שיר טוב. נקודה
מה כתוב על עטיפת הסינגל המשותף "נקודה טובה" של אוהד בנאי ושולי רנד? התשובה באייטם הבא
לפני שתתפנו להקשיב לשיר ולקרוא את הביקורת של איתי שטרן, רצינו להסב את תשומת ליבכם לשורה שצדה את עינינו על עטיפת הדיסק.
"שדרן יקר, אשמח מאד אם השיר ידבר אל ליבך ותרצה להשמיע אותו. אבל זה יצער אותי מאד אם זה יקרה בשבת".
גם אותנו, שולי יקר, לכן החלטנו להשמיע לכם את הסינגל היום, יום רביעי, בהנחה שעד שבת תדעו אותו בעל פה, ותזמזמו אותו ליד שולחן השבת.
מילים ולחן : שולי רנד. לשמיעה לחץ כאן:

שולי רנד
עטיפת הדיסק
הביקורת של איתי שטרן, מתוך סינגולר
השיר הראשון של שולי רנד כבש אותי לחלוטין. היו בו את כל המרכיבים המשכנעים: טקסט מכמיר לב שנכתב בכנות מוחלטת עם מוזיקה שנגעה בפאזות העמוקות של הנפש. רנד, שיודע דבר או שניים על גלגלי התעשייה, חבר לאהוד בנאי בדואט טרי שאמור להבהיר לכולם כי גם יוצרים דתיים מסוגלים לגעת בציבור הרחב.
אם בשיר הקודם הצטייד רנד בעיקר בפסנתר ובהרבה ביטחון עצמי, הרי שהפעם הוא מגדיל את הספקטרום ומצוות אליו מספר כוחות-על מהמגזר. בנאי, שמזמן הפך את אלוהים לנוכח-נפקד ביצירותיו, מגיע כאן לשירת פזמון ספרדי שמעלה ריחות טובים מהאזורים הירושלמיים
של נחלאות. דניאל זמיר, בחור חרדי ואחד מגדולי הנשפנים בישראל, מגיח כאן לסולו סקסופון שרק מעשיר את החבילה עוד יותר.
באופן עקרוני, גם "נקודה טובה" יכול וצריך להיות שיר שיושמע הרבה מעל גלי האתר. הוא טוב מהרבה מחבריו לפלייליסט ומכיל בתוכו אמת פנימית שהפכה נדירה במקומותינו. רק בשל ההשוואה ל"אייכה" הוא עלול ליפול במעט. איכשהו, דווקא ריבוי הקולות ועוצמת הסאונד הפכה את השיר של רנד לתואם עמיר בניון, דבר שהשוק סובל ממנו ממילא. ציפייה רבה ממלאת את לבי בכל הקשור לאלבומו הראשון של רנד, "נקודה טובה" בטח לא יעמוד בדרכה.