"אין לנו שליטה על מה שמתפרסם על הצבא"
עדותה של תא"ל מירי רגב, דוברת צה"ל בעת מלחמת לבנון השנייה: על ההחלטה לצרף עיתונאים לכוחות הלוחמים וביטולה, על ההדלפות ועל הטענות שהתקשורת סיכנה את החיילים בדיווחיה
על חופש הפעולה של התקשורת: "במציאות של היום הזירה התקשורתית היא זירה של 24 שעות, של טלפון שדרכו אתה מעביר תמונה לאינטרנט, של אס.אם.אס. חזית ועורף הם אחד. אתה נמצא באש ומצלם את מה שקורה. אתה לא יכול להסתיר דבר. במציאות הזאת אני שואלת את עצמי איך אני מבצעת את תפקידי בצורה הטובה ביותר. כי הוואקום הזה יתמלא איתי או בלעדי. והמדיניות אומרת שאנחנו נשתף את העיתונאים במידע, במגבלות ביטחון שדה וצנזורה, תוך העברת האינטרס שלנו לציבור הישראלי באמצעות כלי התקשורת".
השופט וינוגרד: הציבור התלונן על כך שעומד כתב ואומר: 'עכשיו חטיבה זאת וזאת עומדת לצאת לפעולה זאת וזאת'. זה סיכון חיי אדם".
מ. רגב: "אז איך זה קשור לדובר צה"ל?".
השופט וינוגרד: אני שואל אותך. האם זה לא קשור?
מ. רגב: "אני לא יודעת. כל מה שעיתונאי מדבר זה לא באחריות דובר צה"ל. הלוואי. אין לנו שליטה על כל מה שמתפרסם על הצבא. אני יודעת לשלוט על מה שיצא מהתדרוכים. משיחות הרקע. אני יודעת לשלוט על מה שיצא עם כתבים שהצטרפו לשטח שאני אישרתי אותם. מכל אלף הדברים האלה שאנחנו עשינו, לא היה דבר אחד שאפשר לבוא ולהגיד שנפגע ממנו ביטחון המדינה".
"במדינה דמוקרטית שבה כתבים מדברים עם המקורות שלהם, יש הדלפות, תמיד היו ותמיד יהיו הדלפות במלחמה. כאן נדרשת אחריות. לא רק מהכתבים, גם מצד אנשי הצבא וגם ממדינאים. אני ישבתי ושמעתי חלק מהדברים והייתי בהלם מהם. איך אומרים דברים כאלה בכלל".
התרסקות המסוק
חיים אזולאי
הצבא צועד על תדמיתו
על תופעת ההצטרפות של עיתונאים לכוחות במהלך פעילות, אמרה תא"ל רגב: "אני לא יודעת אם ראיתם את הכתבות, לא היתה כתבה אחת שלא הביאה להזדהות עם צה"ל ולוחמיו. ערכנו סקרים ופשוט לא יאומן מה שזה עשה לאמון הציבור ולהזדהות שלו עם הלוחמים".
השופט וינוגרד:אולי הציבור ראה את המלחמה בצורה יותר קרובה, אבל גם החיזבאללה ראה את כל הפרטים.
מ. רגב: "כן, אבל לא היה שם שום דבר שפגע במשהו בביטחון המדינה, שהחיזבאללה ראה. החיזבאללה רואה את זה גם בלעדינו. הבעיה שהציבור הישראלי רואה רק את מה שהחיזבאללה מצלם, רק את אל מנאר, רק את אל ג'זירה ורק את הכתבים הזרים ורק את הפגיעות על העורף. ואנחנו אומרים, שהיו כל כך הרבה הישגים במלחמה הזאת, אז איפה הם באו לידי ביטוי? כל עוד זה לא פוגע בביטחון המדינה, כל עוד זה לא פוגע בחיי אדם, כל עוד אני יכולה לקבל זמן מסך, להראות איזה מפקדים יש לנו, איזה אומץ ואיזה רעות, בניגוד לביקורת שיש, אז למה שאני לא אראה את זה? כשאני רואה שמה שמעורר הזדהות זה הסיפורים
האישיים של הלוחמים, אני אומרת מבחינתי: 'מירי, עשית את יומך כדי להשפיע במשהו על זה שלא ייראה שהצבא זה מפקדים שלא דואגים לחיילים שלהם, שאנחנו לא מפקירים אותם'. היו ליקויים, ולא היה מים ולא היה לחם, אבל במקומות אחרים היה מים ולחם וראינו את זה, ובכל הכתבות הם איזנו את הדברים השליליים.
