוסיפה, "המקרה של ג' הוא אחד החמורים. בדרך כלל מדובר במילים לא יפות, פה מדובר ממש בהרחקה מתפילה שאמורה להיות דבר מאוד קהילתי".