איפה חותמים?
יריית הפתיחה לוועידת באלי נורתה הבוקר. נציגים ומדענים מ- 190 מדינות ינסו להחתים את העולם על התחייבות להפחית גזי חממה
בשבועיים הקרובים ינסו נציגי המדינות, מדענים ופעילים לגבש נקודות למשא ומתן על מנגנון בינלאומי מחודש להפחתת פליטת גזי חממה. בפעם האחרונה שגיבש העולם מדיניות מוסכמת כזו הייתה בוועידת קיוטו בשנת 1997 ושהתחייבויותיה יפוגו בשנת 2012.
על אמנת קיוטו חתומות 36 מדינות מתועשות שהתחייבו להפחית את רמת פליטת הגזים במדינותיהם ב- 5% (מהרמה הממוצעת של שנת 1990) עד לסוף שנת 2012. שאר המדינות שהשתתפו אז בוועידה, כולל ישראל, התחייבו רק לעקוב אחר הנתונים, לפרסמם ולהעבירם לאו''ם.
ועידת באלי היא למעשה תחילתו של מו''מ לאמנה חדשה שאמורה להחתם בשנת 2009 בוועידה שתתקיים בקופנהגן ומטרתה להכניס מדינות נוספות, בניהן המדינות המתפתחות, להתחייבות להפחתת גזי חממה.
המאמץ העיקרי ייסוב השנה סביב החתמתה של ארה''ב, שלא חתומה על אמנת קיוטו, על האמנה החדשה. המדינה המזהמת ביותר בעולם אינה מגבילה את שיעורי הפליטה שלה, מטעמים כלכליים ותחרותיים. הטענה העיקרית בוושינגטון היא שכל עוד מדינות מתפתחות כמו סין והודו – הנושפות בעורפה הכלכלי של ארה''ב לא יתחייבו גם הן על אמנה כזאת, יפגעו תנאי התחרות ביניהן, והיא לא יכולה להרשות זאת לעצמה.
אכן, אחת הנקודות החשובות במאמץ להפחתת גזי חממה היא הנקודה הכלכלית והפולמוס החשוב יתמקד בשאלה האם המאמץ להפחתת הזיהום על ידי המדינות יהיה מנדטורי – מחייב - או התנדבותי, כפי שמבקשת ארה''ב.
כמעין הכנה מקומית (מאוד) לוועידה, נערך אמש בתל-אביב כנס של קרן ברל קצנלסון בו השתתפו הח''כים אופיר פינס ודב חנין, הדס שכנאי ממפלגת הירוקים בתל-אביב, דני רבינוביץ' - יו''ר ארגון חיים וסביבה ויגאל צחור – שהנחה את הכנס.
אחד הדברים שהסכימו עליהם כל הנוכחים היה שעל ישראל להתנדב להתחייב ולחתום על האמנה החדשה. כאמור, ישראל נמצאת עם קבוצת המדינות המתפתחות, שאינן חתומות על אמנת קיוטו להפחתת גזי
''ישראל צריכה להתנדב לעלות לליגה העליונה. הן מבחינה הגיונית ומוסרית והן מבחינה כלכלית גרידא. הכלכלה, המדע ואיכות החיים בארץ ינועו שנות דור קדימה, אם נהיה מבין המדינות המחוייבות, ביחד עם העולם, לעצור את ההתחממות הגלובלית'' אמר אמש חבר הפאנל, דני רבינוביץ'.
ח''כ דב חנין דיבר על השטחיות הבולטת של ''הגל הירוק'' השוטף את המדינה ונתן דוגמאות קונקרטיות מתקציב המדינה. בשנה שעברה הוקצו, למשל, כ- 7 מיליון שקלים לטיפול בחומרים מסוכנים. השנה יוקצב מיליון אחד בלבד.
ועוד: לפני שלוש שנים הוצאו 6 מיליון שקל מתקציב המדינה לפיתוח אנרגיה מתחדשת – בשנה שעברה הוקצבו 2.3 מיליון בלבד והשנה, שימו לב, מקציבה מדינת ישראל 900 אלף שקלים בלבד לפיתוח אנרגיה מתחדשת.
רק אם תחתום ישראל ותתחייב, ביחד עם מדינות העולם, על השקעה בתחום האנרגיה המתחדשת, על הפחתת גזי החממה הנפלטים בארץ, נוכל לצעוד קדימה, אמר ח''כ דב חנין.
הדוברים הסכימו כי אם איננו רוצים לראות תחנות כוח פחמיות חדשות מוקמות בארץ, כמו זו האמורה להיבנות באשקלון, אנחנו חייבים להיות שותפים לאמנה החדשה. כך, לא תוכל ישראל להקים תחנות מעין אלה משום שתהיה נתונה לסנקציות בינלאומיות.
השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, לא יגיע לוועידת באלי וזאת עקב עלויות אבטחה גבוהות מדי. לאחר שהודיע שלא יישלח אף נציג ממשרדו וחזר בו נסעה בסופו של דבר כנציגת המשרד להגנת הסביבה, הגב' שולי נזר, מנהלת אגף איכות האוויר של המשרד.
לצד נציגים רשמיים נוספים ממשרדי הממשלה יוצאת מישראל משלחת של ארגוני הסביבה, חברת החשמל, קק''ל ועוד. ח''כ אופיר פינס, יו''ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ודני רבינוביץ', יו''ר ארגון חיים וסביבה, שהשתתפו אמש בכנס בתל-אביב, יטוסו גם הם לוועידה.
בשבועיים הקרובים ידונו בקדחתניות בממצאי המחקרים האחרונים שפורסמו, על פיהם העולם נמצא בחלון הזדמנויות צר במיוחד להצלת כדור הארץ. הדיונים, הן במישור המדיני והן במישור המדעי ינסו לגבש עמדות מוסכמות והצהרות נחרצות עד לסיום הוועדיה ב- 14 בדצמבר - אז תוצג הצהרה משותפת לכל 190 המדינות.
למעשה אחד הצעדים החשובים שנרשמו השנה היא ההודאה כי האנושות היא האחראית להתחממות המואצת של כדור הארץ ולשינויי האקלים הקיצוניים.
הצעד הבא יהיה חתימה על אמנה חדשה ומחייבת בשנת 2009, אך נראה שגם בוועידה זו תתגבש מחוייבות כלשהי, גם אם מוגבלת, של המדינות המתפתחות לפעול למען הפחתת גזי חממה - בניהן ישראל.
ידיעה משמחת הגיעה הבוקר מכיוון אוסטרליה שם הודיע ראש הממשלה החדש כי מדינתו, שגם היא לא חתומה על אמנת קיוטו ואינה מחויבת להבנותיה - תחתום על האמנה. בכך הותירה אוסטרליה את ארה''ב כמדינה המתועשת היחידה בעולם שלא מחויבת לאמנת קיוטו.
נא להמתין לטעינת התגובות