"עכשיו מה האלטרנטיבה שלי? האלטרנטיבה שלי היא להגיד לעצמי: 'מירי, זאת המציאות. תתני את התמונות של החיזבאללה שהפילו מסוק, תני את התמונות של אנשי המילואים שמראים כמה רע'. רק את זה אני אראה? בסוף יש לי אחריות לתדמית הצבא, למורל החיילים. איך אני אעשה את זה?".
י. דרור: מה היה הרציונל שהפסיקו את זה ומי החליט?
מ. רגב: "ביקורת. כמו שאתם מושפעים מהציבור, גם הם מושפעים מהציבור. ואני חושבת, שעם כל הכבוד לציבור, שאני לא יודעת מי מייצג את הציבור, צריך להבין מה היו המטרות ולהסתכל על סקרים. ואם אני מביאה סקר ואומרת, שמתוך 100% ציבור, 70% צפו בתדריכים...".
י. דרור: מי החליט?
מ. רגב: "הרמטכ"ל".
לגבי הפעלת ערוץ טלוויזיה בשעת מלחמה, אמרה תא"ל רגב: "קודם כל, בזמן משבר, כשהמדינה מגדירה מלחמה, ויש טילים על העורף גם בתוך שטחי מדינת ישראל...
ח. נדל:מה זה בתוך מדינת ישראל, חיפה זה לא מדינת ישראל?
מ. רגב: "סליחה, בתוך תל-אביב, ערוץ 33 הוא ערוץ חירום. אנחנו כבר הכנו את הערוץ הזה יחד עם האולפן.
ח. נדל: אבל זה לא היה קיים.
מ. רגב: זה לא היה קיים בזמן המלחמה.
ח. נדל:למה?
מ. רגב: ערוץ 33 לא רצה לתת כי המדינה לא החליטה שזו מלחמה. לא החליטו שזה חירום. היו פה הרבה מאוד בעיות אחרות. יכול להיות שצריך להגדיר כזה משבר, ללכת לרגולטור ולבקש שיאפשר שערוץ 33 יהיה לטובת הצבא".
תא"ל רגב סבורה כי יש להקים מרכז הסברה לאומי, וגם את בית הספר לתקשורת צבאית, "כדי ללמד את המפקדים איך עובדים בסביבות עבודת תקשורת. אם מישהו חושב שבמשבר הבא לא יהיו שידורים חיים – הוא טועה. אני לא רואה את הרגולטור שמבטל שידורים חיים במדינת ישראל, אני לא רואה את היכולת הטכנולוגית למנוע מהטלפון להעביר תמונה לאינטרנט".
על תפקידו של דובר צה"ל, אמרה רגב: "הכלל הראשון הוא שדובר צה"ל לעולם לא ישקר. אנחנו בראש ובראשונה גוף אמין. צה"ל הוא אחד הארגונים החזקים מבחינת האמון של הציבור בו, אבל היו צריכים לעשות התאמות למיתוג שנקרא צה"ל. ביצענו מחקרים, סקרים, ראינו מה מצב האמון שיש לציבור בצבא. הבנו איפה הפערים שלנו, והכנו תוכנית עבודה שאושרה. לצערי, עקב המלחמה, היינו צריכים להתאים אותה מחדש, משום שאם לפני המלחמה הנושא העיקרי היה תפיסת הציבור את אנשי הקבע והמילואים, היום הבעיה העיקרית שלנו זה המפקדים מרמת המח"ט ומעלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
